ישראל מקצה 2 מיליארד שקל להאצת פתרונות נגד רחפני סיב

ישראל מקצה 2 מיליארד שקל להאצת פתרונות נגד רחפני סיב
השקעה נגד רחפני סיב

הסלמת איום רחפני הסיב בגבול הצפון דוחפת את מערכת הביטחון להרחיב במהירות את ההשקעה באמצעי הגנה ויירוט. ההחלטה מגיעה לאחר חודש שבו נהרגו שלושה חיילים ואזרח, ובצה"ל מודים כי עדיין אין מענה כולל זמין לאיום.

היילייטס

  • ישראל מסיטה 2 מיליארד שקל מתקציב משרד הביטחון להאצת פיתוח ורכש מערכות נגד רחפני סיב עקב לחץ ביטחוני גובר.
  • צה"ל חילק 158 אלף מ"ר רשתות מגן מתיל והזמין כ-188 אלף מ"ר נוספים בצעד מיידי להגנה מפני רחפנים אלו.
  • מכרז רחפני תקיפה נדחה מ-2024 ל-2025 ונשארו מחלוקות ניהוליות בצה"ל, מה שמעלה חשש לביצוע מהיר גם עם התקציב החדש.

תקצוב חירום ופיתוח מואץ

כפי שנודע לגלובס, בדיון שקיים בשבוע שעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו הוחלט להסיט 2 מיליארד שקל מתקציב משרד הביטחון המאושר כדי לזרז פיתוח ורכש של מערכות נגד רחפני סיב. לפי הכתבה, ההכרעה התקבלה על רקע לחץ גובר במערכת הביטחון והכרה בכך שאין כיום פתרון הוליסטי אחד לבעיה.

רחפני הסיב נחשבים קשים במיוחד לסיכול משום שהם כמעט חסינים לשיבושי תקשורת ולוחמה אלקטרונית, בעוד שהסיב האופטי מאפשר העברת פקודות למרחק ממוצע של 10 עד 20 ק"מ. לפי הנתונים המובאים בכתבה, הם גם זולים משמעותית, ובבדיקה שפורסמה בשבוע שעבר נמצא כי רחפן כזה נמכר באתר עלי אקספרס בכ-300 דולרים בלבד.

במערכת הביטחון בוחנים עשרות פתרונות במקביל ביחידות שונות. בצה"ל הודיעו בסוף השבוע על ציוד היחידות הלוחמות ברשתות מגן מתיל, שכבר חולקו בהיקף של 158 אלף מטרים רבועים, לצד רכש נוסף של כ-188 אלף מטרים.

פערי ניהול ולקחי עבר

המהלך הנוכחי מתבצע לאחר שנים שבהן האיום כבר הוגדר מהותי, אך ההיערכות הממשלתית נותרה חלקית. ב-2017 נמסר מטעם ראש הממשלה כי הסוגיה מוכרת ומטופלת, וכי ישראל היא מהחלוצות בעולם במתן מענה לבעיה, אך בהמשך תקציב פרויקט ייעודי שנקבע אז על 150 מיליון שקל הוקפא לחצי שנה והתכווץ ל-80 מיליון שקל, לאחר שכמה גופים נסוגו ממנו.

גם דוח מבקר המדינה מ-2021 הצביע על כך שחמאס, הג'יהאד האיסלאמי, חיזבאללה ואיראן הצטיידו ברחפנים דומים, בעוד שההיערכות הממשלתית מחוץ לנתב"ג לא הבשילה לפתרון אפקטיבי. כעת, נוסף על סוגיית התקציב, נותר גם ויכוח מבני בתוך מערכת הביטחון, כאשר מפא"ת נדרשת לאזן בין דרישות חיל האוויר להגנה קבועה על הגבולות לבין צורכי זרוע היבשה להגנה בשדה הקרב ובעורף האויב.

העיכובים הללו משליכים גם על תוכניות רכש נוספות. לפי הכתבה, מכרז רחפני תקיפה נדחה בשנה מ-2024 ל-2025, ובתוך הצבא מתקיימים דיונים על זהות הגוף האחראי, חיל האוויר או זרוע היבשה, מה שמחדד את החשש כי גם התקציב החדש יתקשה לייצר תוצאה מהירה ללא ניהול מרוכז וסדרי עדיפויות ברורים.

בכתבה קודמת שלנו על הקמת בסיסים צבאיים חשאיים של ישראל בעיראק, הצגנו כיצד לפי דיווחים המתקנים נועדו לקצר טווחי טיסה ולתמוך לוגיסטית במבצעי חיל האוויר נגד מטרות באיראן. עוד תוארו ההשלכות המדיניות בעיראק, כולל טענות לפגיעה בריבונות והחרפת המתיחות בין בגדד, וושינגטון וטהרן סביב פעילות צבאית חשאית באזור.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.