משרד הביטחון מזהיר כי עיכוב תקציבי פוגע בתוכנית בניין הכוח של צה"ל

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
עיכוב תקציבי פוגע בבניין הכוח

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

Sholanke Dele

01.07.2026

משרד הביטחון מזהיר כי עיכוב תקציבי פוגע בתוכנית בניין הכוח של צה"ל — העיכוב התקציבי מסוכן

ברקע מחלוקת מתמשכת בין מערכת הביטחון למשרד האוצר, מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם מזהיר כי עיכובים תקציביים מעכבים את יישום תוכנית בניין הכוח לעשור הקרוב. לדבריו, הסחבת נמשכת כבר כמה חודשים ומגדילה את הסיכון למוכנות הביטחונית של ישראל מול האצת ההתעצמות האזורית של איראן.

היילייטס

שר הביטחון ברעם מזהיר כי עיכוב בתקצוב פוגע בתוכנית בניין הכוח של צה"ל, שמוערכת ב-350 מיליארד שקל לעשור.
ארה"ב תסיים ב-2028 את מזכר ההבנות הביטחוני שמספק לישראל 3.3 מיליארד דולר לשנה ברכש ועוד חצי מיליארד דולר להגנה אווירית, בעוד סעיף ההמרות לתעשייה המקומית יופסק.
משרד הביטחון משתמש בסמכויות חירום כדי להרחיב ייצור מיירטים ומלאי מערכות חץ, קלע דוד וכיפת ברזל, על רקע איומים גוברים ואינטרסים משותפים אזוריים.

העימות התקציבי ותוכנית העשור

כפי שדווח בגלובס, ברעם תוקף בכנס הרצליה ה-22 של המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן את אגף התקציבים באוצר, וטוען כי העיכובים מונעים מהממשלה לממש החלטות שכבר התקבלו לגבי תוכנית בניין הכוח של צה"ל, בהיקף 350 מיליארד שקל. הוא אומר כי בניין הכוח ארוך הטווח של ישראל נמצא בפיגור מסוכן, ומזהיר מפני תפיסה של המציאות המלחמתית כאירוע חשבונאי זמני בלבד.

לדבריו, במחצית השנייה של השנה איראן צפויה להשקיע סכומים גדולים בבניין יכולות, בהיקף שהוא מציג כשווה לתוכנית העשור הישראלית כולה. ברעם טוען כי ללא מימוש אסטרטגיה סדור, ולאחר כמעט שלוש שנות מלחמה, הסיכון למוכנות הביטחונית המותאמת של ישראל עלול להפוך לגורם הכבד ביותר על מערכת הביטחון.

הסיוע האמריקאי והרחבת השותפויות האזוריות

ברעם קושר את המחלוקת התקציבית גם לצורך להיערך להסכם הביטחוני הבא עם U.S., כאשר מזכר ההבנות הנוכחי מסתיים ב-2028. ההסכם שנחתם ב-2016 מבטיח לישראל 3.3 מיליארד דולר בשנה ברכש אמריקאי ועוד חצי מיליארד דולר לשיתופי פעולה בהגנה אווירית, אך במקביל סעיף ההמרות לטובת התעשייה המקומית נשחק בהדרגה עד לאפס ב-2028.

לדבריו, וושינגטון פועלת לפי סדר עדיפויות שונה, שבו סין והזירה האינדו-פסיפית עומדות במרכז, בעוד שאיראן נתפסת כאתגר אזורי. על בסיס זה, הוא אומר כי ישראל מגבשת כעת תשתית למזכר הבנות חדש שיישען לא רק על ערכים משותפים אלא גם על אינטרסים כלכליים ואסטרטגיים הדדיים.

ברעם מוסיף כי המלחמה חידדה באזור זהות אינטרסים רחבה יותר, מהודו דרך איחוד האמירויות ועד יוון וקפריסין, וכי שילוב בין טכנולוגיה וניסיון מבצעי ישראליים לבין הון מהמפרץ עשוי לתמוך בחזית ביטחונית-כלכלית חדשה. לצד זאת, הוא אומר כי בשנה האחרונה משרד הביטחון מפעיל סמכויות חירום כדי להגדיל את קצב ייצור המיירטים, לבצע רכש חומרי גלם ולהרחיב קווי ייצור מקומיים, כך שמלאי חץ, קלע דוד וכיפת ברזל ממשיך לגדול גם תוך כדי לחימה.

בעבר דיווחנו על היערכות צה"ל לתרחיש של עימות ישיר מול איראן, כולל האפשרות למבצע ישראלי עצמאי במקרה של שיגורי טילים או כישלון המסלול הדיפלומטי. בכתבה הובהר גם כי שותפות ההגנה עם וושינגטון חשובה, אך לפי המסר הישראלי היא אינה תנאי לתגובה צבאית, ובמקביל נסקרו ההשלכות האזוריות בזירות לבנון, סוריה ועזה כחלק מתמונת האיומים הרחבה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?