העליון מחייב תובעים ייצוגיים לשלם מיליון שקל הוצאות לפני שמיעת הערעור

העליון מחייב תובעים ייצוגיים לשלם מיליון שקל הוצאות לפני שמיעת הערעור
העליון מכביד על ייצוגיים

החלטת בית המשפט העליון מחזקת קו מחמיר יותר בפסיקת הוצאות בהליכים ייצוגיים שנדחו, במיוחד כשנקבע כי התשתית העובדתית שהוצגה אינה מספקת. במקרה הנוכחי, מבקשים מחיפה שניהלו הליך נגד חברות דלק ואנרגיה יידרשו לשלם מיליון שקל עוד לפני בירור הערעור שלהם.

היילייטס

  • העליון דחה בקשה לעיכוב ביצוע וחייב מבקשים בתובענה ייצוגית לשלם מיליון שקל הוצאות עוד לפני שמיעת הערעור.
  • החיוב הכספי הוטל בשל היעדר תשתית עובדתית מספקת והמשאבים שהושקעו בניהול ההליך, כולל חוות דעת מומחים יקרות.
  • החלטת העליון מהווה שינוי גישה ומסמנת החמרה בפסיקת הוצאות נגד מבקשים ייצוגיים, במיוחד על רקע ריבוי הליכים ייצוגיים.

הכרעת העליון והשלכותיה המיידיות

כפי שפורסם בגלובס, בית המשפט העליון דוחה בקשה לעיכוב ביצוע של חיוב כספי שהוטל על מבקשים בתובענה ייצוגית נגד חברות דלק ואנרגיה, וקובע כי תשלום ההוצאות יתבצע לפני שמיעת הערעור. השופטת יעל וילנר מציינת כי הכלל הוא שאין לעכב ביצוע של חיוב כספי אלא במקרים חריגים.

המבקשים, תושבי חיפה, טענו כי פעילות החברות יצרה זיהום אוויר עודף שלא כדין שפגע בבריאות תושבי האזור. בקשתם לאישור התביעה הייצוגית נדחתה, ובית המשפט חייב אותם במיליון שקל הוצאות, בין היתר בשל היעדר תשתית עובדתית מספקת ובשל המשאבים שהושקעו בניהול ההליך, לרבות חוות דעת מומחים יקרות.

בבקשה לעיכוב ביצוע נטען כי סיכויי הערעור טובים, כי החברות הנתבעות הן מהחזקות במשק ולכן דחייה בקבלת התשלום אינה צפויה לפגוע בהן, וכי גביית הסכום כעת עלולה להסב פגיעה קשה למבקשים ואף להביא אחד מהם לחדלות פירעון. העליון אינו מקבל טענות אלה ומותיר את החיוב על כנו כבר בשלב זה.

שינוי הגישה בפסיקת הוצאות בתביעות ייצוגיות

ההחלטה משתלבת במגמה רחבה יותר בפסיקת בית המשפט העליון, שלפיה ייתכן שינוי הדרגתי בגישה המקלה שהייתה נהוגה במשך שנים בפסיקת הוצאות נגד מבקשים ייצוגיים שבקשתם נדחתה או נמחקה. בעבר, בתי המשפט נקטו לרוב גישה מתונה כדי להימנע מיצירת אפקט מצנן שירתיע הגשת הליכים ייצוגיים בעלי חשיבות ציבורית.

עד כה, החריג הבולט היה מקרים של בקשות סרק שהוגשו בחוסר תום לב. ואולם בפסק דין מהשבועות האחרונים, העליון מסמן אפשרות להרחבת המקרים שבהם ניתן להחמיר בהוצאות, בין היתר על רקע ריבוי ההליכים הייצוגיים המוגשים לבתי המשפט.

גם בערכאה המחוזית כבר מיושמת גישה דומה. בין המצבים שנמנו ככאלה שעשויים להצדיק הוצאות כבדות יותר נמצאים תחומים המאופיינים בריבוי בקשות סרק, מקרים ללא תשתית עובדתית או משפטית מינימלית, תביעות משוכפלות שדרשו השקעה מועטה, פער בין הנטען לבין המציאות בפועל ומצבים של חוסר תום לב. השופט נעם כשר אף קובע לאחרונה כי בשלה העת לשינוי גישה, אך מדגיש כי יש ליישם אותו בזהירות ובהדרגה.

בכתבה קודמת שלנו סקרנו את פסיקת בית המשפט המחוזי בפרויקט פינוי-בינוי ברחוב הרא"ה ברמת גן, שקבעה כי תוספת שטח אחידה לכל הדירות אינה בהכרח שוויונית כאשר היא מתעלמת מגודל הדירות המקורי. בפסק הדין נפסקו דמי איזון לבעלת דירה גדולה שנפגעה מהחלוקה, והודגש שההכרעה עשויה להשפיע על הסכמים קיימים ולהגביר אי-ודאות ומחלוקות בין דיירים ליזמים סביב מודל ה"תוספת האחידה".

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.