מכרטיסי טיסה ועד פרארי: מה אפשר לקנות בקריפטו?

​כיום אפשר להשתמש במטבעות קריפטוגרפיים כדי לשלם על בתי מלון, כרטיסי טיסה, מוצרי אלקטרוניקה, משחקי וידאו ואפילו מכוניות. עם זאת, לעיתים קרובות הסוחרים מקבלים בסופו של דבר דולרים רגילים, בעוד שהחלק הקריפטוגרפי בתשלום נותר בלתי נראה מבחינתם. האם בנסיבות האלה אפשר באמת לראות בנכסים דיגיטליים כסף בפני עצמם?

על פי מחקר של National Cryptocurrency Association (NCA) ו-PayPal, 4 מתוך 10 חברות בארה״ב שנבדקו בכמה קטגוריות צרכניות כבר מקבלות מטבעות קריפטוגרפיים. שיעור זה גבוה אף יותר בקרב חברות גדולות, ובחברות שאימצו תשלומי קריפטו, הם מהווים בממוצע חלק משמעותי מהמכירות.

הסיבות לאימוץ תשלומי קריפטו בקרב עסקים והיקף האימוץ. מקור: NCA.

עם זאת, הביטוי "קבלת נכסים דיגיטליים" כולל כיום מודלים שונים מאוד. במקרים מסוימים, הקונים מעבירים מטבעות ישירות לסוחרים. במקרים אחרים, התשלום מומר מיד למטבע מסורתי. וכאשר משתמשים בכרטיסי קריפטו, ייתכן שהחנויות אפילו לא יידעו שהלקוחות שילמו בנכסים דיגיטליים.

מה אפשר לקנות בנכסים דיגיטליים?

נסיעות הן אחת הקטגוריות הבולטות ביותר. לדוגמה, Travala מאפשרת ללקוחות לשלם במטבעות קריפטוגרפיים עבור יותר מ-2.2 מיליון מקומות לינה, טיסות של מאות חברות תעופה, השכרת רכב ופעילויות תיירותיות. בין הנכסים הנתמכים: BTC, ETH, USDT, USDC, XRP, DOGE ועשרות מטבעות קריפטוגרפיים נוספים.

התהליך פשוט מבחינת המשתמשים: בוחרים מלון או טיסה, בוחרים אמצעי תשלום ומשלמים על ההזמנה מארנק הקריפטו שלהם.

צפייה בפוסט ב-X בטעינה...

הציוץ נמחק על ידי המחבר.

אבל שמרנו הכל 🙂.

קטגוריה זו תואמת היטב את ממצאי NCA ו-PayPal. בקרב החברות שנסקרו, שיעור קבלת המטבעות הקריפטוגרפיים היה הגבוה ביותר בענפי האירוח והתיירות — כ-81%. השיעור עמד על כ-76% במוצרים דיגיטליים, משחקי וידאו ומוצרי יוקרה, ועל כ-69% בקמעונאות ובמסחר אלקטרוני.

גם רכישות יומיומיות עוברות בהדרגה למודל הזה.

שירותים כמו BitPay מאפשרים לצרכנים להשתמש במטבעות קריפטוגרפיים כדי לשלם על מזון, מוצרי אלקטרוניקה, בגדים, מוצרים לבית, משחקים, כרטיסים ושירותים אחרים. לפי החברה, מזון, מסעדות ומשקאות היו הקטגוריה הגדולה ביותר של רכישות בכרטיסי מתנה ששולמו בנכסים דיגיטליים ב-2025, והיוו כמעט 40% מהסכום הכולל.

עם זאת, חשוב להבחין בין סוחרים למתווכים. אם מישהו משתמש ב-BTC כדי לקנות כרטיס מתנה של קמעונאי, אין פירוש הדבר בהכרח שהקמעונאי עצמו מקבל ביטקוין. מבחינת הלקוח, התוצאה כמעט זהה: הוא השתמש במטבע קריפטוגרפי כדי לקנות מוצר. אבל הסוחר מקבל תשלום רגיל דרך מערכת קיימת.

בקצה השני של השוק נמצאות רכישות יקרות במיוחד. Ferrari, למשל, הרחיבה את אפשרויות התשלום במטבעות קריפטוגרפיים באמצעות סוכנויותיה בארה״ב ובאירופה. לקוחות יכולים לרכוש מכונית באמצעות נכסים דיגיטליים, אך הסוכנויות אינן חייבות להחזיק ב-BTC או ב-ETH, מכיוון שספק התשלומים ממיר את הכספים למטבע מסורתי.

מה קורה מאחורי הקלעים בתהליך התשלום?

מבחינת הקונים, תשלום בקריפטו נראה פשוט: בוחרים מטבע קריפטוגרפי, מאשרים את ההעברה ומקבלים את המוצר. אבל סוחרים אינם נדרשים יותר ויותר להתנהל ישירות עם נכסים דיגיטליים.

Shopify, למשל, מאפשרת לסוחרים לקבל USDC באמצעות Shopify Payments. הלקוחות משלמים בסטייבלקוין, ואילו החנויות יכולות לקבל USDC עצמו או מטבע מסורתי. במקרה השני, ההמרה מתבצעת אוטומטית, כך שמבחינת העסק העסקה אינה שונה בהרבה מתשלום בכרטיס.

צפייה בפוסט ב-X בטעינה...

הציוץ נמחק על ידי המחבר.

אבל שמרנו הכל 🙂.

PayPal פועלת לפי מודל דומה. האפשרות Pay with Crypto שלה מאפשרת לסוחרים בארה״ב לקבל עשרות נכסים דיגיטליים, בעוד שהשירות מטפל בעיבוד התשלום ובהמרה. כך הלקוחות משלמים ב-BTC, ב-ETH, ב-XRP, ב-USDT או במטבע קריפטוגרפי אחר, והעסקים מקבלים כסף מוכר.

כרטיסי קריפטו מרחיבים את המודל הזה עוד יותר. משתמשים יכולים להחזיק כספים בנכסים דיגיטליים ולשלם בכל מקום שמקבלים בו Visa. בתי קפה וחנויות רואים עסקת כרטיס רגילה, וייתכן שאין להם מושג שרק שניות קודם לכן הכספים הוחזקו במטבע קריפטוגרפי.

כתוצאה מכך, המשמעות של "תשלום במטבע קריפטוגרפי" רחבה הרבה יותר מכפי שהייתה לפני כמה שנים. מבחינת הלקוחות, מה שחשוב הוא מקור הכספים. מבחינת הסוחרים, מה שחשוב הוא לקבל את התשלום בצורה נוחה.

צפייה בפוסט ב-X בטעינה...

הציוץ נמחק על ידי המחבר.

אבל שמרנו הכל 🙂.

המודל הזה מסיר בהדרגה אחד החסמים העיקריים בפני עסקים.

חנויות אינן חייבות עוד להבין בארנקי קריפטו, להחזיק נכסים תנודתיים או לשנות מן היסוד את מערכות החשבונאות שלהן. הן פשוט מקבלות אפשרות תשלום נוספת, בלי לשנות את האופן שבו הן מנהלות כספים בדרך כלל.

הסטייבלקוינים הופכים לאמצעי התשלום המועדף

על רקע זה, תפקידם של הסטייבלקוינים משתנה במהירות רבה במיוחד. לתשלומים יומיומיים, USDT ו-USDC נוחים יותר מביטקוין או מ-Ethereum מסיבה פשוטה: ערכם לא אמור להשתנות ב-5–10% בין ביצוע הרכישה לבין הסדרת התשלום.

לפי Allium, היקף התשלומים בסטייבלקוינים הגיע לכ-482 מיליארד דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2026, עלייה של כ-45% מתחילת השנה. עם זאת, רוב הכסף הזה אינו עובר בקופות של חנויות.

הקטגוריות הגדולות ביותר כוללות תשלומים בין עסקים, שירותים, שכר ותשלומים לספקים. רכישות של צרכנים מהוות נתח קטן בהרבה, בהיקף של כ-19 מיליארד דולר.

במילים אחרות, הסיפור המרכזי כיום בתחום תשלומי הסטייבלקוינים אינו עוסק בקפה או בבגדים. הוא עוסק בהעברת כספים מהירה וזולה בין מדינות ועסקים.

רשתות הכרטיסים אינן עומדות מנגד. Visa כבר תומכת ביותר מ-160 תוכניות כרטיסים המקושרות לסטייבלקוינים, והיקף העסקאות בהן כמעט שילש את עצמו בשנה האחרונה. במקום להתחרות ישירות במערכות תשלום מסורתיות, נכסים דיגיטליים משתלבים יותר ויותר בתשתיות הקיימות.

צפייה בפוסט ב-X בטעינה...

הציוץ נמחק על ידי המחבר.

אבל שמרנו הכל 🙂.

כבר כיום אפשר להשתמש במטבעות קריפטוגרפיים כדי לשלם כמעט בכל קטגוריית הוצאה מוכרת, מנסיעות ומזון ועד מוצרי אלקטרוניקה ומכוניות. אבל האימוץ הנרחב אינו מתרחש משום שסוחרים נוטשים את הדולר, האירו וכרטיסי הבנק. במקום זאת, הוא מתקדם באמצעות שילוב של נכסים דיגיטליים בתשתיות תשלום מבוססות.

משמעות הדבר היא שנכסי קריפטו הופכים בפועל לכסף עבור המשתמשים, גם כשהסוחרים אינם רואים אותם כלל. מבחינת הלקוחות, ההבדל מסתכם יותר ויותר במקור שממנו נגרעים הכספים, ואילו מבחינת הסוחרים, השאלה היא באיזה מטבע הם מקבלים את התשלום.

לכן התשלומים האלה נראים יותר ויותר כמו רכישות יומיומיות רגילות.