משרד הבריאות ממליץ להפסיק עישון קנאביס רפואי מ-2029, שוק המשאפים עשוי להרוויח

משרד הבריאות ממליץ להפסיק עישון קנאביס רפואי מ-2029, שוק המשאפים עשוי להרוויח
סיום עישון קנאביס ב-2029

המלצות חדשות לבחינת שוק הקנאביס הרפואי מציבות את ישראל בפני שינוי מבני באופן מתן הטיפול, עם כוונה להפסיק בהדרגה מרשמים לקנאביס בעישון החל ב-2029. המהלך מעורר התנגדות מצד מטופלים וארגוני חולים, שמזהירים מפגיעה בנגישות לטיפול וממעבר לחלופות פחות מתאימות.

היילייטס

  • משרד הבריאות ממליץ להפסיק לחלוטין עישון קנאביס רפואי עד 2029 ולהעביר מטופלים לצורות מתן כמו אידוי או שמן תוך שלוש שנים.
  • ההמלצות צפויות להטיב עם יצרניות משאפים דוגמת Syqe, בעוד מפעלי גיזום ואריזת פרחים וחברות כמו אינטרקיור ושיח עלולות להיפגע.
  • העברת האחריות לקופות החולים ולרופאי משפחה עלולה ליצור עומס תפעולי וקליני, תוך אזהרות מהשפעות שליליות על חולים ללא חלופות זמינות.

מתווה ההמלצות והמעבר לצורות מתן אחרות

כפי שפורסם בגלובס, הוועדה שהקים משרד הבריאות לבחינת שוק הקנאביס הרפואי ממליצה להימנע ממתן מרשמים חדשים לקנאביס בעישון, ובהמשך להעביר בתוך שלוש שנים גם את המטופלים הקיימים לצורות מתן אחרות, ובהן אידוי, שמן, מדבקות ונרות. ההמלצות כוללות גם העברה של האחריות לטיפול בקנאביס ממשרד הבריאות לקופות החולים, כך שרופאי משפחה יידרשו להפעיל שיקול דעת קליני ולעקוב מקרוב אחר המטופלים.

לפי המתווה, משרד הבריאות גם אמור לקדם הסברה על סיכוני השימוש ולממן מחקרים שיבחנו טוב יותר את מנגנוני הפעולה, המינונים והיעילות של קנאביס רפואי בהתוויות שונות. עם זאת, הוועדה אינה מפרטת מי יישא באחריות למחקרים, כיצד הם יתוקצבו ומה יהיה היקפם, וההמלצות עצמן עדיין דורשות את אישור משרד הבריאות לפני כניסתן לתוקף.

ברקע להמלצות עומד פער מתמשך בין היקף השימוש הגבוה בישראל לבין בסיס הראיות הרפואי, במיוחד בתחומים כמו PTSD. גורמי מקצוע מזהירים כי השימוש בעישון מקשה על מדידת מינונים ועל מחקר מסודר, וכי בטווח הארוך הוא עלול להיות כרוך בהתמכרות, פגיעה קוגניטיבית וירידה בתפקוד, בעוד שהתועלת ארוכת הטווח בחלק מההתוויות עדיין אינה ברורה.

מן העבר השני, מטופלים טוענים כי עישון נותר מבחינתם צורת המתן היעילה ביותר, וכי אידוי או שמנים אינם מספקים מענה דומה. לטענתם, מעבר כפוי עלול לדחוף חלק מהחולים לשוק הלא חוקי או לשימוש באופיואידים, אם המערכת לא תספק בתוך תקופת ההיערכות חלופות טיפוליות נגישות ומותאמות.

השלכות על התעשייה ועל מערכת הבריאות

הדיון סביב ההמלצות חושף גם את הכשלים המצטברים של שוק הקנאביס הרפואי בישראל מאז רפורמת 2019. הניסיון לעצב את הענף כשוק רפואי נתקל בקשיי איכות, בביקוש גבוה למוצרים עתירי THC, בפתיחת השוק ליבוא ובפגיעה כלכלית ממושכת בחברות מקומיות, בעוד שתפרחות לעישון הפכו למוצר המרכזי וטשטשו את הגבול בין שימוש רפואי לשימוש פנאי.

אם ישראל אכן תתקדם למודל המבוסס על אידוי ומינון מדויק, החברות שעשויות ליהנות במיוחד הן יצרניות משאפים לקנאביס, ובהן Syqe, שמפתחת מערכות למתן מינונים מדודים. מנגד, מפעלים המתמקדים בגיזום ובאריזת פרחי קנאביס עלולים להיפגע, בעוד שחברות בעלות חוות גידול ורשתות מכירה, כמו אינטרקיור ושיח, עשויות לנסות לשמר פעילות באמצעות מוצרי קנאביס חלופיים לעישון.

לצד ההשפעה העסקית, המהלך עלול להכביד גם על קופות החולים, רופאי המשפחה ובתי המרקחת. מומחים מזהירים כי ללא הכשרה ומשאבים תואמים, העברת הטיפול למערכת הקהילה תייצר עומס תפעולי וקליני משמעותי. במשרד הבריאות עדיין בוחנים את התגובה הציבורית, ולא מן הנמנע שההמלצות יעברו שינויים לפני קבלת החלטה סופית.

בהמשך לדיווח הקודם שלנו על המלצות ועדת משרד הבריאות לצמצום הדרגתי של קנאביס רפואי בעישון בתוך שלוש שנים, הוסבר כי עישון מקשה על דיוק מינונים ועל ביסוס ראיות קליניות ומעלה חששות לבריאות הציבור. בכתבה ציינו גם שהוועדה דנה בהעמקת המעקב אחרי מטופלים, בעידוד מחקר ובהמשך העברת הטיפול לקופות החולים, תוך התייחסות לפער בין היקף השימוש בישראל לבין איכות הראיות, במיוחד בהקשר של PTSD.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.