דוח מבקר המדינה מצביע על פערי ייצור אמל"ח בישראל ועל צורך בהשקעות לשיקום היכולות

דוח מבקר המדינה מצביע על פערי ייצור אמל
פערי ייצור במערכת הביטחון

שנים של צמצום קווי ייצור ורכש זול מחו"ל מותירות את מערכת הביטחון עם פערים מהותיים ביכולת הייצור המקומית ערב מלחמת "חרבות ברזל". הדוח קובע כי חלק מהמלאים היו נמוכים מיעדי ההצטיידות עצמם, וכי שיקום חלק מהיכולות שאבדו מחייב השקעות של מאות מיליוני שקלים וזמן ממושך.

היילייטס

  • מבקר המדינה קובע כי מפעלים וקווי ייצור קריטיים לאמצעי לחימה בישראל צומצמו, ודורשים השקעות של מאות מיליוני שקלים לשיקום.
  • לפני פרוץ המלחמה, מלאי אמל״ח מסוים בצה״ל היה נמוך מיעדי סוף 2024 ואלו בתורם נמוכים מהצרכים המבצעיים בפועל.
  • שמונה פריטים בתעשייה ביטחונית התייקרו ב-25% עד 212% ותשעה פריטים אחרים ב-12% עד 365%, בעקבות מגבלות ייבוא ועליית הביקושים.

ממצאי הדוח על הייצור והמלאים

כפי שעולה מדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן המתפרסם היום בGlobes, משרד הביטחון וצה"ל אינם משלימים לאורך השנים מענה מספק לשימור קווי ייצור חיוניים, אף שמשרד המבקר התריע על כך כבר לפני שש שנים. לפי הממצאים, בעשורים האחרונים נפגעות ונאבדות יכולות ייצור של חומרי גלם המשמשים לייצור אמצעי לחימה, קווי ייצור מצטמצמים, וכעת נדרשות השקעות ניכרות כדי להקים מחדש חלק מהיכולות בישראל.

המבקר מייחס את הפערים בין היתר להעדפת רכש זול מחו"ל ולהיעדר הזמנות מספקות, כולל מצד צה"ל. לפי הדוח, ערב פרוץ המלחמה המלאי של אמצעי לחימה מסוימים בצה"ל היה נמוך אף מיעדי ההצטיידות שנקבעו לסוף 2024, בעוד שגם יעדים אלה היו נמוכים מהצרכים המבצעיים בפועל.

הדוח מציין כי מאז פרוץ המלחמה מתחדדים הנזקים, כאשר הביקושים של צה"ל לאמל"ח גוברים במקביל להגבלות ואמברגו שהטילו מדינות שונות על אספקת אמצעי לחימה, חומרי גלם, חלפים ורכיבים. במקביל נרשמת התייקרות חריגה של חומרי גלם ורכיבים, כאשר שמונה פריטים בתעשייה ביטחונית מסוימת מתייקרים ב-25% עד 212%, ותשעה פריטים בתעשייה אחרת רושמים עליות של 12% עד 365%.

עוד קובע המבקר כי החלטת שר הביטחון לשעבר בני גנץ מאוקטובר 2021 להכפיל קווי ייצור ותשתיות של אמצעי לחימה מסוימים ולהגדיל את התפוקה החל מ-2023, בהשקעה של מיליארדי שקלים עד 2030, אינה מתוקצבת בתוכנית העבודה הרב-שנתית "תנופה" לשנים 2020-2024. בנוסף, מיפויים שאישר מנכ"ל משרד הביטחון דאז אמיר אשל במאי 2021 ובספטמבר 2022 אינם מועברים לצה"ל.

השלכות על המדיניות והתעשיות הביטחוניות

המבקר מותח ביקורת גם על הדרג המדיני וקובע כי הממשלה ה-36 אינה דנה בסוגיית ייצור אמצעי לחימה כחול-לבן מיוני 2021 ועד דצמבר 2022, ואילו הממשלה שבאה אחריה כלל אינה עוסקת בנושא. עוד נכתב כי ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט אינם מנחים את המל"ל להעלות את סוגיית עצמאות הייצור לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני.

לפי הערכת משרד הביטחון המצוטטת בדוח, הקמה מחדש של יכולות שנסגרו לפני יותר מעשור מטעמים כלכליים כרוכה בהשקעה של מאות מיליוני שקלים. המבקר ממליץ לקבינט לבחון את המלצות ועדת נגל מינואר 2025, ובהן הגברת עצמאות הייצור של אמל"ח מסוימים, הרחבת תשתיות הייצור וחיזוק העליונות הטכנולוגית, וכן לשלב בתוכניות העבודה הרב-שנתיות התייחסות סדורה לעצמאות ייצור כחול-לבן ולתקציבים הנדרשים לכך.

בדוח מצוין מנגד כי במהלך הביקורת משרד הביטחון מתחיל ליישם חלק מהחלטות העבר להגברת קצב הייצור המקומי. אנגלמן גם מציין לחיוב את התמיכה הרחבה של רפאל והתעשייה האווירית במערכת הביטחון במהלך המלחמה "על חשבונן", וקורא להסדיר את המתח בין תפקידן כחברות עסקיות לבין חובתן לתמוך במערכת הביטחון בעת חירום, בין היתר באמצעות צווים, הסכמים או מנגנוני פיצוי.

ממשרד הביטחון נמסר כי העצמאות החימושית נמצאת בליבת האסטרטגיה של המשרד, וכי מאז פרוץ המלחמה מקודמת תוכנית רחבת היקף של מיליארדי שקלים לצמצום פערים והרחבת ייצור כחול-לבן. מצה"ל נמסר כי יכולות הלחימה אינן נפגעות וכי לא נגרם סיכון לחיי הלוחמים בשל מצאי תחמושת ואמל"ח, לצד צעדים מגוונים שננקטים כדי לתת מענה לפערים שעולים.

בכתבה הקודמת שלנו על איום רחפני הסיב האופטי סקרנו כיצד התפשטות הכלים שקשה לשבש בלוחמה אלקטרונית דוחפת את צה"ל וצבאות מערביים להאיץ רכש ופיתוח פתרונות ייעודיים. הראינו גם שהמרוץ הזה מבליט פערי מוכנות ותקצוב ארוכי שנים, לצד אתגרי עלות ושרשרת אספקה שמקשים לייצר מענה מהיר וזול מול אמצעי תקיפה זולים בהרבה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.