רשות ניירות ערך מקדמת רפורמת עמלות בקרנות הנאמנות, הענף מזהיר מפגיעה בתחרות

רשות ניירות ערך מקדמת רפורמת עמלות בקרנות הנאמנות, הענף מזהיר מפגיעה בתחרות
רפורמת עמלות בקרנות

עשרים שנה אחרי רפורמת בכר, רשות ניירות ערך, משרד האוצר ובנק ישראל מפרסמים דוח סופי לשינוי מודל העמלות בשוק קרנות הנאמנות. המהלך נוגע לשוק שמנהל כיום כ-830 מיליארד שקל, והוא כולל שלושה שלבים שעשויים לשנות את מבנה התמחור בבנקים, בבתי ההשקעות ובמוצרי ההשקעה הפסיביים.

היילייטס

  • רשות ניירות ערך מבטלת את עמלת ההפצה ההיסטורית של 0.35%, אשר הניבה לבנקים 412 מיליון שקל בשנת 2024.
  • בשלב השני של הרפורמה, עמלת ההפצה תרד ל-0.2% ותורחב לקרנות מחקות וקרנות סל, עם סייגים לקרנות כספיות שיעמדו על 0.1%.
  • גורמים בענף מזהירים מהתייקרות קרנות פסיביות ופגיעה בתחרות, כאשר 75% מהמשקיעים עדיין פועלים דרך הבנקים ו-56% מהמשיבים בסקר מעדיפים עמלה קבועה.

שלבי הרפורמה והמודל החדש

כפי שפורסם בגלובס, הדוח הסופי של רשות ניירות ערך, משרד האוצר ובנק ישראל מציג מתווה תלת-שלבי לשינוי עמלות ההפצה והייעוץ בשוק קרנות הנאמנות. בלב המהלך עומד ביטול עמלת ההפצה ההיסטורית בשיעור 0.35% שהבנקים מקבלים ממנהלי הקרנות, עמלה שרשות ניירות ערך מציינת כי הניבה לבנקים 412 מיליון שקל בשנת 2024.

בשלב הראשון, שאינו מחייב תיקוני חקיקה, הבנקים יוכלו להציע ללקוחות חבילות שירותים הכוללות עמלה כוללת עבור פעילות בניירות ערך, לרבות קרנות נאמנות. נוסף לכך, הם יוכלו לגבות עמלה ייעודית על ייעוץ לפי סוג הפעולה, למשל ייעוץ אישי או דיגיטלי, אך גובה העמלות האפשרי עדיין אינו ברור.

השלב השני כולל הפחתת עמלת ההפצה ל-0.2% והרחבתה גם למוצרים מחקי מדד, בהם קרנות מחקות וקרנות סל על מדדי ת"א, S&P 500 ונאסד"ק. הקרנות הכספיות מוחרגות ושומרות על עמלה של 0.1%, והעמלה החדשה אמורה להיגבות רק מלקוחות שנעזרים בייעוץ השקעות בבנק ולא ממי שפועלים עצמאית.

השלב השלישי קובע מעבר לעמלה אחידה וקבועה בשקלים עבור ניהול תיק ניירות ערך, במקום מודל קיים של דמי ניהול כאחוז מגודל התיק. לפי הנתונים בדוח, בבנקים נגבים כיום לרוב 0.3% עד 0.6% מהתיק, ולעיתים אף 1%, בעוד שבתי השקעות פרטיים גובים כ-240 שקל בשנה ללא קשר לגודל התיק, פער שנחשב למנוע מרכזי למעבר לקוחות מהבנקים.

השלכות על התחרות והביקורת בענף

לפי סקר של רשות ניירות ערך, רק כ-30% מהציבור מחזיקים בחשבון מסחר, ובמקביל דוח בנק ישראל מראה שכ-75% מהחוסכים עדיין מנהלים את חשבונות ההשקעות שלהם דרך הבנקים. הנתונים הללו ממחישים כי כל שינוי במודל העמלות עשוי להשפיע ישירות על חלק גדול מהפעילות הקמעונאית בשוק ההון בישראל.

גורמים בענף קרנות הנאמנות מזהירים כי הרחבת עמלת ההפצה למוצרים פסיביים עלולה לייקר קרנות מחקות וקרנות סל שנחשבו עד כה לתחרותיות מאוד, ואף להפוך חלק מהמוצרים להפסדיים. ביקורת נוספת נוגעת לכך שהציבור עשוי להיחשף ישירות לעמלות קנייה ומכירה גם בקרנות אקטיביות, בשעה שלפי סקר שביצעה הרשות 56% מהמשיבים מעדיפים מודל חודשי קבוע בסגנון "הכל כלול", לעומת 30% שמעדיפים תשלום לפי שימוש.

בשוק מזהירים גם מפגיעה אפשרית במערכי הייעוץ בבנקים, אם לקוחות יידרשו לשלם יותר על שירותי ייעוץ וניהול פעילות. לפי תרחיש נוסף שמציגים גורמים בענף, לקוחות עשויים להחזיק חשבון קטן בבנק כדי לקבל ייעוץ, אך לבצע את עיקר הפעילות על כספם הגדול באופן עצמאי או דרך בתי השקעות, וכך לצמצם עוד יותר את הכנסות הבנקים מהשירות.

מנגד, יו"ר רשות ניירות ערך ספי זינגר אומר כי מדובר ברפורמה צרכנית מקיפה שנועדה ליצור שוק הון הוגן ותחרותי יותר, והמפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי מציין כי המודל מאזן בין האינטרסים של השחקנים השונים ותורם לחיזוק מעמד הלקוח הפרטי. ברשות מדגישים כי יישום הרפורמה עדיין מחייב תיקוני חקיקה ותקנות, תהליך שצפוי להימשך חודשים ארוכים, ככל הנראה רק לאחר הבחירות הבאות.

בעדכון הקודם שלנו על פתיחת המסחר בתל אביב בסביבה תנודתית, תיארנו כיצד הירידות וההתאוששות החלקית בשווקים הגלובליים השפיעו על מדד ת"א 125 ועל המניות הדואליות, לצד ריכוז עניין בסקטור השבבים. עוד ציינו את התנועה בדולר-שקל, את העליות באג"ח המקומי על רקע ציפיות להפחתת ריבית, ואת הירידה במחירי הנפט — גורמים שמעצבים את התנאים שבהם הציבור והבנקים מקבלים החלטות השקעה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.