קריסת סימד מעמידה במבחן את החתם, הדירקטוריון והגופים המוסדיים בשוק האג"ח
פחות מחצי שנה לאחר גיוס חוב של כ-620 מיליון שקל בתל אביב, סימד הולדינגס ניצבת בפני כשל פירעון לאחר שדיווחה כי כ-100 מיליון שקל הועברו מקופתה לעסקיהם הפרטיים של בעליה. ההתפתחויות מעוררות כעת שאלות רחבות על הפיקוח, בדיקות הנאותות וניהול הסיכונים סביב הנפקת אג"ח של חברות זרות בשוק המקומי.
היילייטס
- תשואת איגרות החוב של סימד בת״א צנחה לעשרות אחוזים זבליות והמסחר הושעה לאחר חשיפת התחייבויות אישיות חריגות של בעלי החברה.
- קרן מור השקיעה כ-190 מיליון שקל, מיטב 86 מיליון שקל וילין לפידות 47 מיליון שקל באג"ח סימד, מה שממקד את החשש לפגיעה משמעותית בכספי ציבור.
- הפרשה מחריפה דיון בממשל תאגידי, באיכות החיתום של אינפין קפיטל (שקיבלה 15 מיליון שקל עמלה) ובפיקוח על חברות BVI המנפיקות חוב בישראל.
סימני האזהרה והאחריות סביב ההנפקה
כפי שדווח בגלובס, סימד מסרה בימים האחרונים כי לצד משיכות הכספים מקופתה, בעלי החברה נטלו גם התחייבויות פיננסיות אישיות בהיקפים משמעותיים, המובטחות בנכסים ובתזרימי חברות בנות של הקבוצה. הדיווחים הללו הובילו את הבורסה להשעות את המסחר באיגרות החוב של החברה בת"א, לאחר שהאג"ח ירדו לרמה המשקפת תשואת זבל של עשרות אחוזים.בשוק ההון מפנים חלק ניכר מהביקורת אל הדירקטוריון הישראלי של החברה, שהיה אמור לוודא שכספי הגיוס מנותבים לפעילותה השוטפת של סימד. לפי הכתבה, חברי הדירקטוריון, בהם היו"ר שחר נחמיאס והדירקטורים החיצוניים דורון תורג'מן ולימור בלדב, לצד הדירקטור הבלתי תלוי בני גבאי, הגישו את התפטרותם לאחר התפוצצות הפרשה אך השהו את המהלך כדי לסייע למאמצים להשבת הכספים.
ביקורת נוספת מופנית כלפי אינפין קפיטל, חברת החיתום שהובילה את הנפקת האג"ח וקיבלה עמלת חיתום של 15 מיליון שקל. גורמים בשוק טוענים כי בהנפקה מסוג זה נדרשו בדיקות רקע מקיפות יותר לחברה ולבעליה, במיוחד לנוכח תחום הפעילות והסיכון הכרוך בגיוס חוב עבורו.
החשיפה של המוסדיים והשלכות על שוק ה-BVI
בין המחזיקים המרכזיים באג"ח של סימד נמצאים כמה מהגופים המוסדיים הבולטים בישראל, בהם מור עם השקעה של כ-190 מיליון שקל, מיטב עם 86 מיליון שקל וילין לפידות עם 47 מיליון שקל. לצדם חשופים גם הראל, אי.בי.אי, פינסה, קבין ומגדל שוקי הון, מה שמחדד את היקף הפגיעה האפשרית בכספי ציבור אם החוב לא יוחזר.לצד זאת, בשוק מדגישים כי במקרה הזה לא בהכרח הופיעו מראש סימנים אדומים גלויים לעין, וכי גם הדוחות שפורסמו הציגו חברה תפעולית מתפקדת עם שיעבודים כנדרש. עם זאת, עצם ההתפתחות מחדדת מחדש את גבולות האחריות של המוסדיים בהסתמכות על תשקיף, דירוג, התחייבויות הנהלה ובקרות חיצוניות.
הפרשה מעלה מחדש גם את השאלה על פיקוח רגולטורי על חברות BVI, שהתאגדו באיי הבתולה הבריטיים וגייסו חוב בישראל. רשות ניירות ערך אישרה את תשקיף ההנפקה של סימד, ומידרוג העניקה לפני ההנפקה לחברה דירוג Baa1 ולאג"ח דירוג השקעה A3, אף שציינה כי המדיניות הפיננסית שלה כחברה מדווחת עדיין דורשת בחינה לאורך זמן.
כעת, מעבר להשלכות הישירות על מחזיקי האג"ח, המקרה של סימד צפוי להחריף את הדיון בשוק המקומי על ממשל תאגידי, איכות החיתום והמסגרת הרגולטורית החלה על מנפיקות זרות המבקשות לגייס חוב מהציבור בישראל.
בכתבה הקודמת שלנו על אי-עמידה של Simad Holdings בתשלום הריבית למחזיקי האג"ח, סקרנו כיצד נחשפה העברה של כ-34 מיליון דולר לתאגידים בשליטת בעלי השליטה והחברה התריעה שלא תוכל לשלם את הריבית במועד. עוד ציינו כי במקביל דווח על התחייבויות פיננסיות אישיות משמעותיות של בעלי השליטה, שעשויות להיות מגובות בנכסים ובתזרימים של חברות בנות—התפתחות שהגבירה את החששות בשוק לגבי חברות BVI שגייסו חוב בישראל.
חדשות Fintech האחרונות
- Forex
- Crypto