בלוק I בישראל צפוי להתחיל סקר סייסמי בספטמבר, לאחר שנים של עיכובים בחיפושי גז

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
בלוק I: חידוש חיפושי גז

כל החדשות

הסיפורים החמים

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

קולות השוק

רגולטורים

בנקים מרכזיים

אנדראס קריסטו

לפני 19 שעות

בלוק I בישראל צפוי להתחיל סקר סייסמי בספטמבר, לאחר שנים של עיכובים בחיפושי גז — חידוש חיפושי גז בישראל

לאחר כמה שנות קיפאון יחסי בחיפושי גז, השוק מעריך כי אונייה סייסמית תגיע לישראל בספטמבר ותפתח חיפוש פעיל בבלוק I שבו מחזיקות ניו מד, BP ו-SOCAR. המהלך, אם יתבצע כמתוכנן, מסמן את הפעילות האקטיבית הראשונה מסוג זה מאז המאגרים הקטנים שנמצאו ב-2022 בשטחי אנרג'יאן.

היילייטס

הסקר הסייסמי התלת-ממדי בבלוק I בישראל צפוי להתחיל בספטמבר 2024, לאחר עיכובים שנגרמו בשל המלחמה ועיכוב בנטילת הרישיון.
הבדיקות בבלוק I יימשכו כשנה, ורק לאחריהן ניתן יהיה להתקדם לקידוח אקספלורציה שעלול לגלות מאגר גז חדש.
מציאת מאגרי גז נוספים עשויה לדחות את הצורך של ישראל ביבוא גז, במיוחד נוכח עלייה בביקוש לחשמל והתרחבות חוות השרתים.

לוח זמנים חדש לחיפוש בבלוק I

כפי שפורסם בגלובס, האונייה הסייסמית צפויה להתחיל בספטמבר הקרוב סקר תלת ממדי בבלוק I, לאחר שהשותפות זכו בזכויות החיפוש באוקטובר 2023 ונטלו רשמית את הרישיון רק במרץ 2025 בעקבות עיכובים שנגרמו עם פרוץ המלחמה.

סקר סייסמי תלת ממדי הוא השלב הפעיל הראשון בחיפוש גז, והוא מחייב אונייה ייעודית שהזמנתה נסגרת חודשים מראש. לפי ההערכות, האונייה צפויה לפעול במשך כשנה לאורך שטח הבלוק כדי לזהות מבנים בעלי פוטנציאל לגילוי גז, ורק לאחר מכן ניתן להתקדם לקידוח אקספלורציה שיקבע אם התגלה מאגר חדש.

חיפושי הגז בישראל מתעכבים בשנים האחרונות למרות ארבעה הליכים תחרותיים שפרסם משרד האנרגיה. בין הגורמים לעיכוב נמנים הסכם הגבול הימי עם לבנון, מלחמת חרבות ברזל, אי מימוש זכיות, וכן עיכוב נוסף שנקשר לבלימת היתרי היצוא למצרים כדי לשמור על מחיר גז נמוך יותר למשק המקומי.

גם בקבוצה נוספת שזכתה באותו הליך, רציו, דנה פטרוליום ו-ENI, טרם החלה פעילות בפועל. ENI פרשה באוקטובר 2025 מסיבות גאופוליטיות, ורציו הודיעה במאי כי מצאה שותפה בינלאומית חדשה, אך קיבלה הארכה נוספת לנטילת הרישיון, בעוד מועד תחילת חיפוש פעיל בבלוק שלה עדיין אינו ברור.

השפעה אפשרית על משק האנרגיה בישראל

ישראל צפויה להידרש לנכסי גז נוספים כדי לענות על ביקושי החשמל הגדלים בעשור הקרוב, ולכן כל חזרה לחיפושים פעילים נתפסת כבעלת משמעות אסטרטגית. מציאת מאגרים חדשים עשויה לחזק את התחרות, להרחיב את ההיצע המקומי ולשפר את החוסן והעצמאות האנרגטית של המשק.

בפברואר האחרון הודיע משרד האנרגיה על הליך תחרותי חמישי, שבו אנרג'יאן אינה מודרת כפי שהייתה בהליך הרביעי, אך גם מהלך זה מתעכב על רקע מתיחות גאופוליטית מול איראן. בימים האחרונים אמר שר האנרגיה אלי כהן כי בתוך מספר שבועות ישראל צפויה לצאת לסבב נוסף של חיפושי גז, והוסיף כי מתקיימות שיחות גם על קידוחים עמוקים יותר על בסיס הערכות לאפשרות של שכבות נפט מתחת למאגרים הקיימים.

לצד זאת, קיים עדיין ויכוח על מיסוי שמעכב התקדמות בחלק מהמהלכים. גם אם יימצאו מאגרים חדשים, הפיתוח שלהם צפוי לקחת זמן, אולם בענף מעריכים כי גילוי נוסף עשוי לדחות את הצורך של ישראל ביבוא גז, צורך שמוערך כיום בתוך כ-20 שנה, במיוחד על רקע העלייה החדה בביקוש לחשמל שמונעת גם מהתרחבות חוות השרתים ומהשפעת מהפכת הבינה המלאכותית.

בעדכון קודם שלנו על המגעים בין וושינגטון לטהרן והשלכותיהם על ישראל תיארנו הערכה בירושלים שלפיה לא צפוי להיחתם הסכם קבע לפני נובמבר, מה שעשוי להאריך תקופה של אי-ודאות מדינית וביטחונית. באותה כתבה הוסבר כי ישראל מתכננת לשמר אחיזה בדרום לבנון ולשמור על חופש פעולה מול חיזבאללה, לצד חשש מהסלמה אזורית ומהשפעתה על היחסים עם הממשל האמריקאי.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?