שוק המזון בישראל ממשיך לרשום התייקרויות, נתוני לובי 99 מצביעים על מובילות העלאות המחירים
לקראת חג השבועות ובצל גל ההתייקרויות במוצרי החלב, בדיקת מחירים רחבה מחדדת מחדש את הלחץ המתמשך על הוצאות משקי הבית בישראל. הניתוח, שבוחן יותר מ-40 אלף מוצרי צריכה מאז 2024 ועד הרבעון הראשון של 2026, מציג אילו ספקיות ורשתות בולטות בעליות המחירים ומהו הפער בין קצב התייקרות המזון לבין האינפלציה הכללית.
היילייטס
- מדד מחירי המזון (ללא פירות וירקות) בישראל עלה בכ-8.1% מתחילת 2024, לעומת 5.8% בלבד במדד הכללי.
- ליימן שליסל והחברה המרכזית למשקאות קלים רשמו התייקרויות שיא של 12% ו-11% בהתאמה, חזקות במיוחד במוצרים כמו חמאת בלובנד, גבינת פיראוס ושניצל טבעול.
- למרות התמתנות העליות לכ-0.5% בלבד ברבעון הראשון של 2026, רמות המחירים הגבוהות נותרות והוזלות בעלויות היבוא אינן מגולגלות לצרכנים.
ממצאי הבדיקה על ספקים ומוצרים
כפי שמדווח גלובס על בסיס נתוני לובי 99, מדד מחירי המזון ללא פירות וירקות עולה מאז תחילת 2024 בכ-8.1%, לעומת עלייה של כ-5.8% במדד הכללי. לפי הניתוח, שנת 2024 היא שנת השיא של ההתייקרויות, עם עלייה ממוצעת של יותר מ-7% בקרב הספקיות, בעוד שב-2025 קצב העליות מתמתן לכ-2.5%.בראש רשימת הספקיות נמצאת ליימן שליסל עם עלייה מצטברת של כ-12%, ואחריה החברה המרכזית למשקאות קלים עם כ-11%. גם שטראוס, וילי פוד, זנלכל, מחלבות גד, יוניליוור, טמפו ותנובה רושמות עליות מחירים דומות, לאחר תקופה שבה הספקים מעדכנים מחירים על רקע המלחמה, שיבושי יבוא ועלויות הובלה.
הבדיקה מצביעה גם על התייקרויות חדות במוצרים ספציפיים. חמאה של בלובנד, שמסופקת בידי דיפלומט, עולה מכ-4 שקלים ב-2024 ליותר מ-6 שקלים ב-2026, גבינה בולגרית של פיראוס באריזת 250 גרם שמסופקת בידי תנובה עולה מ-17 ל-24 שקלים, ושניצל תירס של טבעול מתייקר מכ-21 לכמעט 34 שקלים. גם קונפיטורת משמש של יד מרדכי, שמסופקת בידי שטראוס, מתייקרת מכ-10 לכ-13 שקלים בחלק מהרשתות.
לצד זאת, ברבעון הראשון של 2026 קצב ההתייקרויות כמעט נבלם, עם עלייה ממוצעת של פחות מ-0.5% אצל הספקים הגדולים. עם זאת, לאחר הזינוקים של 2024 ו-2025, ההאטה אינה משקפת הוזלה ממשית אלא בעיקר התייצבות ברמת מחירים גבוהה יותר.
השפעה על הצרכנים והרשתות הקמעונאיות
בלובי 99 מזהירים כי מוקדם להסיק שהשוק משנה כיוון. אריאל פז-סוויצקי, מנהל מחלקת המחקר בארגון, אומר כי הודעות עדכניות של תנובה ומחלבות גדולות אחרות על העלאות מחירים עשויות דווקא להעיד על חידוש גל ההתייקרויות, אף שהשקל מתחזק והיבואנים נהנים מכוח קנייה גבוה יותר בחו"ל.לדבריו, הפער בין הנימוקים של החברות לבין המחירים בפועל בולט במיוחד בחומרי הגלם. הוא מציין כי מחירי קקאו וחיטה עולים בתקופות קודמות ואז יורדים, אך ההוזלות אינן מתגלגלות לצרכן, בין היתר על רקע חולשה בהרתעה הרגולטורית והיעדר טיפול אפקטיבי בריכוזיות בענף.
גם רשתות השיווק עצמן תורמות להתייקרות סל הקניות. קרפור מובילה את העלאות המחירים עם יותר מ-12% לאורך שלוש שנים, אחריה ויקטורי, שופרסל וסופר-פארם, בעוד שרמי לוי, יוחננוף ואושר עד מציגות עליות מתונות יותר. בכך, המחיר הסופי לצרכן מושפע לא רק מהספקים אלא גם מהתמחור הקמעונאי על המדף.
עו"ד לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99, אומרת כי עלייה של 8.1% במחירי המזון בתוך פחות משלוש שנים שוחקת את כוח הקנייה של הציבור, במיוחד כאשר השכר אינו מדביק את קצב ההתייקרות. לדבריה, גם כאשר עלויות היבוא יורדות, ההקלה אינה מגיעה לקופה, והפער נשאר בידי החברות והקמעונאים במקום לעבור לציבור.
בכתבה קודמת שלנו על עמדת דיפלומט לגבי תחרות, יבוא ומחירים, סקרנו את דברי מנכ"ל דיפלומט ישראל יוסי חורב שלפיהם הרחבת התחרות בקמעונות, התאמות רגולטוריות ותמיכה ביצרנים קטנים יכולות לסייע בהפחתת יוקר המחיה. באותו דיווח הוזכרו גם חסמים לוגיסטיים ועלויות הובלה המשפיעים על רציפות האספקה ועל המחירים, כולל עיכובים בנמל ומחסור בנהגי תובלה.
חדשות פומה האחרונות
- Forex
- Crypto