הכנסת מקדמת הקפאת מעצרים למשתמטי גיוס חרדים למרות אזהרת צה"ל

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
הקפאת מעצרים למשתמטי גיוס חרדים

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

Sholanke Dele

לפני 1 שעה

הכנסת מקדמת הקפאת מעצרים למשתמטי גיוס חרדים למרות אזהרת צה"ל — הקפאת מעצרים למשתמטים

הקואליציה צפויה להביא ביום שלישי לאישור סופי הצעת חוק שמקפיאה מעצרים והליכים פליליים נגד חרדים המשתמטים משירות צבאי, בזמן שצה"ל מתמודד עם מחסור חמור בכוח אדם במלחמה המתמשכת. המהלך מתקדם לצד הארכת שירות החובה ל-32 חודשים ומחריף את העימות הפוליטי והציבורי סביב חלוקת נטל השירות.

היילייטס

הכנסת מקדמת חקיקה להקפאת מעצרים והליכים פליליים למשתמטי גיוס חרדים למרות אזהרת הרמטכ"ל זמיר מהשלכות של פגיעה באמון ובגיוס.
צה"ל התריע כי הצבא הסדיר ומערך המילואים מצויים על סף קריסה, נוכח עיכוב גיוס אלפי חרדים ורק עשרות בודדים שנענו לכ-90 אלף צווי גיוס מאז אוקטובר.
החקיקה כוללת דחיית קיצור שירות חובה ל-30 חודשים למחזור יוני 2029, אך בצה"ל סבורים שאף ב-2029 לא יוכל הצבא לשחרר חיילים מוקדם יותר.

מסלול החקיקה והסתייגויות צה"ל

כפי שדווח ב-Ynetnews, הצעת החוק היא חלק מחבילת חקיקה שסוכמה בין הליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שותפותיו החרדיות לקואליציה. היא מתקדמת במקביל לחוק שדוחה את קיצור שירות החובה מ-32 ל-30 חודשים, וכן לאחר אישור חוק יסוד המכיר בלימוד תורה.

לפי המצב הקיים בישראל, רוב הגברים היהודים מחויבים בשירות צבאי, אך סוגיית הפטורים לתלמידי ישיבות חרדים הפכה לאחת המחלוקות הפוליטיות החריפות במדינה. העימות מתעצם במהלך המלחמה, כאשר צה"ל סובל ממחסור משמעותי בכוח אדם ומערך המילואים נושא סבבים ממושכים וחוזרים.

בפועל, המשטרה מעניקה כבר כיום סיוע מוגבל בלבד לצבא במעצר משתמטים חרדים, בעוד שלמשטרה הצבאית אין יכולת אכיפה מספקת לבדה. ניסיונות לעכב משתמטים בבתיהם מלווים שוב ושוב בהתקהלויות מחאה, ולעיתים גם בעימותים עם חיילים, וגם כאשר נעצרים משתמטים הם משתחררים לא פעם בתוך ימים ספורים.

הרמטכ"ל אייל זמיר שלח ביום שני מכתב חריג לנתניהו, לשר הביטחון ישראל כ"ץ וליו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט, ובו ביקש להסיר סעיף שמטיל על צה"ל לקבוע מי זכאי למעמד של תלמיד ישיבה במשרה מלאה שייהנה מהגנה מפני אכיפה. זמיר מזהיר כי הקפאת מעצרים, חקירות והליכים פליליים משדרת למי שאינם מתייצבים לשירות כי לא יהיו לכך השלכות, וכי הדבר יוצר תמריץ להימנע מגיוס ופוגע באמון של חיילי הסדיר והמילואים.

זמיר גם מתנגד בחריפות למנגנון מוצע של ועדה צבאית בת שלושה קצינים בכירים שתבחן את מעמדם של תלמידי ישיבות ותקבע מי יקבל הכרה רשמית שתגן עליו מאכיפה. לדבריו, הטלת האחריות הזו על צה"ל חורגת מהמומחיות המקצועית של הצבא, מסיטה משאבים בתקופת מלחמה ועלולה לערער את הלגיטימציה של המערכת הצבאית עצמה.

השלכות על מערך המילואים והזירה הפוליטית

בדיון הלילי בוועדת החוץ והביטחון אמר תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל, כי הצבא הסדיר ומערך המילואים הגיעו לקצה היכולת שלהם. הוא מזהיר כי קיצור נוסף של השירות או הגדלת התלות במילואימניקים עלולים להביא לקריסה בחלקים ממערך המילואים, וכי חזרה מיידית לשירות של 30 חודשים תגרע מהצבא אלפי לוחמים.

מאז מתקפת 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, צה"ל דורש מהממשלה להרחיב את הגיוס ולגייס אלפי חרדים. לפי הדיווח, הוצאו כ-90 אלף צווי גיוס, אך רק עשרות בודדות התייצבו בלשכות הגיוס, בזמן שעשרות אלפי מילואימניקים משרתים מאות ימים בכמה חזיתות ונעדרים ממשפחותיהם וממקומות עבודתם.

במקביל, הכנסת מקדמת גם את דחיית מועד קיצור שירות החובה ל-30 חודשים כך שיחול רק על מחזור הגיוס של יוני 2029, במקום על מי שמתגייסים מיולי 2024. חיילים שישרתו את החודשים הנוספים יקבלו פיצוי מוגדל, אך גורמים צבאיים מזהירים כי גם עד 2029 ייתכן שצה"ל עדיין לא יוכל לשחרר חיילים לאחר 30 חודשים, ואף יתקשה לעמוד גם במסגרת של 32 חודשים.

החקיקה מעוררת התנגדות חריפה מצד מפלגות האופוזיציה, ארגוני משפחות מילואימניקים וגם חלק מחברי הקואליציה. פורום נשות המילואימניקים טוען כי הכנסת מחליטה להשאיר את משפחות המילואים לשאת בנטל לבדן, בעוד שנפתלי בנט, גדי איזנקוט ויאיר גולן תוקפים את המהלך כהעמקת אי השוויון וכפגיעה ישירה בצה"ל בזמן מלחמה.

למרות ההתנגדות הציבורית והצבאית, הקואליציה ממשיכה לקדם את ההצבעה הסופית. בכך הופכת הקפאת המעצרים לנקודת עימות מרכזית נוספת במאבק המתמשך בישראל על שירות צבאי, פטורים דתיים וחלוקת נטל הביטחון הלאומי.

בחוק יסוד: לימוד תורה שסיקרנו בעבר, תיארנו כיצד הכנסת אישרה נוסח מרוכך שמעניק ללימוד התורה מעמד של ערך יסוד, כחלק מהבנות קואליציוניות עם המפלגות החרדיות. הכתבה הדגישה שהמהלך נועד לחזק משפטית את ההגנה על פטור מגיוס לחרדים, לצד אזהרות מצד הרמטכ"ל אייל זמיר כי הקפאת מעצרים והליכים נגד משתמטים עלולה לעודד אי-התייצבות ולפגוע בצורכי צה"ל בזמן מלחמה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?