משרד מבקר המדינה צפוי להתמודד עם סיכוני ניגוד עניינים סביב כהונת מיכאל ראבילו

משרד מבקר המדינה צפוי להתמודד עם סיכוני ניגוד עניינים סביב כהונת מיכאל ראבילו
ניגוד עניינים במבקר

בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה מציבה את המוסד בפני בחינה משפטית ומוסדית חריגה, על רקע הייצוג שהעניק לממשלה ולראש הממשלה בנימין נתניהו בשנים האחרונות. במקביל לעתירות לבג"ץ נגד הליך הבחירה, גוברת השאלה כיצד ניתן יהיה לאפשר ביקורת אפקטיבית על הממשלה כאשר המבקר הנבחר היה מעורב עד לאחרונה בהגנה על עמדותיה.

היילייטס

  • מינוי מיכאל ראבילו למבקר המדינה מעלה סיכון ניכר לניגוד עניינים, עקב ייצוגו הקודם של הממשלה ובכירים בהליכי בג"ץ מרכזיים.
  • הסדר ניגוד עניינים לראבילו צפוי לכלול הגבלות רחבות, כולל העברת סמכויות בנושאים שרלוונטיים למשרדים או אישים שייצג, וצפוי לבחינת בג"ץ.
  • עזיבת ראבילו את משרד עורכי הדין לא תעצור טיפול בתיקים שבהם היה מעורב, ולקוחותיו האישיים עשויים להחליף ייצוג, מה שעשוי לשנות את איזון הכוחות בתיקים ציבוריים.

המסגרת המשפטית והיקף ניגודי העניינים

כפי שדווח בגלובס, העתירות שהוגשו לאחר בחירתו של ראבילו מתמקדות הן בפגיעה הנטענת בחשאיות ההצבעה בכנסת והן בהשלכות האפשריות של עברו המקצועי על יכולתו לכהן כמבקר המדינה. גם אם בג"ץ יורה על הצבעה חוזרת, אין ודאות שהתוצאה תשתנה, ולכן הסוגיה המרכזית נוגעת כבר עתה לאופן שבו יוכל לכהן תחת מגבלות אפשריות.

לפי חוק יסוד: מבקר המדינה, המבקר מופקד על ביקורת חיצונית של משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, מערכת הביטחון ואלפי גופים ציבוריים נוספים. מעבר לבדיקת חוקיות הפעולה, התפקיד כולל פיקוח על מינהל תקין, טוהר מידות, יעילות וחיסכון, וכן סמכויות רגישות נוספות כמו ביקורת על מימון מפלגות, בדיקת הצהרות הון של שרים וסגני שרים ותפקיד נציב תלונות הציבור.

הקושי במקרה של ראבילו נובע מכך שהוא ייצג בשנים האחרונות את הממשלה עצמה, שרים מסוימים ואת נתניהו אישית בכמה הליכים בולטים. בין היתר מדובר בעתירות שעסקו במינוי איתמר בן גביר, בתיקון לחוק יסוד: הממשלה בנושא נבצרות, במועמדות נתניהו לראשות הממשלה בעת שהיה נאשם בפלילים, ובמינוי אריה דרעי לשר.

מוקד רגיש במיוחד נוגע לסוגיית בדיקת מחדל 7 באוקטובר. ראבילו מייצג כיום בבג"ץ את עמדת הממשלה המתנגדת להקמת ועדת חקירה ממלכתית, בזמן שמשרד המבקר כבר מעורב בהליך משפטי נפרד סביב ביקורתו על חלקה של מערכת הביטחון באירועים, והקשר הזה מעצים את החשש מפני ניגוד עניינים מובנה.

המגבלות האפשריות והשלכותיהן על פעילות המשרד

במשפט המינהלי מקובל כי עובד ציבור נדרש להימנע מטיפול בעניינים שבהם היה לו קשר מקצועי קודם, לפרקי זמן משתנים ובהתאם לעוצמת הזיקה. בהתאם לכך, הסדר ניגוד עניינים לראבילו עשוי לחייב העברת סמכויות והחלטות בנושאים מסוימים לבעלי תפקיד אחרים במשרד, במיוחד כאשר מדובר בביקורת על ראש הממשלה, על שרים או על משרדים שבהם היה מעורב בהליכים קודמים.

הכתבה מציינת כי מבקר המדינה ובכירים במשרד נוהגים לחתום על הסדרים למניעת ניגוד עניינים, אך במקרה זה היקף ההגבלות עשוי להיות רחב בהרבה מן המקובל. אחת האפשרויות היא להרחיק את ראבילו זמנית מטיפול בתחומים הקשורים ישירות למשרדים או לאישים שייצג, אך לא ברור אם מהלך כזה יספיק כדי לנטרל את החשש לפגיעה בעצמאות הביקורת.

גם אם יגובש הסדר כזה, הוא עשוי לעמוד לבחינת בג"ץ. מן הכתבה עולה כי תקדים ההסדר שנקבע לנתניהו בשנת 2020 מלמד שבית המשפט אינו ממהר בהכרח לפסול כהונה כאשר קיימת מסגרת מגבילה שנועדה לצמצם ניגודי עניינים, אך אין בכך ודאות לגבי מקרהו של מבקר המדינה, שהוא בעל תפקיד ביקורתי ולא נבחר ציבור.

במישור הפרטי, עזיבתו של ראבילו את משרד עורכי הדין שבו הוא שותף אינה צפויה לעצור את הטיפול בתיקים שבהם היה מעורב, משום שהמשרד יכול להמשיך לייצג את הלקוחות. עם זאת, לקוחות אישיים שלו, ובהם נתניהו, עשויים לבחור אם להישאר עם המשרד או לעבור לייצוג אחר, צעד שעשוי להשפיע על מפת הייצוג בתיקים ציבוריים רגישים.

בכתבה קודמת שלנו על בחירת מיכאל רבילו למבקר המדינה סקרנו את ההצבעה הסוערת בכנסת ואת המחלוקת סביב תקינות ההליך, לאחר טענות ללחצים ולפגיעה בחשאיות ההצבעה. לצד זאת עמדנו על ההשלכות המוסדיות של מינוי עורך דינו האישי של ראש הממשלה לתפקיד שאמור לפקח על הממשלה, ועל ההודעה מצד גורמים פוליטיים וארגונים אזרחיים כי יעתרו לבג"ץ נגד המינוי.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.