על רקע החשש לשחיקה בהכנסות המדינה ממסים ולצמצום במשרות, משרד האוצר בישראל פותח מהלך לבחינת התאמת מערכת המס להתפתחות הבינה המלאכותית. הבדיקה אמורה לגבש בתוך 90 יום כיווני מדיניות שישמרו על תחרותיות המשק, לצד בחינת כלים כמו מע"מ על שירותים דיגיטליים והגדלת משקל מס החברות.
היילייטס
- האוצר פרסם קול קורא לבחינת מדיניות מיסוי בעידן ה-AI, כולל שינויים בשוק העבודה, חלוקת הכנסות ושכר, עם דגש על עידוד חדשנות והשקעות.
- מדיניות המס תיבחן בהתאם לכללי ה-OECD, תוך התחשבות בשירותים חוצי גבולות, במניעת מעבר חברות, ובתחרות בינלאומית עקב איום סנקציות אמריקאיות.
- הערכת בכירים: עד 20% מהמשרות ייסגרו בחמש השנים הקרובות בשל חדירת AI, מהלך שעשוי להוביל לשינוי מהותי במערכת המס בישראל.
בחינת מדיניות המס והתרחישים לשוק העבודה
כפי שדווח בגלובס, אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם קול קורא לציבור, לארגונים ולמומחים, במטרה לקבל התייחסויות לאופן הרצוי של גביית המס בעידן ה-AI. המהלך מקודם לבקשת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', על רקע הצורך להבטיח את המשך הכנסות המדינה ממסים תוך שמירה על כושר התחרות של ישראל בתחום.במסגרת העבודה, שאמורה להתגבש בתוך 90 יום, האוצר מבקש לבחון כיצד ייראו שוק העבודה, הפעילות הכלכלית, ההשקעות ודפוסי הצריכה בעשור הקרוב תחת תרחישים שונים של חדירת AI. בין הסוגיות שנבחנות נמצאות היקף ומבנה הביקוש לעובדים, במיוחד בענפי ההייטק, היעלמות משרות לצד יצירת תפקידים חדשים, חלוקת ההכנסות בין הון לעבודה, והשפעת סוכני AI שמחליפים מטלות אנושיות על התפלגות השכר.
באוצר מדגישים כי מטרת המהלך אינה רק הגנה על בסיס המס, אלא גם שימוש במיסוי ככלי לתמרוץ חיובי של חדשנות והשקעות. בין הנושאים הנבחנים נמצאים גם שאלות של תחרות על כוח אדם, הערך של מיקומו הפיזי של העובד לעומת הנוכחות המסחרית של החברה, ושימור יתרונה של ישראל במודלים עסקיים מבוססי קניין רוחני.
סמוטריץ' כתב לכלכלן הראשי שמואל אברמזון כי מערכת המס הקיימת לא עוצבה עבור חברות עתירות קניין רוחני, רזות בכוח אדם ונשענות על סוכנים אוטונומיים. לדבריו, נדרשת היערכות שתעודד הקמת חברות מבוססות AI בישראל, תמשוך חברות וקניין רוחני לשטחה ותמנע מעבר שלהן למדינות מתחרות.
השלכות על ההייטק, ההשקעות וכללי המיסוי הבינלאומיים
סוגיה מרכזית נוספת היא סביבת המיסוי הנדרשת לשימור קניין רוחני והשקעות בישראל. האוצר בוחן את חשיבות ההון הפיזי, כמו חוות שרתים והקרבה שלהן לפעילות מחקר ופיתוח ולמטות החברות, לצד מודלים עסקיים חדשים כמו כריית נתונים ושילוב סוכנים אוטונומיים, והאופן שבו הם עשויים להשפיע על פירמות ועל המדינה.המהלך הישראלי נבחן גם מול כללי המשחק הבינלאומיים. מדיניות המס העתידית תצטרך להשתלב עם מדיניות ה-OECD, בזמן ששירותים חוצי גבולות ויכולת הסטת רווחים למקלטי מס מוסיפים מורכבות. במקביל, בכתבה מצוין כי נשיא U.S. דונלד טראמפ איים לאחרונה להטיל מכסים על מדינות שימסו חברות טכנולוגיה אמריקאיות, מה שמחדד את הרגישות של עיצוב מסים בתחום.
אפרת בכר-נתנאל, מנכ"לית מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית, אומרת כי לצד בחינת שינויי מס חשוב להבין גם אילו תחומים לא למסות כדי לייצר תמריצים. לדבריה, ניתן לשקול הגדלת חלקו של מס החברות מתוך סך המסים וכן שימוש בכלי המע"מ, לרבות על שירותים דיגיטליים ונכסים וירטואליים, אך יש להיזהר מיצירת נטל בירוקרטי או כפל מס.
לדברי ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, שוק העבודה עובר שינוי מהותי משום שה-AI מערערת את היכולת למדוד פרודוקטיביות לפי זמן. היא מציינת כי הערכות שמרניות מדברות על סגירה של כ-20% ממקומות העבודה בתוך כחמש שנים, בעוד שיתר המשרות יוחלפו או יותאמו, תהליך שלדבריה עשוי לשנות מן היסוד גם את מערכת המס בישראל.
בהמשך לסיקור הקודם שלנו על ההשקעה האגרסיבית של Meta בתשתיות AI, דיווחנו על הרחבת מרכז הנתונים Hyperion בלואיזיאנה והתחייבות להיקף השקעות של מעל 50 מיליארד דולר, לצד השקת שירות Meta Compute לאירוח עומסי עבודה של AI מצד שלישי. בכתבה הודגש כיצד מהלכים כאלה משקפים האצה בהשקעות הון בתשתיות מחשוב וענן, ומלווים גם בקריאת שוק חיובית למניית META בטווח הקצר.
חדשות OECD האחרונות
- Forex
- Crypto