SOCAR מרחיבה את תפקידה כגיבוי אזורי לגז הישראלי

Traders Union
כל החדשות
סחורות
SOCAR גיבוי בגז לישראל

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

בנקים מרכזיים

SOCAR מרחיבה את תפקידה כגיבוי אזורי לגז הישראלי — SOCAR מגבה את ישראל

הפסקות חוזרות בזרימת הגז מישראל למצרים ולירדן מאז אוקטובר 2023 דוחפות את שוק האנרגיה האזורי להישען יותר על מסלולי אספקה חלופיים. בתוך המציאות הזאת, חברת הנפט הממשלתית של אזרבייג'ן, SOCAR, מתבססת במקביל בהפקה, בסחר, בחיפוש ובהולכת גז סביב ישראל.

היילייטס

SOCAR רכשה 10% ממאגר תמר עבור 510 מיליון דולר ביוני 2025 ומובילה את פרויקט החיפוש Cluster I עם BP ו-NewMed Energy.
מצרים שילמה 1.65 מיליארד דולר ליבוא LNG בשליש הראשון של 2026, לעומת 560 מיליון דולר אשתקד, בגלל השבתות ביצוא גז ישראלי.
SOCAR Trading מספקת למצרים LNG ומכרה שלוש מכולות בשווי 146.5 מיליון דולר במרץ 2026, ומעמיקה את מעמדה כאחת מספקיות הגז העיקריות באזור.

התרחבות SOCAR בשרשרת הגז

כפי שדווח ב-The Media Line, SOCAR מחזיקה כיום שורה של עמדות מפתח סביב משק הגז הישראלי, בהן הובלת אזור החיפוש החדש הגדול ביותר במים הכלכליים של ישראל, החזקה של 10% במאגר תמר, משלוחי LNG למצרים ושיתופי פעולה אזוריים נוספים. החשיפה הציבורית של המהלך מתכנסת השבוע בפורום האנרגיה ה-31 בבאקו ובדיאלוג הכלכלי הראשון בין אזרבייג'ן ל-U.S., שנערכים ביום שלישי.

ויטלי ביילרבאייב, סגן נשיא SOCAR להשקעות ושיווק, אמר במטה החברה ביום שני כי זו ההשקעה הראשונה של החברה במזרח הים התיכון וכי היא מעוניינת להרחיב אותה. הוא התייחס לרכישת נתח תמר, שנסגרה ביוני 2025 תמורת 510 מיליון דולר, כחלק מחמישה רכיבים שבנתה החברה בתוך או סביב שוק הגז הישראלי.

אחד הרכיבים החדשים הוא Cluster I, אזור חיפוש בשטח של 660 מייל רבוע בצפון המים של ישראל, סמוך ללווייתן וממערב לכריש. הממונה על ענייני הנפט בישראל העניק שם שישה רישיונות חיפוש באוקטובר 2023, ו-SOCAR מובילה את הפרויקט לצד BP ו-NewMed Energy, שכל אחת מהן מחזיקה בכשליש בקירוב.

תמר מופעל בידי Chevron, שמפעילה גם את לווייתן ואישרה את הרחבתו בינואר. נתח של 10% בתמר מכניס את SOCAR ישירות לשדה שמנוהל בידי Chevron, וביום שלישי בבאקו חתמו SOCAR ו-Chevron על הסכם בדיקה משותפת לפוטנציאל נפט וגז באגן מרכז הים הכספי, בעוד ביילרבאייב מציין גם מסלול שיתוף פעולה נוסף עם ExxonMobil.

הקשרים הללו מתווספים למבנה בעלות בינלאומי רחב יותר במאגר תמר. Mubadala Energy מאבו דאבי מחזיקה ב-11%, שנרכשו ב-2021, כך שסך הבעלות הזרה במאגר מגיע ל-46%, בחלוקה בין מפעילה אמריקאית, שותפה אמירתית ושותפה אזרבייג'נית.

השפעה על מצרים, ירדן והמערכת האזורית

אנליסט ביטחון האנרגיה הישראלי אלאי רטיג ממרכז בגין-סאדאת כותב במאמר שפורסם ב-6 במאי כי השבתה של 32 יום בלווייתן ובכריש במהלך מלחמת הורמוז היא ההפרעה הגדולה השלישית ליצוא הגז הישראלי מאז 7 באוקטובר 2023. לדבריו, ההפרעות מחזקות את המאמצים של מצרים וירדן לייצר חלופות למקרה של עצירה נוספת באספקה הישראלית.

לפי הנתונים המובאים בכתבה, ירדן, שמפיקה כ-68% מהחשמל שלה מגז טבעי ויותר ממחצית ממנו מגיע מצינורות מישראל, משלמת כ-2.5 מיליון דולר ביום בעלויות דלק עודפות בתקופת ההשבתה במרץ-אפריל. במצרים, חשבון יבוא ה-LNG בשליש הראשון של 2026 קופץ מ-560 מיליון דולר ל-1.65 מיליארד דולר, גם אם היצוא מלווייתן מתחדש ב-2 באפריל ומכריש שבוע לאחר מכן.

SOCAR Trading מוכרת LNG למצרים כבר תשעה חודשים לפני שהחוזה עם Egyptian Petroleum Corporation נחתם רשמית בקהיר ב-31 במרץ. במרץ 2026 בלבד מגיעות למצרים שלוש מכולות של SOCAR בשווי מוערך של 146.5 מיליון דולר, מה שממקם אותה לצד Hartree ו-IRH כאחת מספקיות הגז הגדולות של מצרים.

חבר הפרלמנט המצרי מוחמד פואד, החבר בוועדת הכלכלה של בית הנבחרים בקהיר, אומר כי SOCAR אינה מחליפה את הגז המוזרם מישראל אלא משלימה אותו. לדבריו, ההסכם מדצמבר 2025 בין מצרים לישראל לאספקת 130 מיליארד מטרים מעוקבים ב-15 שנה נותר חיוני מבחינה מבנית, בעוד ש-SOCAR מספקת שכבת גיבוי כאשר הזרמת הגז מישראל נחלשת או כשהביקוש בקיץ עולה.

במקביל, טורקיה ואזרבייג'ן מעמיקות את שיתוף הפעולה האנרגטי שלהן, כולל אספקת גז משדה שאה דניז דרך טורקיה לתחנות כוח בסוריה, במהלך שמדגיש את עומק הקשר הדו-צדדי. רטיג מעריך כי מסדרון כזה עשוי בעתיד אף לסייע בשיווק גז שמופק במים הישראליים תחת מעטפת אזרבייג'נית, וכך לצמצם חיכוך פוליטי מול קונים שמסרבים לרכוש גז ישירות מישראל.

לצד ההזדמנות העסקית, המערכת האזורית פועלת גם בצל איום איראני על תשתיות אנרגיה ויעדים ישראליים באזרבייג'ן. למרות זאת, רטיג סבור כי נוכחות של כמה ספקים במזרח הים התיכון מחזקת את ישראל, וכי SOCAR נתפסת כתוספת למערכת ולא כמתחרה ישירה.

בכתבה קודמת שלנו על עדכון תחזית ה-OECD לכלכלת ישראל, סקרנו כיצד הארגון הפחית את תחזית הצמיחה והדגיש את התרחבות הגירעון והעלייה ביחס החוב לתוצר על רקע הסיכונים הביטחוניים והלחימה. עוד ציינו שהפער בין התחזיות לבין הערכות הממשלה עשוי להשפיע על אמון השוק ותפיסת הסיכון של משקיעים, לצד קריאה לבנות מחדש כריות ביטחון פיסקליות באמצעות צמצום חוב והתאמות בתקציב.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?