ישראל בוחנת הצעות בלימת התחזקות השקל והפגיעה ביצוא

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
בלימת התחזקות השקל והיצוא

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

בנקים מרכזיים

אנדראס קריסטו

01.06.2026

ישראל בוחנת הצעות בלימת התחזקות השקל והפגיעה ביצוא — האם בנק ישראל יתערב?

התחזקות השקל מול הדולר מעמיקה את הלחץ על היצואנים ועל חברות ההייטק, לאחר שהמטבע האמריקאי איבד בתוך שנה כ-20% מערכו מול השקל ושערו היציג נקבע על 2.8 שקלים. לצד התרומה לבלימת האינפלציה ולהוזלת יבוא, הדיון עובר כעת לשאלה אם המדינה ובנק ישראל צריכים לנקוט צעדים חריגים כדי לצמצם את הפגיעה בפעילות העסקית.

היילייטס

בחינה של הרחבת גידור החוב הדולרי של ישראל מכ-10% לכ-70%-75% כוללת עסקאות בהיקף 31.4 מיליארד דולר (88 מיליארד שקל), אך אינה נבחנת כיום באוצר.
בנק ישראל מתנגד להתערבות ישירה בשוק המט"ח ומעדיף כלים עקיפים, בעוד כלכלנים מזהירים שמהלך כזה ספקולטיבי ודורש פרמיה גבוהה.
התאחדות התעשיינים מקדמת הצעת חוק להרחבת השפעת הממשלה בבנק ישראל, מעוררת חשש בקרב המשקיעים לפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי.

הצעות הגידור וההתערבות שעל הפרק

כפי שדווח בגלובס, אחת ההצעות המרכזיות שעלו לאחרונה היא הרחבה דרמטית של גידור החוב הדולרי של ישראל, במטרה לנצל את רמתו הנמוכה של הדולר כדי לקבע את עלות ההתחייבויות ולהפחית סיכון לעלייה עתידית בשערו. את המהלך מקדם ד"ר אדם רויטר, שטוען כי הגדלת ההגנה על החוב הדולרי משיעור של כ-10% כיום לכ-70%-75% עשויה לחסוך לקופת המדינה סכומים משמעותיים, ובמקביל ליצור לחץ מסוים לעליית הדולר מול השקל.

לפי ההצעה, המדינה תבצע עסקאות גידור או החלף בהיקף של 31.4 מיליארד דולר, שהם כיום כ-88 מיליארד שקל. הרעיון נשען על כך שחלק מהחוב הדולרי גויס כשהדולר היה חזק יותר, ולכן פירעונו כיום דורש פחות שקלים; תומכי הגידור מבקשים לנעול יתרון זה לפני שינוי מגמה אפשרי בשוק המט"ח.

עם זאת, באוצר לא מאמצים בשלב זה את ההצעה ומעדיפים גישה שמרנית יותר שאינה מחייבת עסקאות ענק בשוק. בבנק ישראל גם משדרים הסתייגות מהתערבות רחבה באמצעות הכלים המסורתיים, אף שהבנק כבר הפחית את הריבית בהחלטתו האחרונה.

מנגד, כלכלנים מזהירים כי מדובר במהלך ספקולטיבי התלוי בהנחה שהדולר יתחזק בעתיד. ד"ר רועי צוקרמן מאוניברסיטת תל אביב אומר שאין סיבה מובנית להניח שכך יקרה, ומוסיף כי גם מציאת צד נגדי לעסקה בהיקף כזה צפויה להיות קשה ללא פרמיה גבוהה במיוחד. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, מציע חלופה אחרת, שלפיה בנק ישראל יקלוט ישירות דולרים מהמוסדיים ויעבירם לאוצר לצורך סגירת הלוואות חוץ, כדי להפחית את הלחץ על השוק הפתוח.

השלכות על המשק והוויכוח על עצמאות בנק ישראל

הוויכוח סביב שער החליפין משקף התנגשות בין שני יעדים כלכליים מרכזיים. מצד אחד, השקל החזק מוזיל מוצרים מיובאים וחופשות בחו"ל ותורם לירידת האינפלציה, מה שמקל על בנק ישראל בהפחתת הריבית. מצד שני, הוא פוגע בהכנסות היצואנים ובמיוחד בחברות טכנולוגיה שמקבלות הכנסות בדולרים ונושאות חלק ניכר מהוצאותיהן בשקלים.

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, לשעבר ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל, סבור כי קשה לשנות מגמה ארוכת טווח כל עוד עודף במאזן התשלומים ממשיך להזרים דולרים לישראל. לדבריו, רכישות דולרים או גידור נרחב לא יפתרו את הבעיה המבנית, והוא מצביע על צעדים עקיפים יותר כמו הפחתת מכסים, הגדלת היבוא והרחבת ההשקעות של גופים מוסדיים בחו"ל כדי לייצר ביקוש טבעי יותר לדולר.

במקביל, התאחדות התעשיינים מקדמת הצעת חוק שנועדה לשנות את מבנה קבלת ההחלטות בבנק ישראל ולהגדיל את השפעת הממשלה ונציגי הציבור על המדיניות המוניטרית. לפי טיוטת ההצעה, מטרות הבנק יורחבו כך שייתנו משקל שווה ליציבות מחירים, תעסוקה וצמיחה, ובהרכב הוועדה המוניטרית יתווספו שני נציגי ציבור נוספים.

המהלך מעורר התנגדות בסביבת בנק ישראל, שם מזהירים מפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי, נושא הנחשב רגיש במיוחד בעיני השווקים והמשקיעים. גם הסיכוי לקידום ההצעה נראה נמוך לנוכח הבחירות הקרבות, אך עצם העלאתה מדגישה את עומק הלחץ שמפעילים המגזר היצרני והתעשייה לנוכח המשך התחזקות השקל.

בהמשך לסקירה הקודמת שלנו על היחלשות הדולר מול השקל וירידתו אל מתחת לרמה של 2.8 שקלים, הצגנו כיצד השקל החזק מחדד את הדיון על כיוון שוק המט"ח המקומי. ציינו אז כי קיימים כמה תרחישים שעשויים לבלום את המשך הירידה בדולר, לצד הקשר רחב יותר לסנטימנט בשווקים ולרמת נטילת הסיכון של משקיעים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?