תעשיית הקיבוצים בצפון דורשת הגדלת תמיכה ממשלתית, ענף התיירות מזהה פוטנציאל צמיחה
מפעלי התעשייה הקיבוצית לאורך קו העימות בצפון ממשיכים לפעול תחת לחצי מלחמה, מחסור בעובדים ואתגרי שינוע, בעוד נציגי הענף מזהירים מפגיעה בהתרחבות העתידית של הייצור באזור. לצד זאת, בכירי התעשייה והמלונאות מציגים את הצפון כזירה מרכזית לצמיחה כלכלית, תעסוקתית ותיירותית אם המדינה תגדיל השקעות ותספק יציבות.
היילייטס
- תעשיית הקיבוצים בצפון דורשת העלאת תקציבי ההשקעה ותמיכה ממשלתית, לאחר שקיבלה רק 100–120 מיליון שקל מתוך תקציב שיקום של 13 מיליארד דולר.
- יצרנים באזור קו העימות מתמודדים עם השפעות ביטחוניות, מחסור בכוח אדם, החרמות ושיקולי ריו-לוקליזציה של פעילות בשל סנטימנט בינלאומי.
- ענף התיירות מזהה פוטנציאל צמיחה בצפון, במיוחד מול שוק הודו, אך תלוי בפיתוח תשתיות תחבורה יבשתיות וביציבות שלטונית.
דרישות התקצוב והאתגרים של התעשייה בצפון
כפי שדווח בגלובס, הדברים נאמרים בפאנל תעשייה, מסחר וכלכלה שנערך במסגרת כנס צמיחת הקיבוצים, שבו השתתפו אלי כהן, מנכ"ל קבוצת מנרב ונשיא התאחדות המלונות, מיכל צורן מאגף סחר חוץ באיגוד התעשייה הקיבוצית, ועדו רודוי, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית ויו"ר פלרם תעשיות. המשתתפים מדגישים כי 45 מפעלים של התעשייה הקיבוצית פועלים לאורך קו העימות, מהם 25 באזור שפונה בתקופת המלחמה, וכי המפעלים מגלגלים כ-20 מיליארד שקל ומעסיקים כ-22 אלף עובדים.צורן אומרת כי מרבית המפעלים בצפון מוגדרים חיוניים, במיוחד בתחומי הביטחון והרפואה, וכי במהלך המלחמה הם התגייסו כדי להבטיח אספקה מקומית של מוצרים ושירותים קריטיים. לדבריה, ההתמקדות בצרכים מיידיים באה על חשבון טיפוח הצמיחה הבינלאומית, ולכן כעת נדרשת התגייסות ממשלתית מקבילה לטובת התעשייה.
רודוי מציין כי רוב המפעלים החיוניים חזרו לפעילות ימים ספורים לאחר 7 באוקטובר, אך טוען שהתקצוב לצפון אינו מספק. לדבריו, מתוך תקציב שיקום של 13 מיליארד דולר לצפון, רק 100 עד 120 מיליון שקל מזוהים עבור התעשייה, והוא קורא להגדלת תקציבי ההשקעה, להעלאת שיעור עידוד ההשקעות מ-30% ל-40%, לסבסוד עובדים ולפיתוח תשתיות.
לדברי רודוי, המפעלים בצפון מתמודדים עם אותם קשיים שפוגשים את כלל התעשייה בישראל, ובהם שער הדולר, מחסור בכוח אדם, בעיות שינוע והחרמות גלויות וסמויות על מוצרים ישראליים. הוא מזהיר כי אף שאינו צופה גל מיידי של סגירות מפעלים והעתקת פעילות לחו"ל, ההכרעה המרכזית של החברות היא היכן להרחיב פעילות בעתיד, וכי שיקולי ביטחון וסנטימנט בינלאומי מגבירים את התמריץ לייצר קרוב יותר לשוקי היעד.
צורן מוסיפה כי התהליך הזה כבר מתחיל להשפיע על התעשייה בצפון, עם תזוזה של פעילות מקו העימות פנימה לישראל או אל מחוץ למדינה. לדבריה, התעשייה היא עוגן כלכלי ודמוגרפי מרכזי באזור, ולכן פגיעה בה מחלישה גם את היכולת למשוך אוכלוסייה צעירה ולבסס צמיחה ארוכת טווח.
שוק העבודה והתיירות כמנועי צמיחה אזוריים
בהמשך הדיון מתייחסים המשתתפים גם לשכר ולתעסוקה בתעשייה הצפונית. רודוי אומר כי רמות השכר בצפון השתפרו ומתקרבות יותר לשכר במרכז, גם אם אינן זהות לו, וטוען כי לענף התעשייה יש תדמית מיושנת שאינה משקפת את רוחב ההזדמנויות, היציבות של החברות והשילוב ההולך וגובר של טכנולוגיות מתקדמות.לדבריו, שינויים בשוק העבודה אף מחזירים למרכז תשומת הלב מקצועות תעשייתיים שנחשבו בעבר למסורתיים יותר. צורן מסכימה כי יש צורך לחזק את ההון האנושי באמצעות השקעות שיאפשרו למפעלים לאמץ טכנולוגיות חדשות ולהפוך אטרקטיביים יותר עבור עובדים צעירים.
כהן מפנה את הדיון גם לענף התיירות ואומר כי התיירות לישראל מתחילה להתאושש, אך בעיות תעופה והמצב הביטחוני עדיין מכבידים על הביקוש הנכנס. לדבריו, הודו היא שוק תיירותי עם פוטנציאל משמעותי עבור ישראל, והצפון עשוי ליהנות בעתיד גם מהתפתחויות גיאופוליטיות שיפתחו נתיבי תחבורה יבשתיים לאירופה דרך מדינות שבעבר נחשבו עוינות.
כהן מעריך כי אם ייפתחו בעתיד קווי תחבורה כאלה, הם יעברו דרך הצפון ויחזקו את פוטנציאל הפיתוח האזורי. הוא מוסיף כי בעוד שבאילת, בירושלים ובתל אביב כבר קיים היצע רחב של מלונות, בצפון עדיין יש מרחב משמעותי לפיתוח מלונאי חדש, בכפוף ליציבות כלכלית ושלטונית שתאפשר למגזר העסקי להתרחב.
בכתבה קודמת שלנו סקרנו את מהלך השיקום וההרחבה המתוכנן בחמת גדר, הכולל שינוי במבנה הבעלות וכניסת קבוצת גל נאור כשותפה מרכזית. הדגשנו את תוכנית הפיתוח להגדלת היצע האירוח ושדרוג המתחם, על רקע הפגיעה המתמשכת בתיירות בצפון והצורך להחזיר את הביקושים והפעילות הכלכלית לאזור.
- Forex
- Crypto