ישראל מתקשה לבלום את דמי החסות, 45 כתבי אישום בלבד מול נזק כלכלי מתרחב

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
ישראל מתקשה לבלום דמי חסות

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

Sholanke Dele

לפני 3 שעות

ישראל מתקשה לבלום את דמי החסות, 45 כתבי אישום בלבד מול נזק כלכלי מתרחב — דמי חסות מכים עסקים

הסלמה בפגיעות נגד סניפי ג'פניקה ממחישה כיצד תופעת דמי החסות והסכסוכים בין ארגוני פשיעה ממשיכים לחדור לפעילות העסקית בישראל. לצד הפגיעה הישירה בעסקים, הנתונים המוצגים בדיונים ציבוריים ובמחקרים מעידים כי עלויות הפשיעה מתגלגלות למחירי המזון, הביטוח, הדיור וליוקר המחיה של משקי הבית.

היילייטס

המשטרה הגישה ב-2025 רק 45 כתבי אישום בפרוטקשן על רקע נזק כלכלי שנתי מוערך של כ-23 מיליארד שקלים.
עד סוף 2025 נוצלו כ-750 מיליון שקלים מתוך תקציב החלטה 549 בסך כ-1.5 מיליארד שקלים לטיפול בדמי החסות.
87% מהקבלנים והיזמים דיווחו על דרישת דמי חסות ו-47% נמנעים ממכרזי בנייה ותשתיות בשל מעורבות עבריינית.

נתוני האכיפה והכלים הממשלתיים

כפי שפורסם בגלובס, סדרת אירועים אלימים נגד סניפי רשת ג'פניקה בעפולה, נתניה, הרצליה, רמת גן, קריית אונו, רעננה וגבעתיים מצטרפת לטענות שלפיהן מופעל לחץ על איש העסקים ברק אברמוב על רקע סכסוך כספי בין ארגוני פשיעה. במקביל, מקרים נוספים, בהם סגירת מאפייה בשפרעם לאחר דרישת דמי חסות ורצח הקבלן מרואן אבו־שאהין, מדגישים את היקף האיום על מגזרי המסחר, הבנייה והחקלאות.

המדינה מקדמת בשנים האחרונות כמה כלים להתמודדות עם התופעה, בהם החלטת הממשלה 549, חוק דמי החסות שנחקק באוגוסט 2023 כהוראת שעה לחמש שנים, ופיילוט פיצוי לעסקים ולחקלאים בהיקף של 30 מיליון שקלים. עם זאת, עד סוף 2025 נוצלו מתוך תוכנית החומש שנקבעה בהחלטה 549 כ־750 מיליון שקלים בלבד מתוך תקציב של כ־1.5 מיליארד שקלים.

לפי הנתונים שהוצגו בוועדה לענייני ביקורת המדינה, במשטרה מציינים עלייה באכיפה, לאחר שבשנת 2024 נפתחו חמישה תיקים בלבד ובשנת 2025 נפתחו 82 תיקים והוגשו 45 כתבי אישום. למרות זאת, בכתבה מצוין כי המשטרה לא מסרה נתון מלא ומדויק על כלל תיקי הפרוטקשן שנפתחו בפועל, דבר שמקשה על הערכת אפקטיביות האכיפה בשטח.

עו"ד שרית משגב, ראש תחום עבירות צווארון לבן במשרד EBN ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, מסבירה כי תיקון החוק נועד להתמודד עם מצב שבו בעלי עסקים משלמים דמי חסות כחלק מובנה מעלויות הפעילות, גם בלי איום ישיר. לדבריה, אחד הכלים המרכזיים הוא חילוט רכוש וכספים, לרבות חילוט אזרחי, שנועד לפגוע במקורות המימון של ארגוני הפשיעה ולא רק במבצעי הגבייה עצמם.

ההשפעה על המשק ועל יוקר המחיה

השלכות התופעה חורגות מהנזק הישיר לבעלי עסקים, וקבלנים ויזמים כבר מתארים פגיעה בתחרות, בהשקעות ובנכונות לפעול באזורים מסוימים. דוח מבקר המדינה מאפריל 2024 מצא כי 87% מהקבלנים והיזמים שהשתתפו בסקר בנושא ציינו כי התבקשו לשלם דמי חסות, ו־47% מהם נמנעים מגישה למכרזי בנייה ותשתיות כאשר מעורב בהם גורם עברייני.

מחקר משותף של השומר החדש ומכון ריפמן, המבוסס על נתוני 2025-2026, מעריך את הפגיעה הכלכלית בכ־23 מיליארד שקלים בשנה, או כ־8,000 שקלים לכל משק בית. לפי המחקר, גביית דמי החסות מגיעה ל־2% עד 5% מתקציב פרויקט, עלות שמתגלגלת למחירי הדירות, בעוד שפשיעה חקלאית פוגעת בכ־80% מהחקלאים עם נזק ממוצע של כ־81,027 שקלים למשק חקלאי.

הפגיעה אינה נעצרת במגזר הפרטי בלבד. לפי המחקר, גם חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות נאלצות להתמודד עם תשלומים ישירים או עקיפים כדי לצמצם הצתות וגניבת ציוד, כאשר מקורות מתמודדת עם 103 מקרים בשנה בממוצע של פגיעה בתשתיות וחברת החשמל עם 29 מקרים כאלה.

התמונה המצטיירת היא של איום מתמשך על הפעילות העסקית, על ביצוע פרויקטי תשתית ועל רמת המחירים במשק. כל עוד האכיפה נשארת מוגבלת וההרתעה אינה מספקת, דמי החסות ממשיכים לפעול כמס סמוי על עסקים, קבלנים, חקלאים וצרכנים בישראל.

בכתבתנו הקודמת על המתקפות נגד רשת ג'פניקה תיארנו את גל אירועי האלימות סביב סניפי הרשת ואת החשד לניסיונות גביית דמי חסות על רקע סכסוך בין ארגוני פשיעה. בנוסף, עמדנו על ההיבט העסקי והסיכון לפגיעה בפעילות מסחרית רחבה יותר, כולל אפשרות להשפעה על מהלכים כמו הנפקה ולוחות הזמנים שלהם.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?