משקיעי ביומד משרטטים קריטריונים להשקעה ולהתרחבות של חברות ישראליות

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
קריטריונים להשקעת ביומד ישראלית

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

בנקים מרכזיים

משקיעי ביומד משרטטים קריטריונים להשקעה ולהתרחבות של חברות ישראליות — מה מושך משקיעים בביומד?

בכנס Biomed 2026 בתל אביב הציגו משקיעי ביומד בינלאומיים את התנאים שלדבריהם קובעים אם סטארט-אפ ישראלי ימשוך הון או יישאר מחוץ לרדאר. הדיון התמקד בהגדרת שוק, בידול במוצרי AI, גודל סבבי הגיוס והצורך בחיבור מוקדם ללקוחות ולמנהלים מנוסים, במיוחד בדרך לשוק ה-U.S..

היילייטס

חברות ביומד ישראליות שלא מגדירות במדויק את השוק הכולל או מציגות יתרון טכנולוגי עסקי מובהק נדחות על ידי קרנות גלובליות.
בשוק גיוסי ההון נרשמת עלייה בסבבים של עשרות מיליוני דולרים, כאשר גם בביומד גיוסי 50–100 מיליון דולר הופכים נפוצים.
הגברת התחרות מסין, שמשלבת חדשנות, פיתוח וייצור זול, מהווה אתגר מרכזי לעמידה בתחרות ולמשיכת השקעות בינלאומיות.

קריטריוני ההשקעה שעלו בכנס

כפי שדווח בגלובס, בפאנל משקיעים שנערך לפני כחודש במסגרת כנס Biomed 2026 בתל אביב נשאלו בכירי קרנות ביומד אילו חברות ומוצרים אינם מתאימים מבחינתם להשקעה, והציגו שורה של מבחני סף ליזמים ישראלים.

מייקל רייס, שותף מייסד ב-LifeSci Partners, אמר כי חברות שאינן יודעות להגדיר היטב את השוק הכולל שלהן אינן עומדות בדרישות הקרן. לדבריו, אין מדובר בבעיה ישראלית בלבד, משום שגם חברות אמריקאיות רבות מתקשות לנסח בבירור את גבולות השוק והפוטנציאל המסחרי שלהן.

מישל חביב, שותף מנהל וממייסדי ALIVE, אמר כי החדשנות העמוקה של יזמים ישראלים היא יתרון, אך בפגישה עם משקיעים אין להסתפק בהצגת הטכנולוגיה. לדבריו, רק חלק מוגבל מהפגישה צריך להיות מוקדש לחידוש עצמו, בעוד שעיקר הזמן צריך להראות לצוות המשקיע מי עומד מאחורי החברה, האם קיימים כל הכישורים הדרושים והאם יש מודל עסקי ברור עם ערך ללקוח.

ד"ר מישל לין הול, שותפה מנהלת וממייסדות Entrée Bioventures, אמרה כי היא מוכנה לשקול גם מנכ"לים בפעם הראשונה, כל עוד הם מבינים את מגבלותיהם ואינם מפגינים שחצנות. מיכל גבע, שותפה מנהלת ב-Triventures, הוסיפה כי הקרן משקיעה כיום בחברות AI רק כאשר הטכנולוגיה מאפשרת מוצר שלא ניתן היה לבנות בלעדיה, ולא רק שיפור של תהליכים קיימים, משום שהנגישות הגוברת לכלי פיתוח מקשה על יצירת בידול במוצרים בסיסיים יותר.

השלכות על גיוסי הון והתחרות הבינלאומית

המשקיעים בפאנל תיארו גם שינוי בגודל סבבי ההשקעה ובאופן שבו חברות ישראליות צריכות להיערך לגיוס. רפאל ויסנייבסקי, שותף ב-Andrea Partners, אמר כי חלק מהחברות הישראליות עדיין מעדיפות לגייס סכום קטן בתחילת הדרך כדי לעלות בהמשך לשווי גבוה יותר, אך בכך הן עלולות להחמיץ קרנות שמוגבלות להשקעות גדולות בלבד.

לדבריו, השוק כבר רואה יותר סבבים של עשרות מיליוני דולרים, ומיכל גבע ציינה כי גם בביומד כבר לא נדיר לראות גיוסים של 50 מיליון דולר ואף 100 מיליון דולר. שחר צפריר מ-TLV Partners הוסיף כי מחירי הסיד עלו בשנים האחרונות, אך במקביל העלויות האמיתיות של פיתוח תרופות ומכשור רפואי דווקא יורדות בזכות כלי AI חדשים.

במישור האסטרטגי, לין הול אמרה כי עם צמיחת החברה היזמים חייבים להיות קרובים ללקוחותיהם, מה שמחזק את הצורך של מייסדים ישראלים לעבור פעמים רבות ל-U.S.. רייס הוסיף כי בתחומים כמו רדיו-פארמה ומחלות נשימה, ובהן CF ו-COPD, עדיין יש הזדמנויות מעניינות שבהן הפעילות הסינית פחות דומיננטית, אך הזהיר כי ללא חיבור למנהלים מנוסים חברות ישראליות יתקשו לעבור את מבחן המשקיעים בבוסטון.

הפאנל גם שיקף את הלחץ התחרותי שמפעילה סין על שוק פיתוח התרופות. ויסנייבסקי אמר כי סין הופכת למעין סופרמרקט של תרופות ביולוגיות, עם שילוב של חדשנות, פיתוח, ייצור וכוח עבודה זול, מצב שמקשה על משקיעים באירופה ובישראל להבטיח שלחברות הפורטפוליו שלהן אין מתחרות מקבילות שמתפתחות מתחת לרדאר.

בכתבה קודמת שלנו על התאוששות שוק ההנפקות לחברות ביומד בשלב קליני מתקדם, הצבענו על פתיחה מחודשת של חלון ההון לחברות בשלבי II–III, על רקע גיוסים גדולים וביקושי יתר בהנפקות האחרונות. ציינו כי לצד השיפור בסנטימנט, המשקיעים ממשיכים לבחון בקפדנות תוצאות קליניות ומעדיפים חברות עם נכסים בשלים יותר, במקביל להתפתחויות מימוניות וקליניות גם בקרב שחקנים ישראליים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?