ישראל-ירדן מתמודדות עם עיכוב בחידוש הסכם מים נוסף, מה שמגביר מתיחות אזורית

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
ישראל-ירדן ועיכוב הסכם מים

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

ישראל-ירדן מתמודדות עם עיכוב בחידוש הסכם מים נוסף, מה שמגביר מתיחות אזורית — הסכם מים במחלוקת

המתיחות בין ישראל לירדן מתרחבת מעבר לסוגיות ביטחוניות ודיפלומטיות גם לאספקת מים, לאחר שהסכם נפרד למכירת מים נוספים לממלכה לא חודש מאז נובמבר 2025. הסוגיה עולה בזמן שנשקל כינוס פסגת אנרגיה משולשת באבו דאבי עם איחוד האמירויות, שבה צפויים לדון גם בעתיד ההסכם.

היילייטס

ההסכם למכירת 50 מיליון מטרים מעוקבים נוספים של מים מישראל לירדן במחיר מוזל לא חודש מאז נובמבר 2025 בשל מחלוקות פוליטיות.
ירדן מאיצה קידום פרויקט התפלה לאומי בעלות של 5.8 מיליארד דולר לייצור 300 מיליון מטרים מעוקבים בשנה, כאשר ההפקה צפויה להתחיל בסוף 2030.
ביטול הסכמי מים קודמים, לצד העימותים האזוריים האחרונים, מגבירים מתיחות וחשש בירדן מתלות בהחלטות פוליטיות של ישראל.

מחלוקת על חידוש אספקת המים

כפי שדווח ב-ynet, לפי הסכם השלום מ-1994 ישראל מספקת לירדן 50 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה, אך המחלוקת הנוכחית מתמקדת בהסכם נפרד שלפיו ישראל מוכרת לירדן 50 מיליון מטרים מעוקבים נוספים מדי שנה במחיר מוזל. ההסכם הזה אינו מחודש מאז נובמבר 2025, ובשנים האחרונות ישראל קושרת בחלקה את חידושו לביקורת החוזרת של שר החוץ הירדני איימן ספדי על ישראל.

דאהם מטקל אל-פאיז, פרשן ירדני לענייני המזרח התיכון, אומר כי אין להשתמש במים כמנוף פוליטי. לדבריו, אם התקבלה החלטה שלא לחדש את ההסכם, הדבר משתלב במדיניות הממשלה הימנית הנוכחית בישראל, שלדבריו פוגעת ביחסים עם ירדן ומחלישה את האמון ההדדי.

אל-פאיז מוסיף כי ירדן ממשיכה לעמוד בהתחייבויותיה בהסכמים הקיימים, וכי כיבוד התחייבויות הדדיות הוא בסיס לשמירה על יציבות. לדבריו, שימוש במים כקלף מיקוח פוליטי מעביר מסר שלילי שלפיו הסכמים עלולים להיות כפופים לשיקולים פוליטיים פנימיים.

לחץ על ירדן להרחיב מקורות מים

המחלוקת מחזקת בירדן את הקריאות להאיץ גיוון של מקורות המים באמצעות פרויקטי התפלה, כדי לצמצם תלות בהחלטות פוליטיות בישראל. ירדן פועלת בכיוון זה בשנים האחרונות, אך בהצלחה מוגבלת, ובנובמבר 2023 נסוגה מהסכם "מים תמורת אנרגיה" עם ישראל בעקבות הידרדרות היחסים לאחר פרוץ המלחמה בעזה.

מאז חידשה ירדן את קידום פרויקט נשא המים הלאומי, שנועד להתפיל מים בעיר הנמל הדרומית עקבה ולהזרים אותם ברחבי הממלכה. אחמד א-סמאדי, המנהל הטכני של הפרויקט, אומר לאחרונה כי הבנייה צפויה להתחיל ברבעון האחרון של השנה לאחר השלמת עבודות ההכנה.

הפרויקט, בהיקף של 5.8 מיליארד דולר, צפוי להימשך כארבע שנים, והפקת המים בו מתוכננת להתחיל בסוף 2030. לפי א-סמאדי, המתקן מתוכנן לייצר כ-300 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה, כמות שאמורה לספק כ-40% מצורכי מי השתייה של ירדן.

העיתוי של העימות רגיש במיוחד גם על רקע העימות האחרון בין ישראל לאיראן, שבמהלכו ירדן השתתפה במאמצי היירוט ונחשפה לשיגורי טילים וכטב"מים איראניים. רונן יצחק, ראש תחום לימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית גליל מערבי וחוקר במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב, מעריך כי המחלוקת אינה צפויה לפגוע מהותית ביחסים בין המדינות, וכי מגעים שקטים צפויים להימשך עד לפתרון הבעיה, אף שהדיון הציבורי מקשה על ההנהגה הירדנית להסכים לחידוש ההסכם בלי להיתפס כמי שמתפשרת בסוגיה הפלסטינית.

בכתבה קודמת שלנו עסקנו בשקילת ישראל לקיים פסגה משולשת באבו דאבי עם ירדן ואיחוד האמירויות, במטרה לקדם חידוש להסכם אספקת 50 מיליון מ"ק מים נוספים לירדן ולהחיות שיתוף פעולה אזורי בתחומי מים ואנרגיה. עוד צוין כי ההסכם לא חודש מאז נובמבר 2025 על רקע בצורת והידרדרות ביחסים לאחר המלחמה בעזה, וכי בירדן מזהירים שהעיכוב מעמיק את המתיחות ומחריף את משבר המים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?