ישראל נכנסת למרוץ בחירות שבו חמישה משתנים עשויים להכריע את מאזן הכוחות

ישראל נכנסת למרוץ בחירות שבו חמישה משתנים עשויים להכריע את מאזן הכוחות
חמש נקודות שמכריעות

לאחר יציאת הכנסת לפגרת הקיץ ונעילת שעריה עד להשבעת הכנסת הבאה באמצע נובמבר, המערכת הפוליטית בישראל עוברת למצב בחירות מלא ל-100 הימים הקרובים. במוקד הקמפיין עומדות שאלות על יכולת ההכרעה בין הגושים, השפעת אירועי 7 באוקטובר, חוק הגיוס, הנהגת גוש השינוי ומשקלן של מפלגות ימין קטנות.

היילייטס

  • בסקרים נרשם שיעור מצביעים מתלבטים של 10%-20%, המהווים 12–24 מנדטים שעשויים להכריע במרוץ צמוד.
  • למפלגות הערביות ולמפלגות ימין קטנות, שאינן משויכות לליכוד או קואליציה קיימת, פוטנציאל לאיזון ולהענקת 61 המנדטים הנדרשים לכל צד.
  • חוסר קונצנזוס על מועמד אחיד במחנה 'רק לא ביבי' פוגע ביצירת התמודדות ישירה מול בנימין נתניהו ורותם הרכבת גוש חלופי תלוי בחיבורים פוליטיים.

השאלות המרכזיות שמעצבות את הקמפיין

כפי שדווח ב-Ynetnews.com, מערכת הבחירות נפתחת כשהשאלה הבסיסית ביותר נוגעת ליכולת להפיק תוצאה ברורה לאחר שנים של מערכות בחירות חוזרות ומשבר פוליטי מתמשך. לפי הניתוח, אם קולות המפלגות הערביות אינם מובאים בחשבון לצורך הקמת קואליציה, לאף אחד מהצדדים אין רוב מובהק להקמת ממשלה.

בנימין נתניהו והליכוד מנהלים קמפיין שלפיו למחנה השינוי ולאופוזיציה אין רוב ללא המפלגות הערביות, ולכן הם מצמידים ליריביהם את הטענה כי יידרשו להישען עליהן. מנגד, יריביו של נתניהו קושרים אותו למפלגות החרדיות ולמהלכי החקיקה האחרונים, במטרה להציגו כמי שייכנע לקואליציה סחטנית.

מרכיב מכריע נוסף הוא שיעור המצביעים המתלבטים, שנע בסקרים בין כ-10% ל-20% מהבוחרים, טווח שעשוי להיות שווה ל-12 עד 24 מנדטים. במרוץ צמוד כל תזוזה קטנה בתוך מאגר זה עשויה להכריע את תוצאת הבחירות.

גם השפעת טבח 7 באוקטובר נותרת שאלה מרכזית, אך לפי הניתוח השפעתו כבר מגולמת במידה רבה במצבו הפוליטי הנוכחי של נתניהו. לצד זאת, נתניהו מייחס חשיבות רבה יותר לנזק הפוליטי שנגרם לו מגל החקיקה האחרון, ובהם חוקי פטור וגיוס הקשורים לציבור החרדי.

סוגיות הביטחון, המהפכה המשפטית וחוק הגיוס צפויות להתחרות על מרכז הבמה. לפי הדיווח, נתניהו מבקש למקד את הקמפיין בהישגים ביטחוניים ובשיח על הרפורמה המשפטית, בעוד יריביו צפויים להבליט את האחריות ל-7 באוקטובר, את טרפוד הקמת ועדת החקירה הממלכתית ואת המחיר הפוליטי של ההסכמות עם המפלגות החרדיות.

מאבק ההנהגה וההשפעה על מאזן הגושים

במחנה המבקש להחליף את נתניהו, אחת הבעיות העיקריות היא היעדר מועמד מוסכם אחד לראשות הממשלה. הניתוח מצביע על כך שהמעבר בתשומת הלב מנפתלי בנט לגדי איזנקוט, לצד כניסתו של אביגדור ליברמן לתמונה, מקשה על יצירת מרוץ ישיר וברור מול נתניהו.

השאלה אינה רק מי יעמוד לבסוף בראש הגוש, אלא אם כלל המפלגות שהצהירו על רצונן להחליף את נתניהו יצליחו להתלכד סביב מועמד אחד. תרחיש כזה עשוי לכלול חיבורים בין בנט, יאיר לפיד ואיזנקוט במסגרת רשימה רחבה יותר, אם יבשיל מהלך פוליטי מתאים.

במקביל, מפלגות ימין קטנות שאינן חלק מהליכוד או ממפלגות הקואליציה עלולות להפוך ללשון מאזניים. יתרונן נובע מהיעדר מחויבות מוקדמת למחנה "רק ביבי" או "רק לא ביבי", ולכן הן עשויות, בתרחיש המתאים, להעניק לכל אחד מהצדדים את 61 המנדטים הדרושים להרכבת ממשלה.

הוויכוח הפוליטי נוגע גם לשאלה אם מפלגות כאלה מסייעות לנתניהו או פוגעות בו. חלק מההערכות גורסות כי הן עשויות להחזיר קולות ימין ממפלגות אחרות בגוש, בעוד אחרות סבורות שהן דווקא יכולות להשלים רוב חלופי ולהאיץ החלפת שלטון.

בכתבה קודמת שלנו על מגמת הסקרים לקראת הבחירות בישראל, הצגנו כיצד גוש האופוזיציה התחזק מספרית ואף התקרב בתרחישים מסוימים לרוב תיאורטי של 61 מנדטים ללא המפלגות הערביות. עם זאת, הדגשנו שהיכולת לתרגם את המספרים להקמת ממשלה נשארת מוגבלת בגלל התלות במפלגות הערביות ובמפלגות חדשות או איחודים שעדיין לא הבהירו לאיזה צד יתחייבו לאחר הבחירות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.