ישראל נקראת לגוון שותפויות בביוטק על רקע שחיקה במעמד U.S., אומר מנכ"ל טבע לשעבר

ישראל נקראת לגוון שותפויות בביוטק על רקע שחיקה במעמד U.S., אומר מנכ
קריאה לגיוון בביוטק

ד"ר ג'רמי לוין מציג בספר חדש תמונה חריפה של היחלשות תשתית הביוטק ב-U.S. וקורא לישראל לבנות חלופות אסטרטגיות בתחום פיתוח התרופות. לדבריו, השילוב בין העדפת השקעות דלות סיכון, פגיעה במוסדות מדע ורגולציה ותלות בשרשראות אספקה מרוכזות מאיים על החדשנות ועל הבריאות העולמית.

היילייטס

  • ארז לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, מזהיר כי המעמד המוביל של ארה"ב בביוטק נשחק בשל לחץ פוליטי, רגולטורי ופיננסי ופגיעה במוסדות מדע.
  • לוין קורא לישראל להרחיב שותפויות בביוטק עם סין ומדינות המפרץ, ולשקול הקמת רגולטור עצמאי לתרופות ומכשור רפואי.
  • הוא מדגיש את הצורך לפזר שרשראות אספקה בענף, גם בעלות גבוהה יותר, ומזהיר מריכוזיות ייצור בסין שעלולה לסכן זמינות תרופות חיוניות.

האזהרות של לוין והכיוונים שהוא מציע לישראל

כפי שדווח בגלובס, לוין, לשעבר מנכ"ל טבע וכיום מבכירי תעשיית פיתוח התרופות האמריקאית, טוען כי הביוטכנולוגיה היא נכס לאומי וכי המובילות של U.S. במדע ובפיתוח תרופות נשחקת תחת לחץ פוליטי, רגולטורי ופיננסי. בספרו Biotech in the Balance הוא קורא ליותר נכונות מצד התעשייה, המשקיעים והחברות לקבל סיכונים ארוכי טווח, להגן על המדע ולחשוף גם כישלונות מדעיים במקום לטשטש אותם.

לדבריו, הון הסיכון האמריקאי מעדיף כיום נכסים דלי סיכון, מגמה שפוגעת בחדשנות הבסיסית שעליה נבנה הענף. במקביל, הוא מזהיר מפני פגיעה בעצמאות גופים כמו ה-FDA, ה-CDC וה-NIH, וטוען כי החלשת מוסדות המדע, האוניברסיטאות, בתי המשפט והעיתונות החופשית מערערת את היכולת של חברות ביוטק לגייס הון, לפתח מוצרים ולפעול על בסיס ראיות.

לוין אומר כי ישראל צריכה להרחיב קשרים עם סין, שלדבריו מתקדמת לשלב החדשנות בפיתוח תרופות, אך לעשות זאת בזהירות ותוך הגנה מפני סיכוני אבטחה וטכנולוגיה דו-שימושית. לצד זאת, הוא מצביע גם על מדינות המפרץ כיעד אפשרי לשיתופי פעולה, על בסיס החוזקות של מערכת הבריאות והמדע בישראל והעצמאות היחסית שהיא עדיין שומרת עליהן.

הוא גם מחדש את קריאתו להקים בישראל רגולטור עצמאי ואמין לתחום התרופות והמכשור הרפואי. לשיטתו, בעולם שבו אי אפשר להסתמך באופן מלא על הא-פוליטיות של ה-FDA, גוף ישראלי חזק יכול לספק גושפנקה מקצועית, למשוך חברות בינלאומיות ולחזק את מעמדה של ישראל בתחום, גם אם מדובר במהלך שידרוש משאבים ניכרים ממשרד הבריאות.

השלכות על תעשיית הביומד והייצור האזורי

לוין מציג ביקורת רחבה יותר על האופן שבו תעשיית פיתוח התרופות פועלת כיום, וטוען כי החתירה לרווח מהיר באה על חשבון מחויבות לאמת המדעית ולערכים ציבוריים. לדבריו, כאשר חברות, משקיעים ודירקטוריונים אינם מקבלים כישלון כחלק מובנה מעולם הביוטק, הם עלולים לעודד ניסויים קליניים שמחפשים תוצאה שניתן להציג כחיובית, במקום תמונה מדעית מלאה.

הוא מוסיף כי ההתאוששות האחרונה של מניות ביומד בוול סטריט היא אמנם נתון מעודד, אך אינה מעידה בהכרח על דור חדש של חדשנות. להערכתו, השוק מתגמל כיום חברות שנבנו לפני שנים, בעוד שתשתית הענף עצמו, ממימון ועד מוסדות ציבוריים, נמצאת תחת איום מתמשך.

בסוגיית הייצור, לוין מדגיש כי על חברות ביומד לפזר את מקורות האספקה של חומרי גלם גם במחיר של עלויות גבוהות יותר. לדבריו, כפילות בשרשרת האספקה אינה בזבוז אלא ביטוח, במיוחד כאשר ריכוזיות בייצור תרופות עלולה להפוך תרופות חיוניות לנקודת לחץ גיאופוליטית.

בהקשר זה הוא מצביע על סין כגורם שעשוי לנצל את ריכוז הייצור בתחומה, ומזהיר מפני מצב שבו מחסור בחומרי גלם ישפיע ישירות על זמינות טיפולים מצילי חיים. לכן, התוכנית שהוא מתווה לשיקום הביומד ב-U.S. כוללת לא רק שינוי בתרבות ההשקעה והרגולציה, אלא גם בנייה מחדש של תשתיות הייצור.

בכתבה קודמת שלנו על Eli Lilly (LLY) סקרנו את הזינוק במניה על רקע מהלכים אסטרטגיים של החברה, בהם השקעה של 1.2 מיליארד דולר באתר ייצור חדש בפוארטו ריקו והרחבת פעילות באמצעות שותפות בתחום הרפואה הגנטית. הדגש היה על האופן שבו החלטות הון, תכנון שרשרת אספקה וסביבה רגולטורית משפיעים על קצב הצמיחה ועל הערכת השוק לחברות תרופות גדולות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.