האוניברסיטה הנורווגית NTNU ניצבת בפני ביקורת דיפלומטית לאחר דברי מרצה על 7 באוקטובר

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
NTNU תחת ביקורת דיפלומטית

המתיחות בין ישראל לנורווגיה מקבלת ממד ציבורי נוסף לאחר התבטאות של מרצה ב-NTNU בטרונדהיים על טבח 7 באוקטובר. הדברים, שתועדו באירוע באוניברסיטה והופצו ביוטיוב, מעוררים תגובה חריפה מצד הנציגות הישראלית באוסלו ומחדדים את הרקע המדיני הרגיש בין המדינות.

היילייטס

ב-NTNU נרשמת סערה דיפלומטית לאחר שפרופ' באסם חוסיין כינה את אירועי 7 באוקטובר 'הדבר היפה ביותר שקרה במאה הזאת'.
היחסים בין ישראל לנורווגיה התדרדרו מאז הכרת נורווגיה במדינה פלסטינית במאי 2024; לישראל אין שגריר רשמי באוסלו.
קרן העושר הריבונית של נורווגיה הודיעה באוגוסט 2025 שתפסיק השקעות בבנקים ישראליים ובחברת Caterpillar, מהלך שישראל מגדירה כפוליטי.

האירוע ב-NTNU והתגובה הישראלית

כפי שדווח ב-Ynetnews, באסם חוסיין, פרופסור להנדסה באוניברסיטה הנורווגית למדע ולטכנולוגיה בטרונדהיים, כינה את טבח 7 באוקטובר "הדבר היפה ביותר שקרה במאה הזאת" במהלך אירוע שנערך בקמפוס. האירוע צולם והועלה ליוטיוב, ובהמשך עורר ביקורת ציבורית ודיפלומטית.

איתן הלון, הממונה על השגרירות הישראלית באוסלו, מגיב לסרטון ברשת X ומכנה את הדברים "האדרה מזעזעת של טרור". לדבריו, "תומך חמאס הזה אינו יכול להמשיך ללמד את הסטודנטים של נורווגיה".

חוסיין, שמוצאו פלסטיני ובני משפחתו חיים בעזה, מוביל בעבר מחאות פרו-פלסטיניות בקמפוס ואף מקים מאהל מחוץ לאוניברסיטה שבה הוא מלמד, בדרישה לנתק קשרים אקדמיים ותעשייתיים עם ישראל. באותה תקופה הוא אומר כי קרוביו שוהים במחנה פליטים בצפון עזה וכי הוא חי בחרדה מתמדת לגורלם.

השלכות על יחסי ישראל-נורווגיה

הפרשה מתפתחת על רקע מערכת יחסים מתוחה בין ישראל לנורווגיה מאז 7 באוקטובר. שגרירות ישראל בנורווגיה פועלת ללא שגריר רשמי מאז מאי 2024, אז הוחזר אבי ניר-פלדקליין לישראל להתייעצויות לאחר שנורווגיה הכירה רשמית במדינה פלסטינית.

לפי הטקסט, בשנה שעברה שקל שר החוץ גדעון סער לסגור את השגרירות באוסלו לאחר ניצחון השמאל בבחירות במדינה. לצד זאת, נורווגיה מוזכרת כאחת המדינות הביקורתיות ביותר כלפי ישראל, בין היתר בעקבות פנייתה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בסוגיית הפסקת פעילות אונר"א בישראל.

גם בזירה הפיננסית נרשמת החרפה, לאחר שקרן העושר הריבונית של נורווגיה, הגדולה בעולם, מודיעה באוגוסט 2025 כי תפסיק להשקיע בבנקים ישראליים, בהם First International Bank, Leumi, Mizrahi Tefahot, Hapoalim ובית ההשקעות FIBI, וכן בחברת Caterpillar האמריקאית. גורם במשרד החוץ הישראלי אומר אז כי נורווגיה הפכה מהלך שהיה אמור להיות מקצועי וכלכלי לצעד פוליטי, והחדירה לקרן העושר פוליטיזציה אנטי-ישראלית.

בכתבה קודמת שלנו על כנס קרן העושר הנורבגית באוסלו סקרנו את האזהרות של בכירי השקעות ובנקאות מפני אי-ודאות גוברת בשווקים, על רקע מלחמה, משבר אנרגיה ושינויים גיאופוליטיים. בין היתר הודגשו החששות מהאצת אינפלציה וסטגפלציה, סיכון למשבר אג"ח עולמי והצטברות מתחים בשוק האשראי הפרטי. המסרים הללו מספקים הקשר לאופן שבו החלטות ומחלוקות סביב נורווגיה—כולל צעדים של גופים פיננסיים גדולים—עשויות להשתלב בתמונה רחבה יותר של לחץ כלכלי ומדיני.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?