הליכוד מתעכב בקביעת שיטת בחירת הרשימה לבחירות 2026 על רקע מאבק משפטי ופנימי

הליכוד מתעכב בקביעת שיטת בחירת הרשימה לבחירות 2026 על רקע מאבק משפטי ופנימי
מאבקי ליכוד סביב הרשימה

פחות מחודש לפני מועד הפריימריז שנקבע מחדש, הליכוד עדיין אינו מכריע כיצד תיבחר רשימתו לכנסת ה-26. חוסר ההכרעה מעמיק את המתח בין דרישת בנימין נתניהו לשריונים נרחבים לבין התנגדות פנימית, כאשר לוח הזמנים עד לבחירות הארציות הולך ומצטמצם.

היילייטס

  • הליך הפריימריז בליכוד נדחה מ-4 לאוגוסט ל-17 באוגוסט בשל דרישת נתניהו לשריין שמונה עד עשרה מקומות ברשימה לבחירות 2026.
  • עתירות לבית הדין הפנימי ולבית המשפט בלוד טוענות כי המהלך לשריונים סותר את חוקת הליכוד ומפלה מועמדים שהתכוננו לפריימריז מסודרים.
  • נתניהו בוחן מעבר ממתכונת פריימריז לוועדת בחירה ממוקדת, בטענה לשיקולים ביטחוניים ולחסכון כספי, דבר שיעניק לו שליטה רחבה יותר על הרשימה.

המחלוקת על השריונים ולוח הזמנים

כפי שדווח ב-Ynetnews, הפריימריז של הליכוד נקבעו תחילה ל-4 באוגוסט ולאחר מכן נדחו ל-17 באוגוסט, אך ההליך כולו עדיין תלוי במחלוקת על דרישת נתניהו לשריין בין שמונה לעשרה מקומות ברשימה. לפי התיאור, הדרישה כוללת לפחות שלושה מועמדים בעשירייה הראשונה ועוד שלושה בעשירייה השנייה, כאשר ללא פתרון מוסכם הפריימריז עלולים להתבטל לחלוטין.

נתניהו מציג את המהלך כניסיון לרענן את הרשימה ולבנות סגל מועמדים שלדבריו יהיה מושך יותר מבחינה אלקטורלית. הוא גם טוען כי שיטת הפריימריז עולה למפלגה מיליוני שקלים וצורכת משאבים פוליטיים זמן קצר לפני מערכת בחירות ארצית.

מנגד, יריביו הפנימיים טוענים כי שינוי הכללים בשלב זה פוגע בחברי המפלגה ובמועמדים שהתכוננו במשך קדנציה שלמה להתמודדות פנימית. כמה עתירות כבר הוגשו הן לבית הדין הפנימי של הליכוד והן לבית המשפט המחוזי בלוד, בטענה שהתוכנית אינה עומדת בחוקת המפלגה.

השלכות על הדמוקרטיה הפנימית ועל הקמפיין

הוויכוח הנוכחי נוגע גם לשאלה רחבה יותר של השליטה במפלגה והיקף הדמוקרטיה הפנימית בליכוד. נתניהו עצמו הנהיג את שיטת הפריימריז לאחר שנבחר לראשות המפלגה ב-1993, מתוך מטרה להעניק למתפקדים כוח ישיר בבחירת רשימת המועמדים לכנסת, והליכוד ערך את הפריימריז הראשונים שלו לקראת בחירות 1996.

עם השנים, לפי הכתבה, השיטה נחשפה להשפעת גושי הצבעה מאורגנים, עסקאות פוליטיות ומפקדי חברים רחבי היקף. על הרקע הזה נתניהו מעלה גם אפשרות להקים ועדת בחירה שתבחר ישירות את הרשימה, במיוחד אם מצב ביטחוני ימנע קיום הצבעה מפלגתית רחבה.

חבר הכנסת דוד ביטן בולט בין המתנגדים למהלך וטוען כי הענקת סמכויות מינוי רחבות לנתניהו תהפוך בפועל את ההליך לוועדת בחירה גם אם פריימריז פורמליים עדיין יתקיימו. תומכי רעיון הוועדה, בהם כמה ראשי ערים בכירים בליכוד, סבורים מנגד כי גוף כזה יוכל לייצר רשימה חזקה יותר מבחינה אלקטורלית.

ככל שהמועד לבחירות מתקרב, הדחיות המשפטיות והפוליטיות מחזקות את הטענה שלא נותר די זמן לארגן פריימריז מלאים. לכן השאלה המרכזית עבור הליכוד כבר אינה רק מי ישובץ ברשימה, אלא האם המפלגה תשמר את המנגנון שהונהג לפני יותר משלושה עשורים או תעבור למתכונת שתעניק לנתניהו ולצמרת מצומצמת שליטה ישירה יותר בבחירת המועמדים.

בכתבה קודמת שלנו על הפריימריז של מפלגת הדמוקרטים לכנסת ה-26 סקרנו את שיעור ההשתתפות הגבוה, ההצבעה הדיגיטלית והמאבק של 51 מועמדים על 10–12 מקומות ריאליים ברשימה. עוד ציינו את הדינמיקה הפנימית בין קבוצות המזוהות עם העבודה לשעבר ועם מרצ, לצד שני מקומות משוריינים שיאיר גולן שמר לעצמו כדי להשפיע על ההרכב הסופי.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.