OECD מקצץ תחזית צמיחה לישראל, בעוד האוצר מציג תחזית אופטימית יותר

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
פער בתחזיות צמיחה ישראל

כל החדשות

הסיפורים החמים

מבחר העורכים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

עסקים ועושר

קולות השוק

OECD מקצץ תחזית צמיחה לישראל, בעוד האוצר מציג תחזית אופטימית יותר — פער בתחזיות צמיחה

פער חדש נפתח בין הערכות הצמיחה של משרד האוצר לבין התחזית החיצונית לכלכלת ישראל, על רקע סבבי הלחימה החוזרים והדיון על סדרי העדיפויות התקציביים. בעוד ה-OECD מוריד את תחזית הצמיחה ל-3.3%, באוצר נערכים לפרסם תחזית של 4% ל-2026, מה שמחדד מחלוקת על קצב ההתאוששות ועל אמון ביכולת הממשלה לבצע התאמות תקציביות.

היילייטס

OECD הפחית בשליש את תחזית הצמיחה לישראל ל-3.3%, בעוד האוצר צפוי לפרסם תחזית מעודדת של 4% ל-2026.
כנס OECD ודוחותיו מדגישים את הצורך להקטין חוב ואת העובדה שהממשלה השתמשה בכל 'כריות הביטחון' התקציביות.
הפער בין תחזיות האוצר ל-OECD עשוי להחריף את תפיסת הסיכון של משקיעים ולדרוש מדיניות פיסקלית עקבית ואמינה.

פער התחזיות והמסר התקציבי

כפי שדווח בגלובס, ה-OECD פרסם ביום רביעי תחזית פסימית יותר להתאוששות המשק הישראלי והפחית בשליש את תחזית הצמיחה לקצב של 3.3%. באוצר, מנגד, כבר הוכנה תחזית מעודכנת ואופטימית יותר, שלפיה הכלכלן הראשי שמואל אברמזון צפוי לפרסם תחזית צמיחה של 4% ל-2026.

התחזית החדשה של האוצר משפרת את ההערכה הקודמת, שפורסמה בשלהי "שאגת הארי" וכללה בתרחיש החמור ביותר צמיחה של 3.3% בלבד, נתון שכעת משמש את ה-OECD כהנחת בסיס. לפי הדיווח, בירושלים המתינו עם פרסום התחזית המקומית עד לאחר פרסום הדוח של הארגון, צעד שעשוי היה להשפיע על המסר שהועבר למשקיעים.

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים, חזר השבוע מביקור במטה ה-OECD בפריז, שם השתתף בכנס עם מקביליו ממדינות הארגון. זמן קצר לאחר שובו הוא הדגיש בכנס אלי הורביץ את הצורך להקטין את החוב שנובע מהוצאות הביטחון ואמר כי הממשלה השתמשה בכל "כריות הביטחון" שבנתה לאורך שנים, מסר שהדהד גם בניסוחי דוח ה-OECD שקראו לישראל לבנות מחדש את אותן כריות ביטחון.

השלכות על אמון השוק והמדיניות

הפער בין התחזיות אינו נוגע רק למספרי הצמיחה, אלא גם להערכת הסיכוי שהממשלה אכן תבצע שינוי בסדרי העדיפויות התקציביים. אם באוצר מציגים מסלול התאוששות מהיר יותר, ב-OECD מאותתים בזהירות רבה יותר, ככל הנראה על רקע ספקות באשר ליישום צעדי מדיניות שיתמכו בהפחתת חוב ובחיזוק היציבות הפיסקלית.

מבחינת השוק, תחזיות מנוגדות מצד גורם ממשלתי מקומי ומצד ארגון בין-לאומי מרכזי עשויות להשפיע על תפיסת הסיכון של משקיעים כלפי ישראל. הפער הזה מחדד את החשיבות של מדיניות תקציבית עקבית ואמינה, במיוחד בתקופה שבה הוצאות הביטחון עולות והמשק עדיין מתמודד עם השפעות הלחימה.

בכתבה קודמת שלנו על עדכון תחזית ה-OECD לכלכלת ישראל, סקרנו כיצד הארגון הוריד את תחזית הצמיחה והצביע על התרחבות הגירעון ועל עלייה ביחס החוב לתוצר על רקע הסיכונים הביטחוניים. עוד הדגשנו את ההשלכות האפשריות על אינפלציה וריבית, לצד קריאת ה-OECD לבנות מחדש כריות ביטחון פיסקליות באמצעות צמצום חוב והפחתת הוצאות ביטחון.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?