התעשייה האווירית ו-HAL סוגרות עסקת הסבת מתדלקים בהודו בהיקף של עד 1.1 מיליארד דולר

התעשייה האווירית ו-HAL סוגרות עסקת הסבת מתדלקים בהודו בהיקף של עד 1.1 מיליארד דולר
עסקת תדלוק אווירי בהודו

הודו סוגרת עסקה להסבת שישה מטוסי בואינג 767 למטוסי תדלוק עם התעשייה האווירית ו-HAL המקומית, בהיקף של 900 מיליון עד 1.1 מיליארד דולר. המהלך מסמן חידוש משמעותי ביכולות התדלוק האווירי של ניו דלהי לאחר שנים של הסתמכות על מטוסי איליושין 78 מיושנים.

היילייטס

  • הודו בחרה בפתרון הסבת מטוסי בואינג 767 של התעשייה האווירית ו-HAL לעסקת תדלוק אווירי בהיקף של עד 1.1 מיליארד דולר, עם אספקות החל מ-2030.
  • ההחלטה על הסבה, במקום רכישת KC-46 או A330 MRTT, תואמת את מדיניות Make in India ומבוססת על עלויות תחזוקה ויכולת ייצור מקומית.
  • פתיחת Aerospace Services India במרץ 2024 ודומיננטיות התעשייה האווירית בהסבות תורמות להעמקת ההשתלבות בשוק הביטחוני ההודי והרחבת שיתופי הפעולה עם HAL.

בחירת הפתרון והיקף התוכנית

כפי שדווח באתר אינדיאן דיפנס, הודו בוחרת בפתרון הסבת בואינג 767 של התעשייה האווירית ו-HAL על פני רכישת מטוסי איירבוס A330 MRTT או בואינג KC-46. לפי הדיווח, מדובר בעסקה מסוג שניו דלהי לא ביצעה במהלך שני העשורים האחרונים, והאספקות של המטוסים מיועדות להתחיל ב-2030.

אחד השיקולים המרכזיים בבחירה הוא התאמתה לחזון Make in India של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, שמכוון להרחבת העצמאות התעשייתית והביטחונית של המדינה. מחירו של KC-46 פגסוס עומד על כ-160 מיליון דולר ליחידה, אך הוא אינו משתלב בגישה זו, בעוד שמכרזי איירבוס בעבר בוטלו בשל עלויות תחזוקה.

איירבוס זכתה בעבר בשני מכרזים עם A330 MRTT, בהיקף של 1.6 מיליארד דולר בשנים 2009 עד 2010 ו-2 מיליארד דולר בשנים 2013 עד 2016. עם זאת, משרדי האוצר וההגנה של הודו מחליטים לבטל את המכרזים, מה שמחזק כעת את הכדאיות של חלופת ההסבה המשותפת עם התעשייה האווירית ו-HAL.

העמקת הפעילות בהודו והמשמעות לתעשייה

העסקה נשענת על התרחבות הפעילות המקומית של התעשייה האווירית בהודו. במרץ 2024 השיקה החברה בניו דלהי את חברת הבת Aerospace Services India, שהוקמה במסגרת שיתוף פעולה עם DRDO, גוף המחקר והפיתוח הביטחוני של ממשלת הודו, ומעסיקה 50 עובדים, מהם 97% אזרחי הודו.

החברה פועלת ברופי ופרסה סניפים ברחבי תת היבשת, תוך תמיכה במערכות שמיוצרות עבור מערכת הביטחון ההודית. היא גם עוסקת ב-MRSAM, מערכת הגנה אווירית לטווח בינוני שפותחה בשיתוף פעולה בין התעשייה האווירית ל-DRDO ונמצאת בשימוש הצבא ההודי, חיל האוויר וחיל הים.

לתעשייה האווירית יש גם מעמד מבוסס בתחום הסבות המטוסים, בעיקר למשימות מטען. החברה הודיעה בספטמבר כי השלימה בהצלחה הסבת בואינג 777 מנוסעים למטען וקיבלה אישור STC מרשויות התעופה האזרחיות ב-U.S. ובישראל, הישג שמחזק את מעמדה בתחום שבו יתרון העלות של הסבה לעומת רכישת מטוס חדש תומך גם ביישומים צבאיים כמו תדלוק אווירי.

המהלך הנוכחי מוסיף נדבך נוסף לשיתוף הפעולה המתרחב בין התעשייה האווירית לבין HAL, כאשר שתי החברות פועלות יחד גם בתחומי המל"טים והטילים. עבור הודו, העסקה מחזקת את יכולת הייצור המקומית ואת גמישות הרכש הביטחוני, ועבור התעשייה האווירית היא מעמיקה דריסת רגל בשוק הגנה מרכזי באסיה.

בכתבה קודמת שלנו על מיזוג אלתא לתוך התעשייה האווירית, הסברנו כיצד החברה מקדמת ריכוז של פעילותה הביטחונית תחת מבנה תאגידי אחד, בכפוף לאישור הממשלה. המהלך הוצג כחלק מהיערכות לקראת הנפקה אפשרית של עד 30% ממניות התעשייה האווירית, במטרה לחזק את השווי הכולל שלה ולייעל את מבנה האחזקות והניהול.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.