טורקיה מחריפה סיכונים אסטרטגיים לישראל במזרח הים התיכון

טורקיה מחריפה סיכונים אסטרטגיים לישראל במזרח הים התיכון
טורקיה מחריפה מתיחות

ההתבטאות האחרונה של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן מציבה את המתיחות עם ישראל בתוך מסגרת רחבה יותר של מאבק על השפעה, אנרגיה ונתיבי ים במזרח הים התיכון. במוקד עומדים גם מהלכים צבאיים, גם יוזמות חקיקה טורקיות וגם השלכות אפשריות על תשתיות אזוריות חיוניות לישראל, יוון וקפריסין.

היילייטס

  • טורקיה מקדמת החודש בפרלמנט את חוק 'המולדת הכחולה', שמצמצם יכולת יוון, קפריסין וישראל לקדם תשתיות תת-ימיות ביניהן מיזם חשמל אסטרטגי.
  • אנקרה פועלת להרחבת השפעתה גם באמצעות הפעלת בסיס צבאי בסומליה והפעלת F-16, בנקודה אסטרטגית מדרום לבאב אל־מנדב.
  • לטורקיה תקציב ביטחון, יצוא אמל"ח ותוצר לנפש גבוהים משמעותית מאיראן, והיא שולטת בצירי מסחר ואנרגיה מרכזיים בין אסיה לאירופה.

חקיקה ימית ותשתיות אנרגיה אזוריות

כפי שפורסם בגלובס, ארדואן אומר כי התקיפות הישראליות בסוריה ובלבנון מגיעות לנקודה שבה הן מאיימות על טורקיה, ובכתבה מוצגת הטענה כי אנקרה כבר מהווה איום אסטרטגי רחב יותר על מדינות פרו־מערביות במזרח הים התיכון.

לפי הטקסט, האיום אינו מוגבל להצהרות פוליטיות אלא קשור גם להצעת חוק "המולדת הכחולה", שהפרלמנט הטורקי צפוי לקדם החודש. החוק נשען על חזון של שליטה טורקית רחבה במזרח הים התיכון, בים האגאי ובים השחור, והוא עשוי, לפי הכתבה, לצמצם את יכולתן של יוון, קפריסין וישראל לקדם תשתיות תת־ימיות, ובהן מיזם אינטרקונקטור חשמלי באורך של כ־1,200 קילומטר מיוון דרך קפריסין ועד ישראל.

המיזם נחשב בעל חשיבות אסטרטגית עבור ישראל, משום שהוא עשוי לחבר את רשת החשמל המקומית לרשת האירופית ולספק גיבוי במקרי פגיעה או תקלה. בכתבה נטען כי כבר באפריל אשתקד נסוגה יוון מפעילות פריסת כבלים באזור האיים קאסוס וקרפת'וס בעקבות איומים מצד אנקרה.

עוד נטען כי טורקיה אינה חתומה על אמנות מרכזיות בדיני הים, וכי היא דוחה את הפרשנות שלפיה לאיים יווניים יש זכויות מלאות למדף יבשתי ולמים טריטוריאליים. לפי הניתוח המובא בטקסט, אישור החוק עלול להגביר את הסיכון לעימות ימי מול יוון, עם השלכות ישירות גם על ביטחונה האנרגטי של ישראל.

השלכות מדיניות, צבאיות וכלכליות

הכתבה מציגה את טורקיה ככוח אזורי שפועל באמצעות מדינות ולא רק באמצעות ארגונים לא־מדינתיים, ומעמידה זאת מול דפוס הפעולה של איראן. בהקשר זה מוזכרות סוריה, לוב וסומליה כזירות שבהן אנקרה מפעילה השפעה ישירה או עקיפה, באופן שעלול, לפי הניתוח, להקשות על ישראל לפעול מבלי להסתכן בהשלכות מדינתיות ודיפלומטיות רחבות יותר.

בסומליה, לפי הטקסט, מפעילה טורקיה את הבסיס הגדול ביותר שלה מחוץ לשטחה, ובתגובה להכרה הישראלית בסומלילנד היא אף הסיטה לשם מטוסי F-16. הזירה הזאת מוצגת כבעלת חשיבות מיוחדת בשל מיקומה מדרום לבאב אל־מנדב, נתיב שיט אסטרטגי למסחר העולמי.

הטקסט מדגיש גם את ממדי הכוח הכלכליים והצבאיים של טורקיה, בהם תקציב ביטחון גבוה משמעותית מזה של איראן, יצוא אמל"ח בהיקף גדול יותר ותוצר לנפש גבוה יותר, לצד יתרונות גיאו־כלכליים הנובעים משליטתה על הבוספורוס והדרדנלים וממעמדה בצירי הובלת אנרגיה וסחורות בין אסיה לאירופה.

לפי המסקנה המובאת בכתבה, מוקד ההתמודדות עם האיום הטורקי אינו בירושלים אלא בוושינגטון. הטענה היא שאם ממשל U.S. ימשיך לראות באנקרה שותפה דרך פריזמה מצומצמת של אינטרסים טקטיים, טורקיה עשויה להרחיב את השפעתה האזורית באופן שיגביר את הסיכון לישראל ולמדינות פרו־מערביות נוספות.

בעדכון קודם שלנו על סבב האש הישיר והקצר בין ישראל לאיראן, תיארנו כיצד טהרן מנסה למסגר את האירועים כהישג אסטרטגי תוך הצבת איומי הסלמה נוספים. עוד ציינו כי במקביל לאיומים על זירות ימיות כמו מצר הורמוז ובאב אל־מנדב, המסרים מוושינגטון על אפשרות להתקדמות להסכם הדגישו את חוסר היציבות סביב הפסקת האש והמו"מ.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.