הכנסת מקדמת המשך פעילות קרנות הגידור בנאמנות בהצבעה על תיקון חוק

הכנסת מקדמת המשך פעילות קרנות הגידור בנאמנות בהצבעה על תיקון חוק
החלטה גורלית לקרנות הגידור

ענף קרנות הגידור בנאמנות, שפועל מאז אפריל 2023 ומנהל כיום כ-6 מיליארד שקל, ממתין להצבעת הכנסת על תיקון חקיקה שיאפשר את המשך פעילותו. ללא אישור החוק, הענף שפועל כעת מכוח הארכה שנייה ואחרונה של הוראת שעה ניצב בפני סיכון להקמת קרנות חדשות ואולי גם לפגיעה במסגרת הפעילות של הקרנות הקיימות.

היילייטס

  • הכנסת מצביעה היום על הסדרת המשך פעילות קרנות הגידור בנאמנות, לאחר שההוראה הזמנית עליה נשען התחום עומדת לפוג.
  • 46 קרנות גידור בנאמנות פועלות כיום בבורסה, והיקף הנכסים בתחום זה הכפיל את עצמו בתוך שנה.
  • בנק ישראל הביע חשש ממשבר נזילות פוטנציאלי עקב צמיחת הענף, אך החוק מקודם לאחר הסכמה בוועדת ההסכמות בעקבות פיזור הכנסת.

הצבעה על המסגרת החוקית

כפי שדיווח גלובס, הכנסת צפויה להצביע היום, לאחר אישור בוועדת ההסכמות, על חוק שיסדיר את המשך ההשקעה בקרנות גידור בנאמנות. המהלך נועד לפתור את המשבר החוקי שאליו נקלע התחום, לאחר שההסדרה הזמנית שעליה נשענת הפעילות מתקרבת לסיומה.

לאחר אישור החוק, רשות ניירות ערך צפויה לפרסם טיוטת הוראה קבועה לקרן גידור בנאמנות, במקום ההוראה הזמנית הקיימת, וכן להציג הצעה לתתי סיווג של הקרנות. תיקון החוק גם צפוי לאפשר בעתיד למנהלי קרנות נאמנות להציע סוגי קרנות נוספים במתכונת של קרנות השקעה פרטיות.

בבורסה פועלות כיום 46 קרנות גידור בנאמנות, שהוקמו על בסיס המודל של קרנות הגידור המסורתיות, מוצר השקעה מתוחכם ויקר יותר שמיועד בדרך כלל למשקיעים כשירים ולגופים מוסדיים. מאז השקתו לפני כשלוש שנים, התחום צומח במהירות, והיקף הנכסים בו הכפיל את עצמו בתוך שנה.

התנגדויות רגולטוריות והשלכות רחבות

לצד הצמיחה, החוק אינו נהנה מתמיכה מלאה. בעבר הביעו גורמים בבנק ישראל חשש כי ההתרחבות המהירה של הענף הצעיר עלולה בעתיד ליצור משבר נזילות, אם ציבור המשקיעים ינסה למשוך כספים מהקרנות בבת אחת.

בתחילת החודש אישרה ועדת הכספים את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, אך לפני פיזור הכנסת היא לא הובאה להצבעה במליאה. לאחר פיזור הכנסת וההכרזה על תקופת בחירות, קידום חקיקה מחייב את אישור ועדת ההסכמות, שבה חברים יו"ר הקואליציה אופיר כץ ומרכזת האופוזיציה מירב בן ארי, והשניים הגיעו להסכמה על קידום החוק.

במקביל, חוק כלכלי משמעותי אחר, להקמת רשויות מטרופוליניות בתחבורה בגוש דן, ירושלים וחיפה, אינו מתקדם כעת. לפי הכתוב במכתב ששלחו החודש סגן הממונה על התקציבים עלי בינג ומנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ליו"ר הקואליציה, מדובר ברפורמה עמוקה שאמורה לשפר את התחבורה הציבורית ולהפחית את עלות הגודש, שנאמדת בכ-40 מיליארד שקל בשנה, אך על רקע מתחים קואליציוניים החוק לא עולה לדיון בוועדת ההסכמות.

ברפורמת חשבון השקעות מאוחד והטבות המס בגמל להשקעה, כפי שסיקרנו בעבר, הצגנו נתונים שלפיהם הפטור ממס רווחי הון במשיכת גמל להשקעה כקצבה אחרי גיל 60 כמעט ואינו מנוצל בפועל. באותו פרסום בחנו כיצד שינויי חקיקה ומס—כולל תקרת פטור של 200 אלף שקל וביטול דחיית המס על ניוד מסלולים—עשויים להשפיע על החוסכים ועל הכנסות המדינה ממסים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.