המוסדיים בישראל מגבירים מכירת דולרים ותומכים בהתחזקות השקל

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
המוסדיים תומכים בהתחזקות השקל

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

Sholanke Dele

04.05.2026

המוסדיים בישראל מגבירים מכירת דולרים ותומכים בהתחזקות השקל — השקל מתחזק בזכות המוסדיים

התחזקות השקל מול הדולר נמשכת גם לאחר שהמטבע האמריקאי ירד אל מתחת ל-3 שקלים, והמגמה משקפת שילוב של גורמים גלובליים ומקומיים בשוק מט"ח עמוק ותנודתי. במוקד ניצבת פעילות הגופים המוסדיים, שבמחצית השנייה של 2025 מכרו יותר מ-23 מיליארד דולר, ובשוק מעריכים כי הקצב הזה נמשך גם בתחילת 2026.

היילייטס

מוסדיים בישראל מכרו במחצית השנייה של 2025 יותר מ-23 מיליארד דולר מט"ח, שווה ערך לכ-3.5% מהתוצר, תוך גידול בפעילות גידור.
התחזקות השקל פגעה ביצואנים, כאשר היצוא הדולרי עלה ב-2% אך במונחי שקלים נרשמה ירידה של כ-12% ברבעון האחרון.
השוק מעריך שבנק ישראל יעדיף הפחתת ריבית על פני רכישת דולרים להתערבות, כל עוד הריבית אינה יורדת והעודף בחשבון השוטף נמשך.

מכירות מט"ח וגידור מעצבים את המגמה

כפי שדווח בגלובס, נתוני בנק ישראל מראים כי הגופים המוסדיים מכרו במחצית השנייה של 2025 יותר מ-23 מיליארד דולר, שיא למחצית אחת ובהיקף השווה לכ-3.5% מהתוצר. אף שאין עדיין נתונים רשמיים על תחילת 2026, בשוק מעריכים כי הפעילות הזו נמשכת בעוצמה גבוהה.

ברקע למכירות עומד שינוי בגישת ההשקעה של המוסדיים ושל חלק מהמשקיעים לטווח ארוך. נתוני 2025 מצביעים על ירידה בחשיפה למט"ח במסלולים כלליים בקרנות השתלמות, בין היתר באלטשולר שחם, הראל ומור, בעוד מנורה מבטחים שומרת על רמה דומה.

במקביל, המוסדיים אינם בהכרח מצמצמים את החשיפה לחו"ל, משום שהשוק המקומי אינו יכול לקלוט את היקפי הכסף שהם מנהלים. לכן הם מגדרים חלק ניכר מההשקעות, וכיום מוערך כי היקף הגידור שלהם עומד על כ-90 מיליארד דולר, באמצעות עסקאות שמובילות בפועל לרכישת שקלים ולמכירת דולרים.

לדברי מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, כאשר השווקים בחו"ל עולים, שווי הנכסים הדולריים של המוסדיים גדל ולכן הם מוכרים מט"ח כדי לא להגדיל את החשיפה נטו. כך נוצר מנגנון כמעט אוטומטי שמחבר בין עליות בשווקים הגלובליים לבין לחץ נוסף להתחזקות השקל.

לחץ על היצואנים וציפיות לצעדי מדיניות

התחזקות השקל מכבידה על התעשייה הישראלית, שלפי התאחדות התעשיינים יותר מ-50% ממנה מוטת יצוא. בהתאחדות טוענים כי הירידה בדולר שוחקת את התקבולים במטבע חוץ בזמן שהוצאות מקומיות כמו שכר, חשמל, מים וארנונה ממשיכות לעלות.

נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי, אומר כי יצואנים שהיו רווחיים בעבר עוברים לקו האדום ונאלצים לשקול עצירת ייצור, סגירת קווים או הסטת השקעות אל מחוץ לישראל. לדבריו, היצוא הדולרי אמנם עלה בכ-2% ברבעון האחרון לעומת התקופה המקבילה, אך במונחי שקלים מדובר בירידה של כ-12%, פער שמעמיק גם על רקע מכסים ב-U.S..

ההתאחדות מבקשת שלושה צעדים עיקריים, הורדת ריבית של חצי נקודת אחוז בידי בנק ישראל, רכישת דולרים או לפחות איתות על נכונות להתערב, והרחבה מהותית של תקציבי התמיכה בהשקעות בציוד ובמכונות. מנגד, בשוק מעריכים כי רשות שוק ההון אינה צפויה להטיל מגבלות חדשות על פעילות המוסדיים בתחום המט"ח, בשל החשש מפגיעה בחופש הפעולה של מנהלי ההשקעות ושל החוסכים.

גם בנק ישראל נותר גורם מרכזי בתמונה. למרות יתרות מט"ח של 228 מיליארד דולר, בשוק מעריכים כי התערבות ישירה ברכישת דולרים תישמר למקרים חריגים, בעוד שהכלי הסביר יותר הוא הפחתת ריבית, אם התנאים הגיאופוליטיים יאפשרו זאת. כל עוד הריבית אינה יורדת והעודף בחשבון השוטף של ישראל נמשך, הלחץ כלפי מטה על שער הדולר עשוי להישאר בעינו.

בכתבה קודמת שלנו על התחזקות השקל מול הדולר הסברנו כיצד תנועות הון לישראל ושינויים בהעדפות החשיפה למט"ח מצד גופים מוסדיים ומשקי בית תומכים במטבע המקומי, גם בתקופות של תנודתיות בשווקים בחו"ל. עוד ציינו כי הקשר שהיה בעבר בין עליות בוול סטריט להתחזקות השקל נחלש, מה שמדגיש את תפקיד הגידור וניהול סיכוני המטבע עבור משקיעים וחוסכים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?