בנק ישראל מקדם מבחן סיכון חדש להפקדות קריפטו במערכת הבנקאית

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
בנק ישראל ומבחן קריפטו

כל החדשות

הסיפורים החמים

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

בנק ישראל מקדם מבחן סיכון חדש להפקדות קריפטו במערכת הבנקאית — בנק ישראל פותח לקריפטו

טיוטת נוהל חדשה של הפיקוח על הבנקים מסמנת הקלה אפשרית בדרך לשילוב כספים שמקורם במטבעות וירטואליים בחשבונות בנק בישראל. המהלך נפתח כעת להערות הציבור לאחר שנים של חסמים, והוא מבקש להחליף דחייה אוטומטית בבחינה פרטנית המבוססת על רמת הסיכון של כל עסקה.

היילייטס

בנק ישראל מציע לבטל את רף 100 אלף השקלים לבדיקה מעמיקה וליישם מבחן סיכון גמיש להפקדות קריפטו במערכת הבנקאית.
הטיוטה מעדכנת כי בנקים לא יוכלו לסרב להפקדות קריפטו אוטומטית אלא יידרשו לבדוק את מאפייני הלקוח, הנתיב והסיכון בפועל.
השינוי צפוי להיטיב עם חברות ויחידים שפועלים תחת רישוי ובקרות, אך עדיין יידרשו אסמכתאות רבות להוכחת מקור הכספים.

עדכון הפיקוח משנה את אופן בדיקת ההפקדות

כפי שדווח בגלובס, במרכז הטיוטה עומד תיקון לסעיף 87א בהוראה 411, הקובע כיצד בנק מזהה את מסלול המטבע הווירטואלי עד להפקדתו. לפי הנוסח החדש, הפיקוח על הבנקים מבהיר כי לא ניתן לסרב לקבל כספים אלה באופן גורף, ומבקש לעגן גישה מבוססת סיכון שתתחשב במאפייני הלקוח, נותן השירות, סוג המטבע והיקף העסקה.

רו"ח נדב ליבנה־גולדברג, שותף במשרד אלמקייס פתרונות מיסוי ומומחה במיסוי בינלאומי וקריפטו, אומר כי השינוי אינו יוצר פתיחת שערים אוטומטית אלא מעביר את הבדיקה למישור מהותי יותר. לדבריו, בנק יידרש לבחון מי הלקוח, דרך איזה גוף בוצעה הפעילות ועד כמה ניתן לעקוב אחר הדרך שעבר הכסף לפני שהגיע לחשבון.

אחד השינויים המרכזיים בטיוטה הוא ביטול הרף הקשיח של 100 אלף שקל בשנה, שמעליו נדרשה בדיקה מעמיקה של מקור ונתיב הכספים. במקומו, בנק ישראל מציע מבחן גמיש יותר, כך שעסקה בסכום גבוה דרך גוף מפוקח ובנתיב ברור עשויה להיחשב פחות מסוכנת מעסקה קטנה יותר שמקורה בארנק אנונימי או במדינה בסיכון גבוה.

הטיוטה גם מפחיתה את השימוש האוטומטי בבדיקות חיצוניות. לפי ההבהרה המוצעת, במקרים מסוימים יוכלו להספיק בדיקות פנימיות של הבנק או אסמכתאות מהלקוח, ורק במקרים מורכבים יותר תידרש הסתייעות במומחה חיצוני.

השלכות על שוק הקריפטו ועל הבנקים בישראל

הרקע למהלך הוא סירוב ממושך של בנקים בישראל לקלוט כספי קריפטו, בעיקר בשל חשש מהלבנת הון, קנסות והליכים פליליים. אף שהוראה 411 המקורית מסוף 2022 כבר אסרה על דחייה גורפת, בשוק טענו כי בפועל הבנקים המשיכו לנקוט קו נוקשה, והכספים נותרו מחוץ למערכת.

לפי הכתבה, ניסיונות קודמים, בהם מסלול "עוקף בנקים" ונוהל "גילוי מרצון", הניבו עשרות מיליוני שקלים בלבד ולא הצליחו לשחרר את היקף הכספים שנותר מחוץ למערכת הבנקאית. גם דוח של שירה גרינברג ודוח מבקר המדינה מ-2024 הצביעו על כך שמאות מיליוני שקלים, ואף יותר, נותרו תקועים למרות רצון של משקיעים להסדיר דיווחים ולשלם מס.

עבור לקוחות פרטיים וחברות קריפטו, השינוי עשוי לשפר את הוודאות ולהעניק יתרון לגופים שפועלים תחת רישוי, תיעוד ובקרות. עו"ד ורו"ח רון צרפתי, מנהל הרגולציה ב-eToro, אומר כי הבדיקות צפויות להפוך לפרטניות ומבוססות סיכון, ללא התנאים הגורפים שהיו נהוגים בעבר, ובהם תקרת 100 אלף השקלים והדרישה הכללית לחוות דעת חיצונית.

מנגד, עו"ד אורי גולדמן, מומחה לקריפטו ואיסור הלבנת הון, אומר כי גם לאחר התיקון לקוחות עדיין צפויים להידרש להיקף רחב של אסמכתאות כדי להוכיח את מקור הכספים. לדבריו, מאחר שפעילות בלוקצ'יין ניתנת למעקב, עולה גם שאלה רחבה יותר של איזון בין דרישות הציות של הבנקים לבין הזכות לפרטיות.

בחומר קודם שלנו סיקרנו את המהלך באיגוד הבנקים להחלפת המנכ"ל איתן מדמון ולאיתור מועמד חדש עם רקע משפטי־רגולטורי. ציינו שהשינוי מגיע על רקע לחץ גובר על הבנקים מצד הרגולטורים והציבור, כולל מס מיוחד והדרישה להעניק הטבות בהיקף משמעותי, במטרה לחזק את ההתנהלות מול בנק ישראל והמערכת הפוליטית.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?