האוניברסיטאות בישראל מרחיבות תמריצי מסחור ידע במסגרת הסכם חדש

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
תמריצי מסחור ידע באוניברסיטאות

כל החדשות

הסיפורים החמים

חדשות קריפטו

חדשות פיננסיות

מטבעות

קולות השוק

חדשות רגולטורים

חדשות בנקים מרכזיים

האוניברסיטאות בישראל מרחיבות תמריצי מסחור ידע במסגרת הסכם חדש — שינוי מסחור הידע

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל משנה את מודל מסחור הידע האקדמי בניסיון להאיץ העברת טכנולוגיות מהמעבדה אל התעשייה. ההסכם החדש, שנחתם בין משרד האוצר לבין כלל האוניברסיטאות מלבד מכון ויצמן, כולל תמריצים תקציביים, חוזים אחידים ופתיחת הדלת למתווכים פרטיים מתמחים.

היילייטס

משרד האוצר, ועד ראשי האוניברסיטאות והוועדה לתכנון ותקצוב חתמו על הסכם לשינוי מודל פעילות חברות המסחור, בעקבות ירידה בעסקאות ענק.
הרפורמה יוצרת שבעה סוגי חוזי תבנית אחידים בכל אוניברסיטה במטרה להאיץ עסקאות ולהפחית חסמים בירוקרטיים עבור סטארט-אפים וחברות תעשייה.
הוקצה תקציב ייעודי של עשרות מיליוני שקלים שיועבר לחברות יישום רק בהשלמת כתיבת חוזים אחידים ועמידה ביעדי מסחור שנקבעו.

מבנה חדש לחברות המסחור

כפי שדיווח גלובס, משרד האוצר, ועד ראשי האוניברסיטאות והוועדה לתכנון ותקצוב חתמו על הסכם שנועד לשנות את אופן פעילות חברות המסחור של האוניברסיטאות בישראל. המהלך מגיע לאחר בדיקה מקיפה של האוצר, שמצאה נקודות לשיפור בתהליכי הפיתוח העסקי, בניהול ההסכמים ובקצב סגירת העסקאות.

כיום פועלת בכל אוניברסיטה חברת מסחור שאחראית לאיתור ידע בעל פוטנציאל יישומי, רישום פטנטים, קידום עסקי וחתימה על הסכמים עם חברות שיטמיעו את הטכנולוגיה במוצרים ובשירותים שלהן. אף שהאקדמיה הישראלית כבר ייצרה לאורך השנים הכנסות של מיליארדי דולרים ממסחור ידע, בין היתר ממוצרים כמו מובילאיי, קופקסון, רביף, מזור רובוטיקה ועגבניות שרי, באוצר מזהים ירידה במספר עסקאות הענק ביחס לעבר.

אחד השינויים המרכזיים הוא כוונת האוצר לעודד הקמה של חברות פרטיות מחוץ לאוניברסיטאות, שישמשו מומחיות תחום בעולם המסחור. חברות כאלה אמורות להתמחות בענפים ייעודיים, למשל חקלאות, ולהציע היכרות עמוקה גם עם המחקר האקדמי וגם עם צורכי החברות הרוכשות, תוך פעילות כמתווכות תמורת אחוזים, בלי להחזיק בפטנט או לנסח את ההסכמים עצמם.

חוזים אחידים ותמריצים תקציביים

נדבך נוסף ברפורמה הוא יצירת שבעה סוגי חוזי תבנית בכל אוניברסיטה, במקום ניהול משא ומתן וכתיבת חוזה מחדש כמעט בכל עסקה. באוצר סבורים כי אף שההסכמים הקיימים נכתבים בנפרד, בפועל הם דומים מאוד, ולכן סטנדרטיזציה אמורה לקצר זמנים ולהפחית חסמים בירוקרטיים עבור חברות גדולות, סטארט-אפים ויזמים.

לפי ההסכם, עדיין ניתן יהיה לחתום על חוזים מותאמים לעסקאות ספציפיות, אך הכוונה היא שלא יהיו עוד רוב העסקאות של חברות המסחור. גורמים באוצר מסבירים כי בשיחות עם שחקנים מסחריים עלה שהצורך בניסוח חוזה מחדש בכל מקרה מעכב עסקאות ומהווה חסם מול האוניברסיטאות בישראל.

כדי ליישם את המהלך, הוחלט להקצות תקציב ייעודי של כמה עשרות מיליוני שקלים נוספים לתקציב האוניברסיטאות. הכסף מיועד ספציפית לחברות המסחור, ויועבר רק אם יעמדו בתנאים שנקבעו, ובהם כתיבת הסכמים אחידים וחתימה על שיעור מסוים של עסקאות באמצעות אותם חוזים.

במערכת האקדמית והממשלתית מציגים את המהלך כחיזוק הקשר בין מחקר לתעשייה. פרופ' דניאל חיימוביץ, יו"ר ור"ה, אומר כי הרפורמה מייצרת מסלול מהיר, אחיד וישיר מהמעבדה לשוק הגלובלי, בעוד הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר, יו"ר ות"ת פרופ' עמי מויאל ומנכ"ל רשות החדשנות דרור בין מדגישים את הפחתת הבירוקרטיה, את מיצוי הפוטנציאל המסחרי של המחקר ואת התרומה הצפויה להייטק ולמשק הישראלי.

בכתבה הקודמת שלנו על הקמת זרוע ההשקעות monday Ventures של מאנדיי, סקרנו כיצד החברה מתכננת להשקיע עד 200 מיליון דולר בסטארט-אפים ישראליים בתחום ה-AI לעולם העבודה, עם השקעות של 1–5 מיליון דולר לחברה. ציינו גם את ההשקעות הראשונות שביצעה ואת החיבור לשינוי האסטרטגי של מאנדיי לעבר פלטפורמה מבוססת סוכני AI, כחלק מהעמקת המעורבות שלה באקוסיסטם המקומי.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?