בנק ישראל מציג קו נגד התערבות במחירי פיקדונות ומעריך כניסת בנקים חדשים

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
בנק ישראל נגד פיקוח על פיקדונות

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

בנק ישראל מציג קו נגד התערבות במחירי פיקדונות ומעריך כניסת בנקים חדשים — התנגדות לפיקוח בפיקדונות

העימות בין רשות התחרות לבין הפיקוח על הבנקים מחדד את המחלוקת על הדרך להגביר תחרות במערכת הבנקאית, דווקא בזמן שהבנקים מציגים רווחי שיא והציבור ממשיך למתוח ביקורת על הוגנות המחירים. המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, טוען כי צעדים מבניים ופתיחת השוק לשחקנים חדשים יעילים יותר מהתערבות רגולטורית ישירה בתמחור הפיקדונות.

היילייטס

בנק ישראל מתנגד להגבלת מחירי פיקדונות לבנקים הגדולים, וטוען שההתערבות אנטי תחרותית ועלולה לעוות את שוק הבנקאות.
רשות התחרות הכריזה על חמשת הבנקים הגדולים כבעלי 97% מהנכסים והטילה הגבלות על אפליה ותמחור פיקדונות, אך בנק ישראל מדגיש שמהלכים מבניים חשובים יותר.
חחיאשוילי מעריך כי בתוך שנה עשויים להצטרף בין בנק אחד לשלושה לשוק הישראלי, בכפוף למימוש רפורמות רישוי מדורג ותשתיות תחרות.

המחלוקת על הפיקדונות והתחרות

כפי שפורסם ב-Globes, חחיאשוילי יוצא נגד החלטת רשות התחרות להכריז על חמשת הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז, וטוען כי המהלך אינו צפוי לשפר את מצב הצרכנים ואף עלול להסיט את המיקוד מרפורמות מבניות שכבר מקודמות בשוק. לדבריו, חלק גדול מההוראות שנלוו להכרזה, ובהן דרישות שקיפות והקלות בניוד פיקדונות, כבר מיושמות במסגרת צעדי הפיקוח על הבנקים.

רשות התחרות קובעת כי בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק מזרחי טפחות, בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי מחזיקים יחד בכ-97% מנכסי המערכת הבנקאית, ולכן הוטלו עליהם הוראות שמגבילות אפליה במחירי פיקדונות ומחייבות פנייה יזומה ללקוחות בעת חידוש או פירעון פיקדון. חחיאשוילי מסכים כי קיימים פערים בין לקוחות חזקים ללקוחות חלשים יותר, אך אומר כי התערבות בתמחור היא צעד אנטי תחרותי שעלול ליצור עיוותים במקום לפתור את שורש הבעיה.

לדבריו, הדרך הנכונה להגברת התחרות עוברת דרך תשתיות כמו בנקאות פתוחה, מאגר נתוני אשראי, רפורמות במשכנתאות ורישוי מדורג שיאפשר כניסת גופים חדשים למערכת. הוא מוסיף כי בטווח של שנה השוק בישראל עשוי לראות הצטרפות של בנק אחד או שניים, ואולי אף שלושה, אם המהלכים הרגולטוריים יבשילו כמתוכנן.

מיסוי, רפורמות והשלכות על השוק

חחיאשוילי גם מתנגד למיסוי ייעודי על רווחי היתר של הבנקים, אף שלאחרונה הושגה הסכמה על מס חד פעמי של 3 מיליארד שקל בין הממשלה לבנקים. לדבריו, הבעיה המרכזית היא מיסוי סקטוריאלי, שלדבריו עלול להרתיע שחקנים חדשים מלפעול בישראל ולפגוע בתחרות, בעוד שמס רחב ושוויוני יותר יהיה נכון יותר מבחינה תפיסתית ורגולטורית.

ביחס לרווחיות הגבוהה של הבנקים, חחיאשוילי טוען כי ישראל אינה חריגה בקצה העליון של מדינות ה-OECD, אף שהתשואה על ההון עלתה בשנים האחרונות. הוא מדגיש כי הפיקוח אינו שולל עקרונית מס על רווחיות עודפת, אך סבור כי יש להחילו באופן אחיד על המשק ולא רק על המערכת הבנקאית.

המפקח מתייחס גם לרפורמת הרישוי המדורג לבנקים קטנים, שאמורה לאפשר לגופים פיננסיים, כולל כאלה המוחזקים בידי מוסדיים, להיכנס לענף תחת מגבלות היקף פעילות. לדבריו, עבודת המטה הבין משרדית מצאה כי את ניגודי העניינים האפשריים ניתן לנהל באמצעות רגולציה ייעודית, וכי המגבלות שנקבעו נועדו לצמצם סיכוני ריכוזיות וקישוריות.

בהיבט התפעולי, חחיאשוילי אומר כי המלחמה מחייבת את המערכת הבנקאית להתאים שירותים ללקוחות ולשמור על רציפות, לצד קידום מעבר לדיגיטל. עם זאת, הוא מדגיש כי בנקים עדיין נדרשים להעניק שירות פיזי לאוכלוסיות שמתקשות במעבר לערוצים דיגיטליים, ולכן סגירת סניפים אינה יכולה לבוא על חשבון הנגישות והשירות.

בכתבה הקודמת שלנו על הירידה בהצעות הריבית על פיקדונות שקליים בבנקים בישראל סקרנו כיצד לקוחות החלו לקבל תנאים נמוכים יותר, עוד לפני החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל, כחלק מתמחור מוקדם של אפשרות להפחתת ריבית. עוד ציינו את הפערים בין הריביות שמקבלים לקוחות גדולים לבין הציבור הרחב, ואת המעבר של חלק מהחוסכים לחלופות כמו קרנות כספיות ומק"מ על רקע התשואות הזמינות בשוק.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?