השקל החזק מגביר לחץ על היצוא, ארבעה תרחישים עשויים לשנות את כיוון הדולר

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
השקל מגביר לחץ והדולר

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

בנקים מרכזיים

השקל החזק מגביר לחץ על היצוא, ארבעה תרחישים עשויים לשנות את כיוון הדולר — השקל לוחץ על היצוא

היחלשות הדולר אל מתחת ל-2.84 שקלים מעמיקה את הלחץ על המשק הישראלי, במיוחד על ענפי התעשייה והטכנולוגיה שתלויים בהכנסות במטבע האמריקאי. ברקע, בשווקים דנים בארבעה תרחישים מרכזיים שעשויים להביא לפיחות בשקל, החל מתיקון חד בוול סטריט ועד צעדי מדיניות מצד בנק ישראל והאוצר.

היילייטס

המוסדיים הישראלים מכרו דולרים בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר לכל עלייה של 1% בוול סטריט, מה שגרם להתחזקות השקל.
ירידות חדות של כ-20% בשוקי המניות בארה"ב עשויות להחליש את השקל לרמות של 3.15–3.2 שקלים לדולר ולגרום ללחץ אינפלציוני.
הפחתת הריבית ל-3.75% והשפעתה המוגבלת על שער הדולר מחזקות הערכות כי רק רכישות מסיביות של בנק ישראל יבלמו את המשך הייסוף.

הכוחות הפיננסיים שמחזקים את השקל

כפי שפורסם בגלובס, אחד המנועים המרכזיים מאחורי ייסוף השקל אינו גיאופוליטי אלא פיננסי, ונובע מפעילות הגידור של הגופים המוסדיים הישראליים מול השקעותיהם בחו"ל. כאשר שוקי המניות ב-U.S. עולים, שווי הנכסים הדולריים של קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח גדל, והם נדרשים למכור דולרים כדי לשמור על רמת חשיפה קבועה למטבע זר.

לפי ההערכות המובאות בטקסט, כל עלייה של 1% במדדים המובילים בוול סטריט מחייבת מכירת דולרים בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר לצורכי גידור. מאז סוף מרץ, עליות דו-ספרתיות במדדי S&P 500 ונאסד"ק מגבירות את היצע הדולרים בשוק המקומי ומוסיפות לחץ להתחזקות השקל.

יונתן כץ, הכלכלן הראשי בלידר שוקי הון, אומר כי שינוי כיוון חד בשוקי המניות ב-U.S. עשוי להפוך את המגמה. לדבריו, ירידות חדות יחסית, למשל בשיעור של 20%, יכולות להביא את השקל לטווח של 3.15 עד 3.2 שקלים לדולר, אך מהלך כזה גם עלול ליצור לחץ אינפלציוני מחודש בשל רכישות הדולרים שיידרשו מהמוסדיים.

תרחיש נוסף שמוזכר הוא עלייה מחודשת בפרמיית הסיכון של ישראל. לפי הטקסט, מדד ה-CDS של ישראל ירד ביותר מ-60% מאז השיאים שנרשמו באוקטובר 2024, והיפוך של מגמה זו דורש הסלמה חריגה שתשנה מחדש את תפיסת הסיכון של משקיעים זרים ושל הציבור המקומי.

צעדי מדיניות אפשריים והשלכות על המשק

בין הכלים שנמצאים בידי קובעי המדיניות בולטת אפשרות להתערבות אגרסיבית יותר של בנק ישראל, אך לפי הטקסט אין כרגע סימנים ברורים לכך שהבנק מתכוון לפעול כך. הפחתת הריבית השבוע ב-0.25 נקודת אחוז לרמה של 3.75% כמעט שלא השפיעה על שער הדולר, ומודי שפריר מבנק הפועלים מעריך כי רק הורדה חדה יותר או רכישות מט"ח בהיקפים גדולים עשויות לבלום את הייסוף.

הטקסט מזכיר כי בראשית 2021 בנק ישראל הכריז על תוכנית לרכישת 30 מיליארד דולר, ובפועל רכש כ-35 מיליארד דולר כדי לבלום ייסוף חד. עם זאת, כיום היקף הנכסים שמנהלים המוסדיים גדול בהרבה, ונטען כי אפילו סכום דומה עשוי שלא להספיק מול עוצמת המכירות בשוק.

בזירה הפיסקלית עולה גם אפשרות שהאוצר יגדר את חוב המט"ח של המדינה וייצר בכך ביקוש לדולרים דרך שוק הנגזרים. אלכס זבז'ינסקי ממיטב מציע אף מנגנון משולב שבו המוסדיים ימכרו דולרים ישירות לבנק ישראל, והבנק יעביר אותם לאוצר כדי לצמצם את חשיפת המט"ח שלו בלי להזרים את כל העסקאות לשוק הפתוח.

הדיון בתרחישים הללו משקף חשש רחב יותר מההשפעה של השקל החזק על היצוא, הרווחיות והתעסוקה. לפי הטקסט, הימנעות מצעד אקטיבי עלולה להותיר את המשק חשוף לפגיעה בהייטק ובתעשייה, עד כדי האטה כלכלית שתוביל לבסוף להיחלשות השקל בדרך כואבת יותר.

בכתבה קודמת שלנו על התחזקות השקל מול הדולר סקרנו כיצד גידורי מטבע ואיזון תיקי השקעות של הגופים המוסדיים, על רקע העליות בוול סטריט, מגבירים את מכירות הדולרים ותומכים בירידה של USD/ILS ואף מתחת לרמות מפתח. עוד ציינו שהורדת הריבית ל-3.75% לא עצרה את המגמה, ושינוי כיוון חד עשוי להגיע בעיקר במקרה של ירידות חדות בשווקים או אירוע מקומי שלילי בלתי צפוי.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?