חברות שבבים ואופטיקה מרחיבות השקעות בסיליקון פוטוניקס על רקע ביקושי AI

חברות שבבים ואופטיקה מרחיבות השקעות בסיליקון פוטוניקס על רקע ביקושי AI
סיליקון פוטוניקס בתנופה

גל אקזיטים והשקעות של מיליארדי דולרים מציב את תחום הסיליקון פוטוניקס במוקד שרשרת הערך של תעשיית השבבים. השינוי נובע מהצורך להאיץ את העברת הנתונים בין מעבדים בחוות שרתים, תוך הפחתת חום וצריכת חשמל בעומסי בינה מלאכותית.

היילייטס

  • Credo רכשה את DustPhotonics ו-Molex רכשה את Teramount, מה שמדגיש את העלייה בחשיבות טכנולוגיות סיליקון פוטוניקס עקב ביקושי AI גוברים.
  • Nvidia השקיעה כ-4 מיליארד דולר בתחום ופועלת בהסכם של 2 מיליארד דולר עם Marvell, שרכשה את Celestial AI בעסקת 3.25 מיליארד דולר ורכשה את Polariton Technologies.
  • מניות החברות בתחום עלו בחודשים האחרונים ביותר מ-50% אך קיים סיכון מתחרות טכנולוגית, חוסר ודאות באימוץ תקנים ואתגרי ייצור אופטי.

הביקוש הגובר לרוחב פס דוחף את המעבר לאופטיקה

כפי שדווח בגלובס, שתי עסקאות של חברות ישראליות, מכירת DustPhotonics ל-Credo ומכירת Teramount ל-Molex, ממחישות את העלייה בחשיבות המסחרית של טכנולוגיות סיליקון פוטוניקס. התחום מתמקד בשילוב רכיבים אופטיים ישירות בשבבי סיליקון, כדי להעביר מידע באמצעות אור במקום באמצעות אותות חשמליים בכבלי נחושת.

ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל במערך ההשקעות בבנק לאומי, מסביר כי צוואר הבקבוק של מהפכת הבינה המלאכותית זז מהיצע המעבדים הגרפיים אל התקשורת ביניהם. לדבריו, כאשר התשתיות כבר מבוססות על עשרות אלפי מעבדים, השאלה המרכזית היא כיצד להעביר מידע במהירות גבוהה יותר, כך שהמודלים יפיקו תוצאות טובות יותר.

לדבריו, הכבלים החשמליים הקיימים מגבילים את קצב ההעברה, מייצרים חום ודורשים קירור, ולכן מגדילים את צריכת החשמל. שימוש באופטיקה ובסיבים אופטיים מפחית פליטת חום, מקטין את הצורך בקירור ומאפשר קצבי תקשורת גבוהים יותר, תכונות שהופכות לקריטיות ככל שעומסי ה-AI מתרחבים.

השלכות על השקעות ועל שרשרת האספקה

היתרונות הטכנולוגיים כבר מושכים הון משמעותי לענף. לפי הטקסט, Nvidia השקיעה כ-4 מיליארד דולר בחברות בתחום, נוסף על הסכם של 2 מיליארד דולר עם Marvell לשילוב אופטיקה בשבבים, בעוד Marvell הודיעה בדצמבר האחרון על רכישת Celestial AI בעסקה של כ-3.25 מיליארד דולר, ובהמשך גם על רכישת Polariton Technologies.

אורגד מעריך כי מדובר בצורך מבני ולא בגל חולף, וכי חוות השרתים עוברות שינוי שיגדיל את חדירת האופטיקה בשנים הקרובות. הוא משווה זאת לשינוי שעבר שוק התקשורת, שבו יצרניות סיבים אופטיים כמו Corning הרחיבו את בסיס הלקוחות מחברות תקשורת לענקיות טכנולוגיה כמו Amazon, Microsoft, Google ו-Meta.

מבחינת משקיעים, הוא מציין כי מניות של חברות הפעילות בתחומים הללו עולות בחודשים האחרונים, בחלק מהמקרים ביותר מ-50%, אך מזהיר מפני רדיפה אחרי מניות קטנות על רקע הייפ. לדבריו, הסיכון נובע מקיום טכנולוגיות מתחרות, מאי-ודאות באימוץ התקנים, מאתגרי ייצור של רכיבים אופטיים על גבי השבב, וכן מהאפשרות שקיצוץ בהוצאות של ענקיות הטכנולוגיה יפחית גם את ההשקעות בתחום.

בכתבה קודמת שלנו סקרנו את ההתרחבות המהירה של שוק חוות השרתים בישראל על רקע הביקוש הגובר לעיבוד בינה מלאכותית. התמקדנו בעסקה בעפולה שבה Crusoe שוכרת כ-40 מגוואט ממתחם שמקימה קבוצת ענן, ובמגמה הרחבה יותר של מעבר למרוץ אחר אתרים סמוכים לתשתיות חשמל כבדות, לצד סיכוני תפוסה ותלות במדיניות ומחירי אנרגיה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.