סטארט-אפים ישראליים מכוונים ל-AI ולחומרה ברשימת החברות המבטיחות ל-2026

סטארט-אפים ישראליים מכוונים ל-AI ולחומרה ברשימת החברות המבטיחות ל-2026
סטארט-אפים מובילים ב-AI

סקר בקרב מאות משקיעים ביותר ממאה קרנות הון סיכון מצביע על כך שחברות צעירות בישראל ממקדות את הצמיחה שלהן בבינה מלאכותית, בחומרה ובפתרונות לתעשיות פיזיות. הרשימה לשנת 2026 משקפת גם שינוי בהעדפות ההון סיכון, עם דגש גובר על שרתים, שבבים, סוכני AI ויישומים בתחומי בריאות, תחבורה וביטחון.

היילייטס

  • משקיעי הון סיכון בישראל ממקדים עניין בחברות AI וחומרה, במיוחד כאלה שמספקות פתרונות לצווארי בקבוק כמו מגבלות זיכרון ומחסור בשבבים.
  • דוח רשות החדשנות מצביע על כך שהתוצר לעובד בתחומי החומרה בישראל גבוה מאשר בתוכנה, ומעודד מעבר השקעות לעולמות השבבים והמערכות.
  • Drivenets שינתה מסלול ל-AI וזכתה לשווי של 8.5 מיליארד דולר, בעוד Gong רשמה קצב מכירות שנתי של חצי מיליארד דולר עם צמיחה של 55%.

מגמות הבחירה ברשימת 2026

כפי שפורסם בגלובס, הבדיקה מבוססת על תשובות של מאות משקיעים בהייטק הישראלי, שנועדו לזהות חברות פרטיות קטנות יחסית שעשויות להפוך בתוך שנה או שנתיים לשמות בולטים בשוק. מהתמונה שעולה בולטת במיוחד מרכזיותה של הבינה המלאכותית, לא רק ככלי עבודה אלא כשוק יעד שלם שסביבו נבנים מוצרים, תשתיות ופתרונות ארגוניים.

ברשימה בולטות חברות שמנסות לפתור צווארי בקבוק מיידיים של תעשיית ה-AI, ובהם מגבלות זיכרון, מחסור בשבבים ועלויות גבוהות הנובעות מהדומיננטיות של Nvidia. לצדן מופיעות גם חברות הפועלות בתחום סוכני הבינה המלאכותית, תוכנות המבוססות על מודלי שפה גדולים שמבצעות משימות כמו פיתוח תוכנה, מחקר, שירות לקוחות ותיאום תהליכים.

לפי יאיר שניר, שותף מנהל בקרן DTC, החברות שמצליחות לשרוד את גל ה-AI הן אלה שנולדות לתוך התחום או משנות כיוון במהירות לעברו. לדבריו, קצב השינוי בשווקים כה מהיר, עד שחלק ניכר מהחברות שנראות מבטיחות כיום עלול להפוך ללא רלוונטי כבר בשנה הבאה.

הכתבה מצביעה גם על מעבר רחב יותר של המשקיעים לעבר אתגרים מהעולם הממשי, מעבר לתחומים כמו תשלומים, משחקים או פרסום. בין התחומים שזוכים לעניין בולטים אבחון מחלות באמצעות חיישנים, ניהול כבישים בערים גדולות והגנה מפני איומי טרור בגבולות ישראל ומחוצה לה.

השלכות על שוק ההייטק והלקחים מהעבר

דוח רשות החדשנות שפורסם בתחילת החודש מחזק את המגמה הזאת, כאשר לפי הנתונים התוצר לעובד בעולמות החומרה בישראל גבוה יותר מאשר בתוכנה. על רקע פריחת תעשיית השבבים והשרתים המקומית, מאפל ואמזון ועד Nvidia, גם משקיעי ההון סיכון בחברות צעירות נעים יותר לעבר חומרה, מערכות ושבבים.

המבט לאחור על רשימות קודמות מראה כי היכולת לבצע שינוי כיוון נותרת גורם מרכזי בהצלחה. Drivenets, שדורגה ראשונה ברשימת 2019, שינתה את מסלולה כאשר התאימה את פתרון התקשורת שלה לשרתי AI, ומהלך זה הוביל אותה לפי גלובס לשווי של 8.5 מיליארד דולר בתחילת החודש. ינאי אורון, שותף מנהל בקרן Vertex, אומר כי לעיתים דווקא ויתור על כיוון קודם, גם במחיר כואב, הוא שמציל חברה בזמן.

גם Gong, שנכנסה לרשימת המבטיחות ב-2018, הצליחה להפוך את איום ה-AI להזדמנות עסקית והפכה לספקית של חברות AI גדולות. לפי הכתבה, החברה הודיעה בחודש שעבר על קצב מכירות שנתי של חצי מיליארד דולר וצמיחה שנתית של 55%, בעוד ActiveFence הרחיבה את פעילותה מהגנה על רשתות חברתיות לשירות ענקיות AI ומכניסה לפי הערכות כ-40 מיליון דולר בשנה.

עם זאת, הכתבה מדגישה כי לא כל החברות מצליחות לשרוד את הגל. Blue White Robotics, שדורגה ברשימת 2024, נמכרה לאלביט בכמה מיליוני דולרים בלבד לאחר שגייסה כ-180 מיליון דולר, ו-StreamElements, שנכללה ברשימת 2021, מחפשת כעת דרך להמשיך את פעילותה. התמונה הכוללת היא של שוק שמתגמל במהירות התאמה למגמות ה-AI והחומרה, אך מעניש באותה מהירות חברות שאינן משנות מסלול בזמן.

בכתבה קודמת שלנו על כנס TECH IL 2026 סקרנו כיצד בכירי הייטק, משקיעים ותעשייה מתכנסים לדון בהשפעת הבינה המלאכותית, מיזוגים ורכישות, דיפנס-טק ואתגרי מט"ח על חברות מקומיות. ציינו גם שבמסגרת האירוע צפויה חשיפת דירוג "עשרת הסטארט-אפים המבטיחים" לשנת 2026 שנבחרו בידי 100 קרנות הון סיכון, שמספק אינדיקציה לאן זורמת תשומת הלב של השוק בתחומי ה-AI, הסייבר והביטחון.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.