הסכם הגבול הימי עם לבנון אינו כלל ויתור על שטח ריבוני, קובע בג"ץ

הסכם הגבול הימי עם לבנון אינו כלל ויתור על שטח ריבוני, קובע בג
הכרעת בג"ץ על הגבול

הוויכוח הפוליטי סביב הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון מאוקטובר 2022 מתחדש לאחר טענת שר החקלאות אבי דיכטר כי הממשלה הקודמת מסרה שטח ריבוני ישראלי. להכרעה המשפטית בנושא יש משמעות ישירה לשאלת הצורך באישור הכנסת ובמשאל עם במקרה של ויתור על שטח שבו חלים המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל.

היילייטס

  • בג"ץ קובע כי שטח ההסכם הימי עם לבנון אינו בגדר שטח ריבוני ישראלי ולא חלים בו המשפט, השיפוט והמינהל של ישראל.
  • המשמעות: ההסכם אינו מחייב אישור הכנסת או קיום משאל עם לפי חוק יסוד, בניגוד לטענות כי מדובר בויתור על ריבונות.
  • ב-2022 נחתם הסכם בין ישראל ללבנון לגבי שטח ימי של כ-860 קמ"ר לאורך קו 23, מבלי לשנות את הריבונות בחמשת הקילומטרים הסמוכים לחוף.

קביעת בג"ץ והשלכותיה על ההסכם

כפי שדווח בגלובס, טענתו של דיכטר נבחנת מול פסק הדין של בג"ץ בעתירות שהוגשו נגד הסכם הגבול הימי עם לבנון. בית המשפט קובע כי השטח שעליו חל ההסכם אינו שטח שחל בו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל.

לפי פסק הדין, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן, בהסכמת אסתר חיות ונעם סולברג, מציין כי בידי הממשלה היו הכלים להחיל במפורש את הדין הישראלי בשטח זה, אך הדבר לא נעשה. עוד מציין בג"ץ כי משרדי הממשלה נמנעו במודע מנקיטת פעולות בעלות סממנים ריבוניים מצפון לקו 23, לרבות במישור הפעילות הצבאית.

המשמעות המשפטית של הקביעה היא שההסכם אינו נופל לגדר המקרים שבהם חוק יסוד: משאל עם מחייב אישור כנסת ולאחר מכן משאל עם. העותרים טענו כי מדובר בשטח שנמסר ואשר קודם לכן חלו עליו סמכויות ישראליות, אך בית המשפט דוחה עמדה זו.

מחלוקת הגבול הימי וההשפעה על הדיון הציבורי

במרכז ההסכם עמדה מחלוקת רבת שנים בין ישראל ללבנון על שטח ימי של כ-860 קמ"ר, שנבע מחפיפה בין התביעה הישראלית לקו 1 לבין התביעה הלבנונית לקו 23. בהסכם שנחתם ב-2022 הסכימו הצדדים על קו גבול קבוע על בסיס קו 23, בעוד שבחמשת הקילומטרים הסמוכים לחוף נשמר הסטטוס קוו בהתאם לקו המצופים שסימנה ישראל לאחר הנסיגה מלבנון בשנת 2000.

בחמשת הקילומטרים הבאים, עד קצה המים הטריטוריאליים, הוסכם כי קו התיחום ייקבע גם כן לפי קו 23. דיכטר טוען בתגובה שנמסרה מטעמו כי עד מרחק של 24 ק"מ מהחוף מדובר בשטח ריבוני ישראלי לכל דבר, אך ממצאי הבדיקה והכרעת בג"ץ עומדים בניגוד לטענה זו.

מבחינה ציבורית ופוליטית, הקביעה המשפטית ממשיכה לשמש נקודת ייחוס מרכזית בדיון על גבולות ההסכם ועל מדיניות ישראל מול לבנון וחיזבאללה. לפי הממצאים שהוצגו, הטענה כי ממשלת בנט-לפיד מסרה ללבנון שטח ריבוני ישראלי אינה נכונה.

בכתבה קודמת שלנו על הזירה הלבנונית והמהלכים האזוריים סביב חיזבאללה, דיווחנו על דיון ביטחוני שקיימה הממשלה בישראל בעקבות אינדיקציות לניסיון של המשטר הסורי להגביר השפעה ואף להתבסס באזורים בלבנון. עוד ציינו כי ההתפתחויות משתלבות בתמונה אזורית רחבה יותר, כולל סוגיות של תיווך בין ישראל ללבנון ולחצים גיאו-פוליטיים המשפיעים על יציבות האזור וחופש השיט.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.