וולט מרקט מתקרבת למכירת השליטה, ארבעה מתמודדים סופיים נותרו במירוץ

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
העברת השליטה בוולט מרקט

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

וולט מרקט מתקרבת למכירת השליטה, ארבעה מתמודדים סופיים נותרו במירוץ — מאבק הסופרים של וולט

העברת השליטה בזרוע הסופרמרקטים של Wolt בישראל נכנסת לשלב הסופי, לאחר שתהליך המכר מתקדם לאיסוף הצעות מחייבות מארבעה מתמודדים אחרונים. ברקע עומדת דרישת רשות התחרות למכור את הפעילות, לצד תוכנית התייעלות שנועדה להפוך את וולט מרקט לרווחית בתוך פחות משנה.

היילייטס

זמן קצר לפני הגשת הצעות סופיות למכירת השליטה בוולט מרקט נותרו ארבעה מתמודדים סופיים, בהם פז, אורי מקס ואייפקס.
על פי מצגת המשקיעים, הכנסות וולט מרקט חצו 650 מיליון שקל בשנה, אך ההפסד השנתי עובר 60 מיליון שקל.
תוכנית המעבר לרווחיות שואפת לסגור חמישה סניפים ולמקד פעילות לוגיסטית אחת, עם יעד לרווח גולמי של 36%-37% ורווח נקי של 1%-3.5% מ-2027.

המתמודדים הסופיים ומבנה העסקה

כפי שפורסם בגלובס, מתוך כ-20 גורמים שהביעו עניין בתחילת התהליך נותרו ארבעה מתמודדים סופיים, שאמורים להגיש בקרוב הצעה סופית ל-Goldman Sachs, המנהל את חדר המצב של העסקה.

הקבוצה הראשונה כוללת את אורי מקס, מבעלי השליטה במקס סטוק, יחד עם קרן אייפקס פרטנרס. קבוצה נוספת היא פז, בהובלת המנכ"ל ניר שטרן, שמביאה עמה פריסה קמעונאית רחבה דרך רשת yellow וכן ניסיון קודם עם פרשמרקט וסופר יודה. המתמודדים הנוספים הם אדם פרידלר ואוהד סנדלר, מייסדי ומנכ"לי גוד פארם, וכן עו"ד תור רוזנברג וגבי טרבלסי באמצעות חברה משותפת.

לכל אחד מהמועמדים יש יתרון אפשרי שונה. מקס סטוק ואייפקס מציעים שילוב של קמעונאות והשקעות; פז יכולה להישען על כוח קנייה קיים ועל מאות נקודות מכירה; פרידלר וסנדלר מביאים ניסיון בבניית רשת דיסקאונט תחרותית; ורוזנברג וטרבלסי מציגים רקע במימון, השקעות וקמעונאות.

תוכנית המעבר לרווחיות והשלכות השוק

האתגר המרכזי בעסקה נוגע למודל הרווחיות של וולט מרקט. לפי מצגת המשקיעים שהוצגה למציעים, הכנסות הפעילות עוברות את 650 מיליון השקלים בשנה, אך היא מפסידה יותר מ-60 מיליון שקל בשנה, ולכן Goldman Sachs בונה סביב המכירה תוכנית עסקית שמכוונת למעבר מהיר לרווח נקי חיובי.

התוכנית נשענת בעיקר על שיפור תנאי הסחר מול ספקים באמצעות רוכש בעל כוח קנייה גדול, סגירת חמישה סניפים לא רווחיים מתוך 29, צמצום מערך המרכזים הלוגיסטיים משניים לאחד, והתאמת מבנה המטה והשכר ממודל של חברת טכנולוגיה למודל רזה יותר של קמעונאות. היעד הוא להגיע לרווח גולמי של 36% עד 37% ולרווח נקי של 1% עד 3.5% החל מ-2027, שמשמעותו רווח שנתי של 10 עד 35 מיליון שקל.

הפעילות עצמה כוללת 29 סניפים בפריסה ארצית, הפועלים כמחסני שילוח להזמנות מהירות ולא כחנויות פיזיות ללקוחות. מכירת השליטה נובעת מהחלטת רשות התחרות מפברואר האחרון לבטל את הפטור שאיפשר לוולט להפעיל זרוע קמעונאית על גבי הפלטפורמה שלה, ואם העסקה לא תושלם, אופרציית המרקט תועבר להחזקה בנאמנות בידי חברה שתיבחר על ידי הרשות.

פז, אורי מקס, אייפקס, אדם פרידלר, אוהד סנדלר, תור רוזנברג וגבי טרבלסי בחרו שלא להגיב. מוולט נמסר כי החברה אינה מגיבה לתהליך מכירת המרקט.

בכתבה קודמת שלנו על יבוא מקביל של מוצרי נון-פוד ברשתות המזון בישראל הסברנו כיצד מבצעי סטוק באלקטרוניקה, צעצועים ואופנה נשענים על איתור עודפי מלאי ופערי מחירים בחו"ל כדי למשוך לקוחות ולהגדיל את סל הקנייה. ציינו שהמודל הזה מעניק יתרון בעיקר לשחקנים עם יכולות לוגיסטיות וקשרים בשרשרת האספקה, אך גם מחייב בדיקות תקינה ואחריות וניהול זמינות בסניפים — גורמים שמשפיעים ישירות על התחרות בענף.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?