גוגל, אנבידיה וחברות טכנולוגיה מבקשות לשלם מסים בדולרים בישראל

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
גוגל וחברות טכנולוגיה מבקשות לשלם מסים בדולרים

כל החדשות

הסיפורים החמים

חדשות קריפטו

חדשות פיננסיות

מטבעות

קולות השוק

חדשות רגולטורים

Sholanke Dele

02.06.2026

גוגל, אנבידיה וחברות טכנולוגיה מבקשות לשלם מסים בדולרים בישראל — חברות טק דורשות מס בדולר

התחזקות השקל והיחלשות הדולר מגבירות את הלחץ על חברות טכנולוגיה בינלאומיות הפועלות בישראל, שמנסות לצמצם את שחיקת הרווחיות שלהן מול הוצאות מקומיות שקליות. על רקע זה, גוגל, אנבידיה וחברות נוספות פונות לרשות המסים בבקשה חריגה לשלם את המסים בישראל בדולרים, אך באוצר מעריכים כי קיימים קשיים מהותיים ביישום המהלך.

היילייטס

גוגל ואנבידיה מבקשות לאפשר תשלום מסים שוטפים בישראל בדולרים, בעקבות תקדים עסקת Wiz בסך 32 מיליארד דולר במרץ.
הכנסות אנבידיה בישראל עלו ל-1.47 מיליארד דולר בשנה האחרונה והיא שילמה מס בהיקף של 1.287 מיליארד דולר, כמעט 4 מיליארד שקל.
האוצר מסתייג מההסדר הדולרי ומסרב לדרישת החברות לקבע את שער הדולר לשנתיים, בשל השפעות רוחביות על שוק המטבע.

בקשת החברות והתקדים מעסקת וויז

כפי שפורסם בגלובס, הדיונים בין החברות לרשות המסים מתמקדים באפשרות לאפשר תשלום רחב של מסים בדולרים, ולא רק מס על עסקאות חד פעמיות או רווחי הון. לפי הכתבה, ברשות המסים ובמשרד האוצר אינם פוסלים את הרעיון על הסף, בין היתר בשל היקפי הפעילות של החברות והשפעתן האפשרית על שוק המטבע המקומי.

לבקשה כבר יש תקדים מסוים מעסקת רכישת Wiz בידי גוגל. עם השלמת העסקה במרץ השנה, שאותה רכשה גוגל תמורת 32 מיליארד דולר, קיבלו מייסדי Wiz אישור לשלם את המס בדולרים, לאחר שמחלוקת התגלעה סביב שער החליפין שלפיו יחושב התשלום, על רקע ירידה חדה בשער הדולר בין מועד ההכרזה על העסקה לבין מועד השלמתה.

במקביל, גוגל ואנבידיה מבקשות להחיל את המנגנון גם על תשלומי מס שוטפים, לרבות ניכויי מס על שכר ומס חברות. גורם ברשות המסים אומר כי מדובר במספר מצומצם של חברות גדולות מאוד, המעסיקות אלפי עובדים ומבצעות עסקאות בהיקפים משמעותיים, ולכן להמרות המטבע שהן מבצעות יש השפעה נקודתית על שוק הדולר-שקל.

לפי הנתונים המופיעים בכתבה, הכנסות אנבידיה בישראל עלו מ-840 מיליון דולר ב-2024 ל-1.47 מיליארד דולר בשנה שעברה, לעומת 325 מיליון דולר ב-2023. המס שהיא משלמת בישראל מגיע ל-1.287 מיליארד דולר, שהם קרוב ל-4 מיליארד שקל.

ההתנגדויות באוצר והשלכות על המשק

ההכרעה בסוגיה נמצאת בידי החשכ"לית, עו"ד מיכל עבאדי-בויאנג'ו, לאחר שאישרה לפני כחודשיים את תשלום המס הדולרי בעסקת Wiz. לפי הגורמים המצוטטים, ברשות המסים מגלים פתיחות יחסית למציאת פתרון, אך באוצר מסתייגים מהענקת הסדר שייחשב להטבה נוספת לחברות טכנולוגיה גדולות שכבר נהנות ממסגרות תמרוץ שונות.

בכתבה מצוין כי אם יאושר מנגנון כזה, הוא צפוי להינתן באופן רוחבי לחברות שיעמדו בתנאים שיוגדרו מראש, ולכן יידרש תהליך מטה שיקבע את אוכלוסיית היעד ואת אופן התשלום. לצד זאת, באוצר וברשות המסים מתנגדים לדרישה נוספת של החברות, לקבע מראש את שער הדולר לתקופה של כשנתיים, בטענה שהמדינה אינה מבצעת בפועל גידור מטבע עבור צדדים שלישיים.

ברקע לדיון עומדים גם דברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שמאותת כי המשך התחזקות השקל עשוי להצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר. לאחר נאומו בכנס אלי הורביץ, שער הדולר מזנק ביותר מ-1% לרמה של 2.85 שקלים, בעוד ירון מדגיש כי התיסוף מושפע מירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, מעליות בשווקים ב-U.S. ומהיחלשות הדולר בעולם.

הדיון סביב תשלום מסים בדולרים משקף לכן לא רק בקשה תפעולית של חברות רב-לאומיות, אלא גם שאלה רחבה יותר על מדיניות המס, תנאי הפעילות של יצואניות טכנולוגיה והשפעת עסקאות ענק ותזרימי מטבע על שוק המט"ח בישראל.

בכתבה קודמת שלנו על בקשת אנבידיה וגוגל לשלם מסים שוטפים בדולרים, הסברנו כיצד התחזקות השקל והיחלשות הדולר שוחקות את רווחיות חברות ההייטק בישראל ומציבות את הסוגיה על סדר היום של רשות המסים והאוצר. בנוסף ציינו את תקדים עסקת Wiz, שבה אושר תשלום מס בדולרים, ואת האפשרות שלמהלך כזה תהיה גם השפעה רחבה יותר על שוק הדולר-שקל ועל המדיניות הכלכלית.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?