האם רע להיות עשיר: מדוע מיליארדרים נתפסים כנבלים

Traders Union
כל החדשות
מבחר העורכים
האם רע להיות עשיר

כל החדשות

הסיפורים החמים

מבחר העורכים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

עסקים ועושר

קולות השוק

Alena Volkova

לפני 54 דק׳

האם רע להיות עשיר: מדוע מיליארדרים נתפסים כנבלים — בחירה מוסרית של אדם עשיר

מייסד Amazon, ג'ף בזוס, טען שהצלחה ועושר עצום אינם הופכים אדם לאדם רע. עם זאת, היחס הציבורי למיליארדרים הולך ונעשה מפולג יותר. מדוע עושר מעורר הערצה אצל חלק מהאנשים וטינה אצל אחרים?

מאמר זה תורגם מהמקור. קראו את הגרסה המקורית מאת הכתב שלנו כאן.

בזוס דוחה את הביקורת על העשירים

ההתבטאות השנויה במחלוקת נאמרה במהלך ראיון ל-Fox News, שבו ג'ף בזוס השתמש בעסקי המסעדנות כדוגמה. לדבריו, יזם יכול להתחיל בדוכן מזון קטן המעסיק 10 עובדים, להפוך אותו לרשת עם אלפי סניפים, ובסופו של דבר להפוך למיליארדר. הוא הצביע על Raising Cane's, רשת מסעדות מזון מהיר אמריקאית פופולרית.

"אין שום דבר רע בהכנת עוף טעים להפליא שאנשים אוהבים. וזה לא הופך אותו לאדם רע", אמר בזוס. הוא גם מתח ביקורת על התפיסה שהצלחה יזמית באה בהכרח על חשבון אחרים.

בזוס עצמו הקים את Amazon ב-1994 כחנות ספרים מקוונת, וכיום החברה מדורגת במקום הראשון ברשימת Fortune 500. הונו האישי מוערך בכ-380 מיליארד דולר. איש העסקים סבור שעל פוליטיקאים להתמקד בפתרון בעיות כלכליות אמיתיות במקום להאשים יזמים עשירים.

מנכ"ל Starbucks לשעבר, הווארד שולץ, שהונו מוערך ב-3.4 מיליארד דולר, מחזיק בעמדה דומה. במהלך שימוע בסנאט האמריקאי ב-2023, הוא נזכר שגדל בדיור מסובסד פדרלית וציין שלהוריו מעולם לא היה בית בבעלותם. "כן, יש לי מיליארדי דולרים. הרווחתי אותם. אף אחד לא נתן לי אותם", אמר שולץ.

גם מנכ"ל JPMorgan Chase, ג'יימי דיימון, שהונו עומד על כ-3 מיליארד דולר, התבטא נגד גינוי אנשים רק בשל הישגיהם הפיננסיים. בריאיון הוא טען שהחברה לא צריכה להפוך למטרה לשנאה אנשים שעבדו קשה כדי להצליח.

מדוע העשירים ממשיכים להתעשר

לא כולם שותפים לעמדתו של בזוס. לפי מחקר של Pew Research Center, 18% מהאמריקאים סבורים שעושר קיצוני הוא פסול מבחינה מוסרית. בקרב צעירים בגילי 18 עד 29 הנתון עולה ל-33%, לעומת 10% בלבד בקרב אמריקאים בני 65 ומעלה.

צפייה בפוסט ב-X בטעינה...

הציוץ נמחק על ידי המחבר.

אבל שמרנו הכל 🙂.

אחת הסיבות לאי-שביעות הרצון הזו נעוצה בחלוקת העושר העולמי. לפי דוח אי-השוויון העולמי 2026, 10% העשירים ביותר באוכלוסייה מחזיקים ב-75% מהעושר בעולם. 1% העשירים ביותר לבדם מחזיקים ב-37%, בעוד שהמחצית הענייה ביותר של האנושות מחזיקה ב-2% בלבד.

אחת הסיבות לפער הזה היא שקל הרבה יותר להגדיל סכומי הון גדולים. לדוגמה, בתשואה שנתית של 10% על השקעה, מי שמשקיע 10,000 דולר ירוויח 1,000 דולר, בעוד שאדם עם מיליארד דולר ירוויח 100 מיליון דולר. משקיעים עשירים יכולים גם לפזר את נכסיהם, ללוות כנגד ההחזקות שלהם ולהשתתף בעסקאות השקעה שאינן זמינות לרוב האנשים.

לכן לעיתים קשה יותר להרוויח את המיליון הראשון מאשר את המיליונים הבאים. צבירת הסכום הראשוני עשויה לדרוש שנים של עבודה או הקמת עסק, בעוד שהון מבוסס יכול לייצר הכנסה בלי מעורבות ישירה של בעליו.

אילון מאסק כדוגמה לנבל

אילון מאסק נותר אחד האנשים העשירים והשנויים ביותר במחלוקת בעולם. ב-5 באוקטובר, הונו שוב חצה את רף הטריליון דולר לאחר שמניות SpaceX זינקו בכמעט 8%. עם זאת, הביקורת על מעשיו גברה במקביל לעושרו.

צפייה בפוסט ב-X בטעינה...

הציוץ נמחק על ידי המחבר.

אבל שמרנו הכל 🙂.

אחת המחלוקות המרכזיות נוגעת ל-Twitter, שמאסק רכש ב-2022 תמורת 44 מיליארד דולר ובהמשך שינה את שמה ל-X. לאחר הרכישה הוא פיטר חלק ניכר מהעובדים והקל את כללי פיקוח התוכן. הפלטפורמה ספגה ביקורת גוברת בשל מידע כוזב ודברי שטנה, בעוד שכמה מפרסמים גדולים השעו את שיתופי הפעולה שלהם. מאסק הגן על השינויים כדרך להגן על חופש הביטוי.

מחלוקת מרכזית נוספת נגעה למערכת הלוויינים Starlink, שבה משתמשים הכוחות האוקראיניים לצורכי תקשורת. כפי שדיווח ה-Financial Times, במהלך מתקפת הנגד של אוקראינה בסתיו 2022, יחידות צבאיות מסוימות חוו הפסקות בשירות Starlink, שסיבכו את הפעילות המבצעית. בהמשך הופיעו דיווחים שלפיהם מאסק הורה אישית להגביל את הכיסוי של Starlink באזורים מסוימים בחזית. עם זאת, מעורבותו הישירה דווקא בהפסקות הללו מעולם לא הוכחה.

המבקרים מצביעים גם על קשריו ההדוקים של מאסק עם ממשלת ארה"ב. SpaceX זכתה בחוזי ביטחון בהיקף של מיליארדי דולרים, בעוד שמאסק מקיים קשרים עם ממשל דונלד טראמפ. עד אוקטובר 2026, SpaceX קיבלה חוזים בהיקף של יותר מ-12.7 מיליארד דולר ממשרד ההגנה האמריקאי.

מי צריך לשלם על העושר?

הדיונים על הונם של מיליארדרים מובילים יותר ויותר לדיונים על מיסוי. במאי 2026 הציע ג'ף בזוס לבטל את מס ההכנסה הפדרלי עבור המחצית בעלת ההכנסות הנמוכות ביותר בארה"ב. לדבריו, קבוצה זו אחראית ל-3% בלבד מהכנסות מס ההכנסה הפדרלי, ולכן הממשלה יכולה להרשות לעצמה לוותר על הכסף הזה.

כדוגמה, בזוס הצביע על אחות בניו יורק שמרוויחה 75,000 דולר בשנה ומשלמת יותר מ-1,000 דולר בחודש במסים. המיליארדר סבור שהכסף הזה יופנה טוב יותר לדיור, מצרכים והוצאות יומיומיות אחרות. בינתיים, לפי Tax Foundation, 1% הנישומים העשירים ביותר בארה"ב אחראים לכ-40% מהכנסות מס ההכנסה האישי הפדרלי.

עם זאת, גישה אחרת היא לחייב מיליארדרים לשלם מסים גבוהים יותר. ב-2024 הציעה ברזיל שמדינות G20 ינהיגו מס שנתי מינימלי השווה ל-2% מהונם של מיליארדרים. לפי חישוביו של הכלכלן גבריאל צוקמן, צעד כזה עשוי להניב לממשלות ברחבי העולם בין 200 מיליארד דולר ל-250 מיליארד דולר בשנה, ולהשפיע על כ-3,000 מהאנשים העשירים ביותר בעולם. ההצעה עדיין לא הפכה לכלל בינלאומי מחייב. תומכיה סבורים שהיא עשויה לסייע בצמצום אי-השוויון, בעוד שמתנגדיה מזהירים מקשיים בהערכת שווי נכסים ומאפשרות של העברת הון למדינות בעלות מסים נמוכים יותר.

העושר עצמו אינו הופך אדם לאדם רע, ועסק מצליח יכול להועיל למיליוני אנשים. עם זאת, הון עצום מביא עמו גם כוח אדיר, שלא תמיד קל להעמידו לדין וחשבון. סיפורו של מאסק ממחיש כיצד החלטות של יזם יחיד יכולות להשפיע על האינטרסים של מדינות שלמות. לכן הביקורת הציבורית על מיליארדרים אינה נוגעת רק לכמות הכסף שצברו, אלא גם לאופן שבו הם משתמשים בעושר ובהשפעה שלהם.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?