ישראל דוחה הכרעה ברפורמת היטל ההשבחה, ענף הבנייה מזהיר מפגיעה בהיתכנות פרויקטים

ישראל דוחה הכרעה ברפורמת היטל ההשבחה, ענף הבנייה מזהיר מפגיעה בהיתכנות פרויקטים
הכרעה נדחית בהיטל ההשבחה

לאחר שלוש שנות בחינה, דוח ביניים של צוות בין-משרדי אינו מכריע בין חלופות לרפורמה בהיטל ההשבחה וממליץ להמשיך בבדיקת ההשלכות של שינויים מבניים. לצד זאת, הדוח מציע שורת צעדים קצרי טווח שנועדו לצמצם אי-ודאות בשוק הנדל"ן ולהקל על מחלוקות שומה ותזמון חיוב.

היילייטס

  • הצוות הבין-משרדי פרסם דוח ביניים שמציע להמשיך לבחון ארבע חלופות לרפורמת היטל ההשבחה, ללא המלצה על מבנה אחד.
  • הדוח ממליץ לדחות את מועד החיוב למועד קבלת ההיתר במקרה של זכויות מותנות, לקבוע לוחות זמנים מחייבים לשומות ולהקים פורום משפטי-שמאי.
  • ענף הבנייה מבקר את הדוח בטענה שהיעדר הכרעה פוגע בהיתכנות הפרויקטים ומעמיק אי-ודאות בשווי עסקאות של מיליוני שקלים.

חלופות הרפורמה והצעדים המיידיים

כפי שפורסם בגלובס, הצוות הבין-משרדי בהשתתפות משרדי המשפטים, האוצר והפנים פרסם דוח ביניים בן 95 עמודים שבוחן את מנגנון היטל ההשבחה, אך נמנע מהמלצה על רפורמה מבנית אחת. במקום זאת, הוא מציע להמשיך לבחון ארבע חלופות מרכזיות, תעריף אחיד לכל מרחב תכנוני, ביטול ההיטל והסתמכות על מס שבח, ביטול ההיטל והנהגת מס מכירה, או מס מכירה חד-פעמי על נכסים חדשים.

היטל ההשבחה מוטל על בעל נכס לאחר אישור תוכנית משביחה, למשל הרחבת זכויות בנייה או שינוי ייעוד, והוא עומד על מחצית מעליית השווי. התשלום עצמו נגבה בעת מכירת הנכס או מימוש הזכויות, מצב שלפי הדוח יוצר לעיתים פער של עשרות שנים בין אישור התוכנית לבין מועד החיוב ומוביל למחלוקות מהותיות על גובה השומה וההצמדות.

הדוח קובע כי קיים מנגנון של חוסר ודאות מובנה המעכב פיתוח נדל"ן בישראל. עם זאת, הצוות סבור כי נדרש ניתוח כלכלי ואנליטי נוסף לפני בחירה בחלופה מועדפת, מאחר שלכל שינוי עשויות להיות השלכות גם על הליכי התכנון עצמם וגם על הכדאיות הכלכלית של יוזמות פיתוח.

במישור קצר הטווח, הדוח ממליץ בין היתר לדחות במקרים מסוימים את מועד החיוב למועד קבלת ההיתר, כאשר הזכויות מותנות בשיקול דעת תכנוני בעת הרישוי. עוד מומלץ לקבוע בחקיקה שתוכנית מתאר לא תיחשב אירוע מס, לקבוע לוחות זמנים מחייבים לעריכת שומות, להקים פורום משפטי-שמאי משולב, ולאמץ מתווה שמאי מעודכן בתחום ההתחדשות העירונית בהתאם לפסיקה העדכנית.

השפעה על השוק וביקורת הענף

הוויכוח סביב היטל ההשבחה נוגע ישירות להיתכנות הכלכלית של פרויקטים, משום שיזמים טוענים כי החיוב מקזז חלק ניכר מהרווחיות ולעיתים אף מרתיע כניסה לעסקאות שבהן היקף ההיטל אינו ברור מראש. פערים של מיליוני שקלים בין שומות הרשויות המקומיות לבין חישובי הנישומים מעמיקים את אי-הוודאות ומכבידים על תמחור עסקאות ופרויקטים למגורים.

במשרד המשפטים מדגישים את חשיבות הפתרונות המיידיים, אך בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ מביעים אכזבה מהיעדר הכרעה. המשנה לנשיא ההתאחדות, חיים פייגלין, מגדיר את הדוח "אכזבה גדולה" וטוען כי השפעת היטל ההשבחה על יוקר הדיור ויוקר המחיה רחבה יותר מכפי שמקובל להעריך.

גם בקרב עורכי הדין בתחום המקרקעין נשמעת ביקורת על ההמלצות. עו"ד משה רז כהן מזהיר כי דחיית תחשיב ההשבחה למועד ההיתר במקרים של זכויות מותלות עלולה לעודד אימוץ רחב של תוכניות מסוג זה, בעוד עו"ד צבי שוב טוען כי דחיית מועד השומה לשלב היתר הבנייה עלולה להגדיל את החיוב ככל שערכי הקרקע ממשיכים לעלות. לדבריו, גם אם קביעת לוחות זמנים מחייבים היא צעד חיובי, ללא סנקציות מדובר בפועל בהמלצה בלבד.

בהצעה לפטור זמני מהיטל השבחה על מתקנים אגרו־וולטאיים מעל קרקע חקלאית, שעליה דיווחנו בעבר, צוין כי מהלך שאושר בוועדת הפנים נעצר בעקבות פיזור הכנסת ולכן לא הגיע להצבעה סופית. בהיעדר הפטור, פרויקטים קטנים נדרשים להתמודד עם חיוב שעשוי להגיע ל־50% מעליית ערך הקרקע כבר בשלבים מוקדמים, מה שמכביד על הכדאיות הכלכלית, יוצר מחלוקות שמאיות ומעכב קידום הייצור הסולארי בישראל.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.