ישראל מקדמת קרנות מענקים בהיקף של עד 1.7 מיליארד שקל לתמיכה בהייטק

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
קרנות מענקים לתמיכה בהייטק

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

קולות השוק

רגולטורים

בנקים מרכזיים

ישראל מקדמת קרנות מענקים בהיקף של עד 1.7 מיליארד שקל לתמיכה בהייטק — קרנות הייטק חדשות בישראל

משרד האוצר ורשות החדשנות מגבשים שני מסלולי מענקים כפתרון מיידי יחסית לפגיעת הדולר החלש בחברות ההייטק בישראל ובמרכזי הפיתוח הבינלאומיים. התוכנית המסתמנת כוללת קרן של יותר ממיליארד שקל לחברות צמיחה ומרכזי פיתוח זרים, לצד קרן נוספת של 400 עד 700 מיליון שקל לסטארט-אפים מוקדמים שנקלעו ללחצי תזרים.

היילייטס

בישראל מקודמת קרן מענקים בהיקף כולל של עד 1.7 מיליארד שקל לחברות צמיחה ומרכזי פיתוח בינלאומיים במטרה למנוע העברת משרות לחו"ל.
מתוכננת קרן נוספת בגובה 400–700 מיליון שקל לסטארט-אפים מוקדמים שנפגעו מהיחלשות הדולר, לאחר ירידה בשווי ההון בשקלים.
נבחנים פתרונות כמו תשלום מסים בדולרים והטבות בביטוח הלאומי, אך הם מורכבים ודורשים שינויי חקיקה בשל עלויות תקציביות.

מתווה התמיכה והחלופות שעל הפרק

כפי שדווח בגלובס, בסביבת הדיונים באוצר וברשות החדשנות עולים בשלב זה שני פתרונות מיידיים בדמות קרנות מענקים לשני חלקים שונים של הענף. הקרן הגדולה יותר מיועדת לחברות צמיחה ישראליות, פרטיות או ציבוריות, ולמרכזי פיתוח של חברות זרות, וצפויה להעניק אלפי שקלים עבור כל גיוס של עובד ישראלי כדי לצמצם העברת משרות וצוותי פיתוח לחו"ל.

לצדה מתוכננת קרן נוספת בהיקף מוערך של 400 עד 700 מיליון שקל עבור סטארט-אפים בשלב מוקדם שיוכיחו כי היחלשות הדולר פגעה בתזרים שלהם. לפי הדוגמה שהובאה בדיונים, סטארט-אפ שגייס לפני שנה 10 מיליון דולר נשאר כעת עם שווי שימושי של כ-8.8 מיליון דולר בלבד במונחי הוצאות מקומיות, פער שפוגע ביכולת לממש תוכניות צמיחה.

בכירים בענף, בהם מנהלים ממטא ישראל, Microsoft מו"פ, קרן גלילות, Kaltura וארגונים כמו איגוד ההייטק ו-IATI, ביקשו משר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבחון גם הקלות למעסיקים באמצעות תשלום מסים בדולרים והטבות העסקה בביטוח הלאומי. עם זאת, האפשרות הזאת עדיין נבחנת ונחשבת מורכבת יותר, בין השאר בשל צורך אפשרי בשינויי חקיקה ובשל העלות התקציבית של המרת תשלומי המס למטבע המקומי.

ההשפעה על התעסוקה והסיכון למרכזי פיתוח

ברשות החדשנות רואים במנגנון קרנות המענקים את הפתרון המהיר ביותר, בין היתר משום שמדובר במערכת שכבר פועלת ושימשה בעבר בקרנות חירום שהוקמו בתקופת הקורונה ולאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. המנגנון הקיים, שפועל מאז 2020, כבר יודע להעריך חברות בסיכון ולהחליט על היקף ואופי הסיוע.

ראש רשות החדשנות, דרור בין, אמר בתחילת השבוע כי הפגיעה מהדולר החלש שונה בין מגזרי הענף. לדבריו, סטארט-אפים שגייסו הון בשנה שעברה נשחקים משום שההון מגויס בדולרים בעוד שרוב ההוצאות, ובעיקר השכר, הן בשקלים, בעוד שחברות צמיחה נאלצות כעת להתאים מחדש תקציבי 2026 שאושרו כבר על ידי הדירקטוריונים.

לדברי סמוטריץ', מוקד הדאגה המרכזי הוא החלטות של הנהלות בחו"ל לצמצם פעילות או לוותר על הקמת מרכזי פיתוח בישראל. הוא ציין כי עלות ההעסקה בישראל מתקרבת לרמות הנהוגות באזורים יקרים בארה"ב, ולכן הממשלה מבקשת לשמר את הכדאיות של גיוס עובדים מקומיים ולמנוע זליגה של פעילות טכנולוגית לשווקים מתחרים.

בכתבה קודמת שלנו על תוכנית הסיוע לענף ההייטק על רקע התחזקות השקל, סקרנו את הודעת שר האוצר שלפיה יוצגו צעדי תמיכה מיידיים לסטארט-אפים קטנים, לצד הרחבת מסלולי מענקי הגישור של רשות החדשנות. עוד ציינו כי נבחנים צעדי מס חריגים, כולל אפשרות לתשלום מס בדולרים על סוגי הכנסות מסוימים, במטרה לשמר פעילות של חברות רב-לאומיות בישראל ולצמצם סיכון להעברת מרכזי פיתוח לחו"ל.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?