כלל ביטוח ניצבת בפני התנגדות רגולטורית להסדר פשרה בתביעה ייצוגית

כלל ביטוח ניצבת בפני התנגדות רגולטורית להסדר פשרה בתביעה ייצוגית
התנגדות להסדר בכלל ביטוח

המחלוקת סביב דמי ניהול שנגבו ללא הסכמה בפוליסות "פרופיל" של כלל ביטוח מגיעה לשלב מכריע, כשבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קובע דיון ליום ה'. היועצת המשפטית לממשלה סבורה כי ההסדר המוצע אינו מעניק פיצוי מספק לאלפי מבוטחים ועלול לקבע השבה חלקית בלבד של הכספים שנגבו.

היילייטס

  • יועצת המשפטית לממשלה מתנגדת להסדר הפשרה מול כלל ביטוח, לפיו המבוטחים יקבלו 15–22 מיליון שקל עבור גביית דמי ניהול ללא הסכמה.
  • לטענת היועמ"שית שיעור ההשבה של 30% מהדמי שנגבו נמוך, אינו כולל רכיב תשואה וסטה מהסדרים קודמים שהגיעו גם ל-90%.
  • הדיון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יתקיים מחר, וצפוי להשפיע על הסכמות פשרה עתידיות בתביעות ייצוגיות בענף הביטוח.

הביקורת המשפטית על תנאי הפשרה

כפי שדווח בגלובס, היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, מתנגדת להסדר הפשרה שגובש במסגרת התביעה הייצוגית נגד כלל ביטוח. לפי ההסדר, אלפי מבוטחים בפוליסות ביטוח מנהלים וחיים מסוג "פרופיל" אמורים לקבל בין 15 מיליון ל-22 מיליון שקל, כאשר הסכום הסופי ייקבע בידי מומחה שימונה על ידי בית המשפט.

התביעה, שהוגשה בשנת 2019, טוענת כי כלל גבתה ממבוטחי פוליסת ביטוח החיים מסוג "משתתף ברווחים", המכונה פוליסת "פרופיל", דמי ניהול מהפרמיה ללא הסכמה. בית הדין כבר קבע כי קיימת לכאורה הפרה של התחייבויות החברה כלפי המבוטחים, משום שבפוליסה לא הופיעה הוראה ברורה המתירה גבייה כזו, ולאחר ערעורים מצד הצדדים הם פנו לגישור והגיעו להסדר.

לעמדת היועמ"שית, שיעור ההשבה שנקבע, 30% בלבד מדמי הניהול שנגבו בתוספת הצמדה למדד, נמוך באופן חריג ואינו משקף את סיכויי התביעה. היא גם מותחת ביקורת על כך שההסדר אינו כולל פיצוי על אובדן תשואות, אף שהכספים שנגבו היו אמורים להישאר בחיסכון ולצבור רווחים לאורך השנים.

בעמדת המדינה מצוין כי התשואה המצטברת הממוצעת בשוק ביטוחי החיים בתקופה הרלוונטית עמדה על כ-150%, ולכן היעדר רכיב תשואה מפחית משמעותית את הפיצוי האפקטיבי למבוטחים. עוד נטען כי גם ההנחה העתידית של 10% בדמי הניהול למבוטחים פעילים בעייתית, משום שלפי היועמ"שית אין לתובע מייצג סמכות לשנות בדיעבד חוזים קיימים בשם כלל המבוטחים ללא הסכמה אישית.

השלכות למבוטחים ולשוק הביטוח

ההכרעה בתיק עשויה להשפיע לא רק על המבוטחים של כלל אלא גם על אופן בחינתם של הסדרי פשרה בתביעות ייצוגיות בענף הביטוח. היועמ"שית מדגישה כי במקרים דומים אושרו שיעורי השבה גבוהים יותר, ובמסגרת הסדר פשרה רחב יותר בתביעות נגד שבע חברות ביטוח בישראל אף נקבע מנגנון להשבת 90% מהתשואות שלא שולמו.

הביקורת נוגעת גם למבנה התגמול בהסדר, שלפיו הגמול ושכר הטרחה הועמדו על 40% מדמי הניהול שנגבו, בעוד חברי הקבוצה אמורים לקבל 30% בלבד. לעמדת היועמ"שית, את שכר הטרחה יש לחשב רק לפי התועלת הכספית הממשית שתועבר בפועל לחברי הקבוצה ולא על בסיס רחב יותר.

עמדת היועמ"שית הוגשה על ידי עו"ד מיתר בן אבו מפרקליטות מחוז תל אביב, אזרחי, לאחר גיבוש משותף עם משרד המשפטים, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות המסים וגורמים נוספים בפרקליטות המדינה. השופט דורי ספיבק, סגן נשיא בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, קובע דיון בנושא למחר בשעה 11:00.

בכתבה קודמת שלנו על בדיקת רשות שוק ההון נגד הפניקס בעקבות חלוקת דיבידנד בעין בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל, הוסבר כי הרגולטור בוחן את הליך האישור, תפקוד מנגנוני הבקרה וההשפעה על יציבות החברה ונכסי המבוטחים. בין החששות שעלו: ניגודי עניינים והיחלשות מנגנוני ממשל תאגידי, בין היתר בשל היעדר מעורבות מספקת של ועדות דירקטוריון בתהליך והעברת נכסים לחברת האם שעשויה להשפיע על תמריצי מנהלים והיכולת לפקח על הנכסים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.