בנק ישראל מתמודד עם לחץ לריבית נמוכה יותר, בעוד השקל החזק והסיכונים הפיסקליים מגבילים את המהלך

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
בנק ישראל ולחץ לריבית נמוכה

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

בנקים מרכזיים

Sholanke Dele

06.05.2026

בנק ישראל מתמודד עם לחץ לריבית נמוכה יותר, בעוד השקל החזק והסיכונים הפיסקליים מגבילים את המהלך — האם תבוא הפחתה?

נתוני המט"ח האחרונים והמשך התחזקות השקל מחדדים את הפער בין דרישת התעשיינים להקלה מוניטרית לבין שיקולי בנק ישראל. לצד התרומה של הייסוף לבלימת האינפלציה, הבנק המרכזי בוחן גם את עלויות המלחמה, שוק העבודה ההדוק והסיכון הגיאו-פוליטי מכיוון איראן.

היילייטס

במהלך הרבעון הראשון של 2024 גופים מוסדיים בישראל מכרו מט"ח בהיקף של 5.2 מיליארד דולר, בעוד תושבי חוץ רכשו 6.6 מיליארד דולר.
התחזקות השקל והאינפלציה המתונה, סביב 2%, מקטינים את הסיכוי להורדת ריבית מיידית מצד בנק ישראל, אף על פי שמופעל לחץ מהמגזר היצרני.
בנק ישראל מתמודד עם תחזית ליחס חוב-תוצר של 70% בסוף השנה והתחייבות עתידית להוצאות ביטחון נוספות בהיקף של 350 מיליארד שקל לעשור הקרוב.

נתוני המט"ח והקשר למדיניות הריבית

כפי שדיווח גלובס, נתונים שפרסם השבוע בנק ישראל מראים כי הגופים המוסדיים ממשיכים לצמצם חשיפה לדולר, לאחר שמכרו מט"ח בהיקף של 5.2 מיליארד דולר ברבעון הראשון, נוסף על 13.2 מיליארד דולר שמכרו ברבעון הקודם. במקביל, תושבי חוץ הגדילו את רכישות המט"ח ל-6.6 מיליארד דולר, לעומת כ-1.8 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

היקף הנכסים שמנהלים המוסדיים הופך אותם לגורם מרכזי בשוק המטבע, לצד השפעת הדולר בעולם, מדיניות הפדרל ריזרב בארה"ב, ביצועי שוקי המניות והפעילות במשק הישראלי. מאז 7 באוקטובר 2023 נוספה גם פרמיית הסיכון של ישראל כגורם דומיננטי, ובנק ישראל מציג קשר הדוק בין תנועת ה-CDS לחמש שנים לבין שער החליפין של השקל מול הדולר.

לפי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, המוסדיים מוכרים דולרים גם מסיבות טכניות הקשורות לעליות בשווקים בחו"ל, וגם באופן אקטיבי נוכח התחזקות השקל והעליות בשוק המקומי. לדבריו, עדיין לא ברור מה עומד מאחורי השינוי בהתנהגות המשקיעים הזרים, שרכשו דולרים בישראל, אך השפעתם עד כה אינה עוצרת את מגמת התחזקות השקל.

הוויכוח סביב הריבית מתחדד על רקע קריאת התעשיינים להפחתה, בניסיון למתן את הפגיעה ביצוא. עם זאת, כלכלנים סבורים כי השקל החזק מסייע לכלכלה דרך הוזלת היבוא וחומרי הגלם, תמיכה בצריכה של משקי הבית ובעיקר ריסון האינפלציה, ולכן כל עוד תחזיות השוק לאינפלציה נעות סביב 2%, בנק ישראל אינו ממהר להפחית ריבית.

גם שאלת האפקטיביות של צעד כזה נותרת פתוחה. זבז'ינסקי מציין כי הפחתת הריבית המפתיעה בינואר כמעט שלא הזיזה את שער החליפין, בעוד שהתערבות ישירה בשוק המט"ח נראית פחות סבירה, בין היתר בשל הרגישות האמריקאית לצעדים שנתפסים כהחלשת מטבע לצורך יתרון תחרותי.

חוב, עבודה וסיכון איראני ממשיכים להעיב

מעבר לשער החליפין, בנק ישראל ממשיך להביא בחשבון את חוזקו של שוק העבודה, שבו גיוסי המילואים הרחבים תורמים לעליית שכר מהירה במגזר העסקי וליחס גבוה בין משרות פנויות לאבטלה. הסביבה הזאת מקשה על הבנק להצדיק הקלה מוניטרית מהירה, גם כאשר הייסוף עצמו פועל למיתון לחצי המחירים.

החזית הפיסקלית מוסיפה מגבלה משמעותית. לפי הבנק, עלויות המלחמה עד כה נאמדות ב-405 מיליארד שקל, ויחס החוב לתוצר עולה מ-60% ערב המלחמה ל-70% הצפויים בסוף השנה. הנגיד מצביע גם על כוונת הממשלה להקצות עוד 350 מיליארד שקל למערכת הביטחון במשך עשור, מהלך שעשוי להעמיד את יחס החוב על 83%, בזמן שתשלומי הריבית על החוב כבר מזנקים.

על רקע זה, גם אם השקל ממשיך להתחזק והשוק אינו מגיב בחדות להסלמה גיאו-פוליטית, המדיניות המוניטרית אינה נקבעת על בסיס המטבע בלבד. האפשרות לשינוי ביטחוני רחב יותר, ובפרט סביב הסוגיה האיראנית, ממשיכה להיות גורם שעשוי לשנות את פרמיית הסיכון, את כיוון השקל ואת מסלול הריבית בהמשך השנה.

בכתבה קודמת שלנו על ההסלמה במפרץ הפרסי ובמצר הורמוז תיארנו את העלאת הכוננות בישראל ואת התיאום הביטחוני המוגבר בין U.S. לבעלות בריתה, לצד הערכה בוושינגטון שהאירועים עדיין מתחת לסף למבצע צבאי רחב. עוד סקרנו את הלחץ הכלכלי על איראן דרך פגיעה בהכנסות הנפט והסחר הימי, ואת המתח בין המשך הפעלת כוח לבין ניסיון לקדם הסדר מדיני כדי למנוע הסלמה נוספת.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?