פחות משנה לאחר השקת נוהל הגילוי מרצון החדש, היקף הדיווחים והמסים שנגבו ממנו נשאר נמוך משמעותית מהציפיות המוקדמות של המדינה. הנתונים מצביעים במיוחד על חולשה בגביית מסים מרווחי קריפטו, אף שהתחום סומן כאחד ממנועי ההכנסה המרכזיים של המהלך.
היילייטס
- רשות המסים קיבלה 289 בקשות גילוי מרצון בהיקף 676.5 מיליון שקל ומס מוערך של 40.9 מיליון שקל, רחוק מהיעד של 2–3 מיליארד שקל.
- ביטול המסלול האנונימי יצר חסם משמעותי, במיוחד בקרב מדווחי קריפטו שהגישו 58 בקשות בלבד עם הון מדווח של 145.8 מיליון שקל.
- המס האפקטיבי עומד על כ-7.5% בלבד ומבנה הנוהל מושך דיווחים נמוכים; במקביל האוצר צפוי להעלות את תחזית גביית המסים ל-2026 ב-5–10 מיליארד שקל.
נתוני הנוהל והחסם המרכזי
כפי שפורסם בגלובס, מאז פרסום הנוהל באוגוסט אשתקד הוגשו לרשות המסים 289 בקשות גילוי, בהיקף הון מדווח של 676.5 מיליון שקל, והמס בגינן מוערך בכ-40.9 מיליון שקל בלבד. המדינה העריכה בתחילת הדרך כי הנוהל יניב הכנסות של 2 עד 3 מיליארד שקל, בעיקר ממיסוי רווחי קריפטו, ולכן הפער בין היעד לבין התוצאה בפועל נותר משמעותי.היקף הבקשות אמנם יותר מהוכפל לעומת ינואר, אז עמד מספרן על 122 וההון המדווח בהן הסתכם ב-262 מיליון שקל, אך גם הקצב הזה אינו מקרב את הרשות ליעדי הגבייה. הנוהל הנוכחי, שאמור להסתיים ב-31 באוגוסט השנה, מעניק חסינות פלילית למי שחושפים הון שלא דווח, אך בניגוד למסלולים קודמים הוא אינו כולל מסלול גילוי אנונימי.
עו"ד ורו"ח יפתח שמחוני, שותף ומנהל מחלקת המסים במשרד פרופ' ביין ושות', אומר כי ביטול המסלול האנונימי מרתיע נישומים ופוגע ביכולת לנהל משא ומתן מול רשות המסים לפני חשיפת הזהות. לדבריו, חוסר הוודאות בנוגע לתוצאת המס הופך את ההליך לסיכון ממשי עבור מי ששוקלים להצטרף אליו.
בתחום הקריפטו נרשמו 58 בקשות בלבד, עם הון מדווח של כ-145.8 מיליון שקל, נתון שנשאר רחוק מאוד מפוטנציאל הגבייה שעליו דובר בעבר. שמחוני מציין כי בהיעדר אנונימיות ובצל הערכת סיכון נמוכה יחסית מצד חלק מהנישומים, התמריץ לבצע גילוי מרצון נחלש עוד יותר בתחום זה.
השפעה על גביית המסים והדיון על תיקון הנוהל
רו"ח נדב ליבנה גולדברג, שותף במשרד אלמקייס פתרונות מיסוי, אומר כי ההיענות המוגבלת אינה מפתיעה, משום שנישומים בעלי הון משמעותי אינם ממהרים לחשוף את זהותם לפני שהם מבינים את היקף החשיפה וחבות המס הצפויה. לדבריו, מבנה הנוהל מושך בעיקר דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית או כאלה שאינם כוללים חבות מס גבוהה, והמס הממוצע למדווח, כ-140 אלף שקל, מחזק את התמונה הזאת.רו"ח ומשפטן אייל סנדו, שותף באותו משרד, מעריך כי שיעור המס האפקטיבי המשתמע מהנתונים עומד על כ-7.5% בלבד, פחות משליש משיעור המס הרגיל על רווחי הון עוד לפני מס יסף. הוא מוסיף כי אי בהירות מיסויית, תיעוד חלקי, מגבלות של פלטפורמות מסחר וקשיים בהעברת כספי קריפטו למערכת הבנקאית מקשים על משקיעים להסדיר את הדיווח ולשלם את המס.
ועדת הקריפטו בלשכת עורכי הדין פנתה לאחרונה למנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', בבקשה להאריך את תוקף הנוהל ולבצע בו התאמות. בין היתר נטען כי המסלול הירוק, החל רק כאשר ההכנסות מנכסים דיגיטליים נמוכות מ-500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי ושווי כלל הנכסים בסוף 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל, קובע רף נמוך שאינו משקף את התנודתיות החריגה בשוק הקריפטו.
אהרונוביץ' הודה השבוע בכנס באילת כי הנוהל החדש אינו משיג בשלב זה את התוצאות שלהן ציפתה הרשות, אף שלדבריו ייתכן שיגיע שיפור לקראת סיום התקופה. במקביל, באוצר צפויים לעדכן כלפי מעלה את תחזית ההכנסות ממסים ב-2026 בכ-5 עד 10 מיליארד שקל, בעיקר על בסיס התחזקות שוק ההון, מה שממחיש כי מנועי גבייה אחרים מפצים בינתיים על החולשה בנוהל הגילוי מרצון.
בעדכון קודם שלנו סקרנו את התחזית המאקרו-כלכלית המעודכנת של משרד האוצר, שכללה תיקון חיובי זהיר והעלאה של תחזית ההכנסות ממסים ל-2026 בכ-5 עד 10 מיליארד שקל. הדגש היה על גבייה חזקה במיוחד שמקורה בין היתר בפעילות ערה בשוק ההון, לצד התמתנות בגירעון והפתעה לטובה בנתוני ההכנסות מתחילת השנה.
חדשות קריפטורג האחרונות
- Forex
- Crypto