הכנסת ה-25 מסכמת כהונה עם חקיקה חברתית חלקית והטבות למשרתי המילואים

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
חקיקה חברתית בכנסת ה-25

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

אנדראס קריסטו

17.07.2026

הכנסת ה-25 מסכמת כהונה עם חקיקה חברתית חלקית והטבות למשרתי המילואים — חקיקה חברתית חלקית בכנסת

הכנסת ה-25 יוצאת היום, יום שישי, לפגרה לאחר שהשלימה רשמית את כהונתה, כשחלק ניכר מהחקיקה בעלת ההשפעה הישירה על משקי הבית נותר מחוץ לספר החוקים. לצד מאבקי קואליציה ואופוזיציה ועיכובים במליאה, אושרו כמה חוקים בתחומי מילואים, שיקום נכי צה"ל וסיוע לאלמנות, יתומים ונפגעי טרור.

היילייטס

הכנסת אישרה מימון מלא לתואר ראשון ללוחמים בתוכנית ממדים ללימודים, במקום שני שלישים, וכן חבילת סיוע בהיקף 500 מיליון שקל לאלמנות וליתומים.
המדינה תחויב להקצות לפחות 150 מיליון שקל בשנה לארגונים המסייעים לנכי צה"ל ולנפגעי פעולות טרור, והוענקו הטבות מס למשרתי מילואים בהתאם לימי השירות.
רוב הצעות החוק החברתיות המרכזיות, כולל הנצחת טבח 7 באוקטובר, מענקי בני חטופים וחוק ההמשכיות, לא הושלמו בשל מחלוקות פוליטיות ומיקוד ביוזמות מגזריות.

מאזן חקיקה בין יוזמות שנתקעו לחוקים שאושרו

כפי שדווח ב-Ynetnews, רבות מהצעות החוק החברתיות שנועדו להשפיע על חיי היום-יום של אזרחי ישראל לא הושלמו, בין היתר משום שסדרי עדיפויות חקיקתיים אחרים קיבלו קדימות ומשום שמחלוקות חוזרות שיתקו את מליאת הכנסת, בעיקר על רקע חרם המפלגות החרדיות.

בימים האחרונים הקואליציה קידמה מרתון חקיקה לקראת סיום כהונת הכנסת, אך המאמץ התמקד בעיקר ביוזמות הנוגעות לציבור החרדי ובצעדים הקשורים למהפכה המשפטית. אחת ההצעות הבולטות שלא הפכה לחוק היא הצעת החוק להנצחת טבח 7 באוקטובר, שנועדה לקבוע מסגרת הנצחה לאומית ולהקים רשות שתפקח על מיזמי הזיכרון הקשורים למתקפה.

לפי הכתבה, סביב ההצעה התגלעו מחלוקות נרחבות בין גורמים שונים ובין משפחות שכולות. במשרד ראש הממשלה התנגדו לשילוב המילה "טבח" בנוסח החוק והעדיפו להדגיש מעשי גבורה, ולבסוף גובשה פשרה בשם ההצעה, אך אף שעברה בקריאה שנייה ושלישית, היא לא קיבלה אישור סופי.

גם צעדים שהיו אמורים להעניק מענקי הסתגלות לבני משפחות חטופים ולהסדיר את זכויותיהם לא השלימו את הליך החקיקה, אף שנהנו מתמיכה של חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. הצעת חוק נוספת שנבלמה היא "חוק ההמשכיות" של חברת הכנסת מאירב בן ארי מיש עתיד, שנועדה להסדיר שימוש בזרעו של נפטר לצורך הולדה לאחר המוות ולסייע למשפחות שכולות המבקשות להשתמש בזרעם של חיילים שנפלו.

ההצעה עברה 13 דיונים בוועדה, ובן ארי ביקשה לקדמה לקריאה ראשונה כדי לשמר עליה דין רציפות בכנסת הבאה. עם זאת, חברי הכנסת של הציונות הדתית מתנגדים למהלך בטענה שהוא מעורר סוגיות משפטיות והלכתיות מורכבות. הצעת חוק נוספת, חוק הרשויות המטרופוליניות, עדיין לא הובאה להצבעה עד למועד הפרסום, אך עשויה לעלות לדיון בשבוע הבא במסגרת ישיבת פגרה מיוחדת בהסכמת הקואליציה והאופוזיציה, במטרה לשפר את התחבורה הציבורית באמצעות העברת סמכויות ניהול נרחבות יותר לרשויות המקומיות.

השפעה תקציבית על חיילים, נפגעים ומשפחות

לצד ההצעות שנתקעו, הכנסת אישרה שורה של חוקים בעלי משמעות תקציבית וחברתית. בין היתר הורחבה תוכנית "ממדים ללימודים", כך שמימון שכר הלימוד ללוחמים הלומדים לתואר ראשון עולה משני שלישים למימון מלא.

עוד אושרה חקיקה המחייבת את המדינה להקצות לפחות 150 מיליון שקל בשנה לארגונים המעניקים שירותים לנכי צה"ל ולנפגעי פעולות טרור, ביוזמת יו"ר הקואליציה בכנסת אופיר כץ מהליכוד. בנוסף אושרה חבילת סיוע כספית בהיקף 500 מיליון שקל לאלמנות וליתומים, שקודמה בידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר האנרגיה ישראל כ"ץ ואופיר כץ, וכן הטבות מס למשרתי מילואים בהתאם למספר ימי השירות שביצעו, במהלך שקידמו סמוטריץ' וחבר הכנסת חנוך מילביצקי מהליכוד.

הכנסת גם אישרה התאמות אקדמיות וסיוע למשרתי מילואים ולבני זוגם במהלך לימודים באוניברסיטה, ביוזמת חבר הכנסת יצחק קרויזר מעוצמה יהודית. חוקים נוספים שאושרו כוללים הגבלת שכר הטרחה שעורכי דין יכולים לגבות מנכי צה"ל, מאנשי כוחות הביטחון ומנפגעי טרור בתביעותיהם, חוק הילה צור שמאריך את תקופת ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בקטינים עד שהנפגע או הנפגעת מגיעים לגיל 48, החזר של 80% מעלות פינוי באמבולנס לאנשים עם מצבים נפשיים החל מהפינוי השני בכל שנה, וכן הכרה משפטית רשמית בלוחמים הסובלים מפוסט-טראומה.

בכתבה קודמת שלנו סיקרנו את אישור החוק שמצמצם את מעמד חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה ומאפשר לממשלה לדחות אותן ולקבוע בעצמה את עמדת המדינה בבתי המשפט, כולל אפשרות למנות ייצוג משפטי חלופי. ציינו כי החקיקה, שאמורה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027, כבר עומדת בפני עתירות לבג"ץ ומעוררת מחלוקת חריפה לגבי הפגיעה האפשרית בשלטון החוק ובאיזונים בין הרשות המבצעת לשומרי הסף.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?