Hlib Chabaniuk

השקל והדולר מעצבים את תשואת השקעות ה-S&P 500 למשקיעים בישראל

השקל והדולר מעצבים את תשואת השקעות ה-S&P 500 למשקיעים בישראל
פערי תשואה S&P 500

הפער בין תשואת ה-S&P 500 בדולרים לבין התשואה בשקלים מחדד מחדש את שאלת גידור המטבע עבור משקיעים ישראלים. מתחילת 2025 ועד סוף אוקטובר 2026 המדד עולה בכ-32% בדולרים, אך רק בכ-14% בשקלים, לאחר היחלשות חדה של הדולר מול השקל.

היילייטס

  • העלות השנתית הממוצעת של גידור מטבע בקרנות S&P 500 עמדה על כ-1.5% בעשור האחרון, ולעיתים טיפסה עד 3%.
  • השקעות בקרן S&P 500 חשופה לשקל הניבו תשואה ממוצעת גבוהה בכ-1% לעומת הקרנות המגודרות בין 2018 לאוקטובר 2026, למרות דולר שנחלש ביותר מ-10%.
  • ב-2022 קרן מגודרת של קסם ירדה 21.5% לעומת 7.35% בלבד בקרן החשופה, בזכות התחזקות דולר של 13% מול השקל.

השפעת המטבע ועלות הגידור לאורך זמן

כפי שפורסם בגלובס, בדיקת נתוני קרנות מחקות על מדד ה-S&P 500 מראה כי חשיפה למטבע משנה מהותית את התוצאה למשקיע הישראלי, גם כאשר ביצועי שוק המניות בארה"ב חזקים. השקעה לא מגודרת מושפעת גם מתשואת המניות וגם משער החליפין, בעוד קרן מגודרת מנסה לנטרל את רכיב המטבע באמצעות עסקאות גידור, אך במחיר שמשפיע על התשואה בפועל.

לפי נתונים שהעביר מתן שטרית מהפניקס, העלות השנתית הממוצעת המוערכת של הגידור עומדת על כ-1.5% בעשור האחרון, אם כי בתקופות מסוימות היא מתקרבת ל-3% ובעשור הקודם היו גם שנים שבהן הייתה שלילית, כלומר תרמה לתשואה. המשמעות היא שמשקיע יכול לצמצם את השפעת הדולר, אך אינו יכול לדעת מראש מה תהיה עלות הנטרול לאורך שנים ארוכות.

השוואה בין קרנות מגודרות וחשופות של קסם ותכלית מראה כי מתחילת 2018 ועד אמצע אוקטובר 2026, למרות שהדולר נחלש מול השקל ביותר מ-10% במצטבר, הקרנות החשופות משיגות תשואה גבוהה יותר בכ-1% מהקרנות המגודרות בשתי החברות. בקרן של קסם, למשל, הקרן החשופה מציגה תשואה שנתית ממוצעת של 13.1%, לעומת 12% בקרן המגודרת, ופער כזה היה שווה לכ-27 אלף שקל על השקעה של 100 אלף שקל, לפני מס.

כאשר מרחיבים את הבדיקה לאוקטובר 2016, על בסיס נתוני תכלית בלבד, הפער כמעט מתאפס גם כאשר השקל מתחזק מול הדולר בכ-20% בתקופה הזאת. הנתונים מצביעים על כך שגם תקופה ממושכת של היחלשות דולר אינה מבטיחה שגידור יהיה עדיף, משום שעלות הגידור עצמה מקזזת חלק ניכר מהתועלת האפשרית.

התנודתיות, הירידות ושיקולי המשקיע המקומי

הנתונים ההיסטוריים מראים כי הטענה שלפיה בטווח הארוך המטבע "מתאזן" נכונה רק חלקית. בין 1996 ל-2025 שער הדולר-שקל כמעט שאינו משתנה במצטבר, אך בתוך התקופה הזאת נרשמות תנועות חדות, ובין 2006 ל-2025 הדולר דווקא נחלש בכ-31%, כך שהתשואה השנתית הממוצעת של ה-S&P 500 למשקיע שקלי נמוכה בכשתי נקודות אחוז לעומת התשואה בדולרים.

מנגד, בתקופות ירידה בשוקי המניות החשיפה לדולר עשויה דווקא לרכך את הפגיעה. בשנת 2022, למשל, קרן קסם המגודרת יורדת ב-21.5%, בעוד הקרן החשופה יורדת ב-7.35% בלבד, משום שהדולר מתחזק מול השקל בכ-13%. לפי הנתונים, בעשור 2016-2025 הדולר מתחזק ב-29 מתוך 34 החודשים שבהם ה-S&P 500 יורד, תופעה שעשויה להיות קשורה גם להתאמות גידור מצד גופים מוסדיים.

גם מדדי הסיכון של הקרנות מחזקים את התמונה הזאת. התנודתיות השנתית של הקרן החשופה עומדת על כ-12%, לעומת כמעט 16% בקרן המגודרת, ובתקופה שנבדקה לקרן החשופה יש רק שלושה חודשים עם ירידה חדה של יותר מ-5%, לעומת 11 חודשים בקרן המגודרת.

מכאן שהשאלה אינה רק מה כדאי תיאורטית, אלא גם מה המשקיע מסוגל להחזיק בפועל. ב-2025 וב-2026, כאשר הדולר נופל בכ-14% בתוך פחות משנתיים, חלק ממסלולי ה-S&P 500 סובלים מיציאת כספים אף שהתשואה השקלית ב-2025 עדיין חיובית. עבור משקיעים רבים, הפער בין העליות בוול סטריט לבין התוצאה בחשבון המקומי הופך את החלטת הגידור לשאלה התנהגותית לא פחות מאשר פיננסית.

בכתבה קודמת שלנו עקבנו אחרי התחזקות הדולר מול השקל לרמות שיא של חצי שנה, על רקע נתוני אינפלציה מפתיעים בארה"ב, ירידות בשוקי המניות ותנודתיות גוברת בשווקים. הראינו כיצד רכישות מט"ח מצד גופים מוסדיים, לצד שינוי מבני בתמונה המקומית כמו מעבר מעודף לגירעון בחשבון השוטף ועלייה באי-הוודאות הפוליטית, מגבירים את הלחץ על השקל ומשפיעים על הסביבה העסקית בישראל.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.