ברקע החלטת הממשלה מתחילת החודש לפרק את המועצה הישראלית לצרכנות ולהעביר את סמכויותיה לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום מצביע על מערכת צרכנית שנחלשת לאורך שנים. הממצאים מציגים פער מתרחב בין העלייה ביוקר המחיה ובהונאות המקוונות לבין יכולת הרשויות לאכוף, לטפל בפניות ולספק הרתעה אפקטיבית.
היילייטס
- מספר התלונות לרשות להגנת הצרכן זינק מ-22,074 בשנת 2022 ל-44,612 בשנת 2024, אך הליכי האכיפה צנחו מ-46 ל-13 בלבד.
- בשנים 2022–2025 הוטלו עיצומים בסך כ-37 מיליון שקל, אך נגבו בפועל רק כ-8 מיליון שקל – 22% מהסכום, מה שפוגע בהרתעה.
- תקציב מועצת הצרכנות קוצץ בכ-25%, אין קוורום בדירקטוריון, וזמן טיפול בפניות הציבור התארך ל-135 ימים בשנת 2025.
ממצאי הדוח על אכיפה, גבייה וטיפול בתלונות
על פי Globes, כמפורט בדוח מבקר המדינה, מספר התלונות שהוגשו לרשות להגנת הצרכן הוכפל בתוך שנתיים, מ-22,074 בשנת 2022 ל-44,612 בשנת 2024, בעוד מספר הליכי האכיפה, כולל קנסות, עיצומים וחקירות, ירד מ-46 ל-13 בלבד.גם בתחום ההונאות המקוונות נרשמת החמרה, עם 11,080 תלונות שהתקבלו ברשות בשנת 2024, עלייה של כ-86% לעומת 2022. במקביל, מספר תיקי האכיפה המינהליים שפתחה הרשות ירד בכ-25% בין 2022 ל-2024, מ-506 ל-386 תיקים, לאחר ירידה של כ-50% כבר בשנת 2021 לעומת 2018. אף שמספר הביקורות בבתי עסק עלה, התמונה הכוללת היא של יותר תלונות ופחות אכיפה.
הדוח מצביע גם על חולשה בגביית עיצומים כספיים. בין השנים 2022 ל-2025 הוטלו על עסקים עיצומים בהיקף מצטבר של כ-37 מיליון שקל, אך בפועל נגבו כ-8 מיליון שקל בלבד, 22% מהסכום. המבקר קובע כי שיעור גבייה נמוך פוגע ביעילות ההרתעה, אף שהאחריות לגבייה עצמה מוטלת על רשות האכיפה והגבייה ולא על הרשות להגנת הצרכן.
פערים נוספים נמצאו באכיפת סימון מחירים ובסימון ארץ המקור של תוצרת חקלאית מיובאת. בסניפים שנדגמו אצל קמעונאי מזון גדולים התגלו הפרות של חובת סימון מחירים, ובשנת 2025 הטילה הרשות 54 עיצומים בגין הפרות כאלה, אך המבקר סבור שנדרש מאמץ נוסף, לרבות בחינת מנגנון שיאפשר לצרכנים להעביר תיעוד מהשטח. בתחום תוצרת חקלאית מיובאת נמצאו הפרות ב-79% מהביקורות שערכה הרשות בשנת 2025, 245 מקרים מתוך 311 ביקורות, אך הוטלו רק 61 עיצומים כספיים.
השפעה על הצרכנים ועל מבנה המערכת
חלק נרחב מהדוח עוסק במצבה של המועצה הישראלית לצרכנות, שאמורה לשמש כתובת נוספת לציבור לצד הרשות. המבקר מתאר גוף שמתקשה לתפקד, לאחר שתקציבו קוצץ בכ-25%, הוא פועל ללא מנכ"ל מאז אוגוסט 2024, ללא סמנכ"ל מאז 2018, וכמחצית מהמשרות התקניות בו אינן מאוישות.נכון לספטמבר 2025 אין קוורום בדירקטוריון המועצה, ומכהנים בו שלושה דירקטורים בלבד. הדוח קושר את המצב גם לכוונה המתמשכת לאחד את המועצה עם הרשות, מה שלדברי המבקר יוצר בפועל מצב ביניים משתק. ההשלכות ניכרות גם בשירות לציבור, כאשר משך הטיפול הממוצע בפניות הציבור במועצה עומד בשנת 2025 על 135 ימים, לעומת 80 ימים בביקורת הקודמת.
גם מדדי שביעות הרצון מצביעים על שחיקה. דירוג המועצה ב-Google ירד מ-2.2 כוכבים מתוך 5 בשנת 2022 ל-1.5 כוכבים במועד סיום הביקורת, ונתוני המועצה עצמה מצביעים על שביעות רצון ברמה של 2.9 מתוך 5.
הדוח מונה גם פערים בהגנות לצרכנים בעסקאות בכרטיסי אשראי, כאשר ברכישות המתבצעות בסכמה הישראלית עדיין קיימים חסרים לעומת הגנות רחבות יותר בעסקאות מסוימות באמצעות סכמות בינלאומיות או דרך PayPal. בנק ישראל, משרד המשפטים והרשות קיימו בנושא פגישה אחת בלבד מאז הביקורת הקודמת, והמבקר קובע כי הליקוי לא תוקן. עוד עולה כי תחום הריקולים נותר ללא אסדרה כוללת למוצרים שאינם כפופים לתקן רשמי, ללא אחידות מלאה בפרסום וללא חובה ברורה למתן סעד לצרכן, ובנוסף נמצאו פערים בפרסומים בערבית, 48 בלבד לעומת 106 בעברית.
מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן נמסר כי היא לומדת את דוח המבקר ותבחן את כלל המלצותיו. הרשות מציינת כי פעלה בשנים האחרונות בתנאים תקציביים מאתגרים, אך המשיכה בפעילות אכיפה, פיקוח והסברה, והיא מעריכה כי איחוד פעילות המועצה עם הרשות עשוי ליצור כתובת ממשלתית אחת, חזקה ויעילה יותר עבור ציבור הצרכנים.
בכתבה קודמת שלנו על מיזם "הסל של ישראל" סקרנו את טענות משרד הכלכלה כי התערבות ממוקדת במוצרי יסוד יכולה להוזיל מחירים ולהגביר תחרות בין רשתות השיווק. לצד הנתונים שהוצגו על ירידות מחירים וגידול בפעילות קרפור, הובאו גם תלונות צרכניות על חוסרים במלאי, פערים במימוש ההנחות בקופות ושאלות רגולטוריות לגבי היקף הפיילוט והמשך המהלך.
חדשות ישראל האחרונות
- Forex
- Crypto