ישראל מציבה עימות פנימי ואיראן גרעינית בראש סיכוני הביטחון, לפי סקר INSS

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
עימות פנימי ואיראן גרעינית

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

עסקים ועושר

קולות השוק

ישראל מציבה עימות פנימי ואיראן גרעינית בראש סיכוני הביטחון, לפי סקר INSS — האיומים החדשים על ישראל

על רקע בחינה מחודשת של איומי הביטחון לשנים הקרובות, הציבור בישראל מדרג עימות אלים בין קבוצות בחברה ואיראן בעלת נשק גרעיני כשני הסיכונים החמורים ביותר למדינה. הממצאים מצביעים גם על עלייה בחשש ממלחמה ממושכת, מתקפת טילים רחבה ואובדן תמיכת U.S., לצד חיבור גובר בין איומים פנימיים וחיצוניים.

היילייטס

איום של עימות אלים פנימי ואיראן גרעינית מובילים את דירוגי הסיכונים לשנת 2026 עם 39% כל אחד בסקר INSS יולי.
61% ממשיבי יולי רואים מתקפת טילים רחבת היקף כאיום הסביר ביותר, אך עימות פנימי מדורג כהרסני ביותר עם 69%.
הדוח מדגיש שתלות גוברת ב-U.S., שחיקת הדמוקרטיה, וחוסר אופק מדיני מחלישים את האיתנות האסטרטגית והצבאית של ישראל מול איראן.

ממצאי הסקר והדירוג לשנת 2026

לפי Ynet News, כפי שהוצג בוועידת הביטחון הלאומי של ynet וידיעות אחרונות, בשותפות עם המכון למחקרי ביטחון לאומי, הסקר בוחן שבעה תרחישי איום מרכזיים על ישראל בשנת 2026 ושלושה תרחישים הנוגעים לעתיד הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הממצאים מבוססים על שני סקרים מייצגים שערך INSS בפברואר וביולי, שבדקו אם כל תרחיש נתפס כאיום מרכזי, עד כמה הוא נחשב סביר להתממש, ומה היקף הנזק האפשרי שלו. בסקר יולי, 39% מהמשיבים בוחרים בעימות אלים בין קבוצות בחברה כאחד משלושת האיומים המרכזיים בחמש השנים הקרובות, ושיעור זהה בוחר באיראן גרעינית. בפברואר העימות הפנימי מדורג ראשון עם 42%, ואיראן גרעינית אחריו עם 40%.

מתקפת טילים רחבת היקף על העורף מדורגת שלישית ביולי עם 35%, לעומת 38% בפברואר. שחיקת האופי הדמוקרטי של ישראל מגיעה ל-31%, לעומת 34% חמישה חודשים קודם לכן. מלחמה ממושכת בזירה אחת עולה ל-27% מ-23%, בעוד אובדן תמיכת U.S. נשאר ללא שינוי על 22%. בתחתית הרשימה נמצא תרחיש של ירידה בפריון הכלכלי עקב שינויים דמוגרפיים, אך שיעור המזהים אותו כאיום מרכזי עולה מ-4% ל-12%, תוך הסתייגות בדוח מכך שנוסח השאלה השתנה בין הסקרים.

בבחינת ההסתברות להתממשות, מתקפת טילים רחבה על העורף מדורגת ראשונה, כאשר 61% ביולי מייחסים לה סבירות גבוהה, לעומת 57% בפברואר. מלחמה ממושכת בזירה אחת עולה מ-50% ל-59%, ו-54% סבורים שגם עימות אלים בין קבוצות בחברה עשוי להתרחש, לעומת 52% קודם לכן. גם החשש מאיראן גרעינית מתחזק, עם עלייה מ-36% ל-43% בשיעור הרואים בתרחיש זה סביר מאוד.

בדירוג עוצמת הנזק, עימות פנימי נתפס כהרסני ביותר, עם 69% ביולי לעומת 66% בפברואר, ו-64% נוספים אומרים כי מוכנות המדינה להתמודד עם תרחיש כזה נמוכה או נמוכה מאוד. שחיקת הדמוקרטיה מדורגת שנייה עם 68%, ואחריה איראן גרעינית ואובדן תמיכת U.S., שניהם על 67%. מנגד, הנזק המיוחס למתקפת טילים רחבה יורד מ-66% ל-56%, אף שהיא עדיין נתפסת כתרחיש הסביר ביותר להתממש.

השפעות אסטרטגיות על החברה, הכלכלה והזירה הבינלאומית

הניתוח הנלווה לסקר גורס כי האיומים אינם מתקיימים בנפרד, אלא עשויים לחזק זה את זה. המסקנה המרכזית היא שפגיעותה העיקרית של ישראל אינה נובעת רק מאיומים צבאיים חיצוניים, אלא גם מהמפגש בין שחיקת הדמוקרטיה, היחלשות הלכידות החברתית, ירידה בלגיטימציה ואפשרות לנסיגה בתמיכה הבינלאומית.

לפי הניתוח, שחיקה דמוקרטית פנימית עשויה להחליש את התמיכה האמריקאית בישראל, ובהמשך לפגוע ביתרון הצבאי והטכנולוגי ולהחליש את ההרתעה מול איראן. הדוח מגדיר את U.S. כמכפיל כוח מרכזי, ומזהיר כי אובדן תמיכתה עלול ליצור חלל אסטרטגי. במקביל, איום של איראן גרעינית מגדיל את תלות ישראל בוושינגטון, ובו בזמן הופך את הברית לחיונית, אינטנסיבית ושברירית יותר.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני נבחן בנפרד, ו-55% מהמשיבים אומרים כי הוא מהווה איום משמעותי או משמעותי מאוד על ישראל. מבין שלושה תרחישים, 35% מזהים הקמת מדינה דו-לאומית עם אזרחות מלאה לפלסטינים כתרחיש המאיים ביותר, בעוד 24% בוחרים בפתרון שתי המדינות ו-24% נוספים בסיפוח מלא ללא אזרחות לפלסטינים. לפי הניתוח, היעדר אופק מדיני הופך את ישראל מנכס אסטרטגי לנטל, ומקשה על בניית קואליציות בינלאומיות לבלימת איראן.

הדוח מצביע גם על פגיעויות נוספות בעורף, במלאי החימושים ובהון האנושי. לפי המחקר, כ-2.6 מיליון תושבים, שהם 28% מהאוכלוסייה, חסרים מיגון תקני, בעיקר בפריפריה וביישובים סמוכי גבול. לצד זאת, הפער הכלכלי בין אמצעי תקיפה להגנה מחדד את הסיכון לשחיקת מלאי המיירטים, בעוד מגזר ההייטק, האחראי לכמחצית מהצמיחה הכלכלית לפי הדוח, נשען על כ-3% בלבד מהאוכלוסייה. הדוח מזהיר כי בריחת מוחות, לרבות העובדה שכ-12% מהדוקטורנטים נמצאים בחו"ל, עלולה לפגוע באחד ממנועי הכוח הטכנולוגיים והכלכליים המרכזיים של ישראל.

בכתבה קודמת שלנו על המחסור במלאי מיירטי הגנה אווירית במערב, ניתחנו כיצד השימוש המאסיבי במיירטי Patriot ומערכות נוספות בעימות מול איראן שוחק את המלאים ומקשה על חידוש הייצור בטווח המיידי. הדגשנו שהלחץ על המלאים עלול לדחוף את ארה"ב למדיניות יירוט סלקטיבית יותר, ובמקרה של הסלמה גם להשפיע על ישראל — שתעדיף את צרכיה המקומיים ותצמצם יצוא מיירטים, בזמן שאין חלופות זולות אפקטיביות ליירוט מסיבי של טילים בליסטיים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?