הציוץ נמחק על ידי המחבר.
אבל שמרנו הכל 🙂.
ממשלות מגלות מחדש עניין בטכנולוגיית בלוקצ'יין מעבר למטבעות קריפטוגרפיים. מזהות דיגיטלית ועד רישומים ציבוריים, כמה מדינות בוחנות כיצד רשתות משותפות עשויות לשפר שירותים חיוניים. אך האם העברת מערכות ממשלתיות לבלוקצ'יין אכן תהפוך אותן ליעילות יותר?
מאמר זה תורגם מהמקור. קראו את הגרסה המקורית מאת הכתב שלנו כאן.
הנהגת המפלגה הקומוניסטית של סין ומועצת המדינה קראו להקמת רשת בלוקצ'יין לאומית ב-9 באוקטובר. ההצעה היא חלק מתוכנית כלכלית בת 19 צעדים, שנועדה להאיץ חדשנות טכנולוגית, למודרניזציה של התעשייה ולהרחבת התשתיות הדיגיטליות ברחבי המשק.
צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
התוכנית קוראת גם להקמת רשת מחשוב ארצית ולשיפור תשתיות שיתוף הנתונים. עם זאת, היא אינה כוללת תקציב, מועד השקה או מפרטים טכניים למערכת הבלוקצ'יין המוצעת. לא ברור אילו מוסדות יפעילו אותה או כיצד עסקים יקבלו גישה אליה.
העניין של סין בבלוקצ'יין אינו חדש. בייג'ינג תומכת בשימוש בו בממשל ובתעשייה כבר שנים, אף שהיא ממשיכה להטיל מגבלות מחמירות על מסחר וכריית מטבעות קריפטוגרפיים. ההצעה החדשה אינה מצביעה על הקלה כלשהי במגבלות אלה.
בסין כבר פועלת Blockchain-based Service Network (BSN), שהושקה ב-2020 כדי להפוך את פיתוח יישומי הבלוקצ'יין לפשוט וזול יותר. ההודעה אינה מסבירה אם הרשת המוצעת תתבסס על BSN או תפעל בנפרד, ולכן עולות שאלות לגבי השתלבות התשתית החדשה במערכות הקיימות.
רשת בלוקצ'יין לאומית היא תשתית דיגיטלית משותפת, המאפשרת לארגונים משתתפים לתעד ולאמת מידע באמצעות כללים אחידים. במקום להסתמך לחלוטין על מסדי נתונים נפרדים, משרדי ממשלה, בנקים ועסקים יוכלו להשתמש ברישום משותף כדי לאשר עסקאות ולוודא שמסמכים לא שונו. המסמכים עצמם יכולים להישאר במסדי הנתונים הקיימים, בעוד שהבלוקצ'יין ישמור את המידע הדרוש לבדיקת האותנטיות שלהם.
נניח שחברה מייבאת סחורות. רשויות המכס, בנקים, ספקי לוגיסטיקה ורשויות המס עשויים להזדקק כולם למידע על אותו משלוח. בלוקצ'יין משותף יאפשר למשתתפים מורשים לאמת מסמכים ולעקוב אחר שינויים בלי לבקש שוב ושוב מידע זה מזה.
בניגוד ל-Bitcoin, שכל אחד יכול להצטרף אליו, רשתות בלוקצ'יין ממשלתיות מגבילות בדרך כלל את זהות המשתתפים ואת הגורמים המאמתים עסקאות. מערכות מורשות אלה מעניקות למפעילים שליטה רבה יותר על הגישה ועל מידע רגיש, אף שהממשל שלהן ריכוזי יותר מזה של מטבעות קריפטוגרפיים ציבוריים. הן גם אינן זקוקות למטבע קריפטוגרפי כדי לפעול.
הודו הציגה את National Blockchain Framework שלה, הידועה בשם Vishvasya, בספטמבר 2024, כדי לספק תשתית משותפת ליישומים במגזר הציבורי. מאז עברה היוזמה מעבר לשלב התכנון, ושירותים מעשיים החלו להופיע בכמה מדינות. מערכות בלוקצ'יין הנתמכות בידי הממשלה משמשות לרישומי מקרקעין בקרנטקה ובג'הרקאנד, ואילו אנדרה פרדש השיקה פיילוט לרישומי קרקעות מבוססי בלוקצ'יין ביולי 2026. יישומים נוספים כוללים אימות תעודות לימודים ומעקב אחר שרשרת האספקה של תרופות.
אירופה נקטה גישה חוצת גבולות באמצעות European Blockchain Services Infrastructure (EBSI). הרשת כבר תמכה בפרויקטים ניסיוניים הכוללים אישורים לימודיים, אימות זהות ושירותים ציבוריים נוספים. כעת, תחת פיקוח EUROPEUM-EDIC, היא נערכת להשקה רחבה יותר בסביבת ייצור בסוף 2026. בניגוד למערכת הלאומית שסין מציעה, EBSI נועדה לסייע למדינות אירופה המשתתפות לאמת ולהחליף מידע מעבר לגבולות.
הטיעון המרכזי בעד בלוקצ'יין הנתמך בידי הממשלה הוא שהוא מאפשר לכמה ארגונים לתחזק ולאמת רישומים משותפים בלי להסתמך לחלוטין על מוסד יחיד. הדבר עשוי להיות שימושי עבור מסמכים חוצי גבולות, הסמכות מקצועיות ושרשראות אספקה שבהן מעורבים משתתפים עצמאיים רבים.
אך מסדי נתונים קונבנציונליים יכולים לבצע רבות מאותן משימות. לרוב הם מהירים, זולים וקלים יותר לתחזוקה. אם המשתתפים כבר נותנים אמון ברשות שמנהלת מערכת בשליטת הממשלה, מסד נתונים רגיל עם בקרת גישה מנוהלת היטב עשוי להשיג תוצאות דומות בלי המורכבות הנוספת.
פרטיות ואחריותיות מעלות שאלות נוספות. רשת לאומית עשויה להקל על ביקורת של רישומים, אך גם להעניק לרשויות נראות רבה יותר לפעילות עסקית ולמידע אישי. על המתכננים לקבוע מי יוכל לגשת לנתונים רגישים, לתקן טעויות וליישב מחלוקות בין מוסדות. גם אז, בלוקצ'יין אינו יכול להבטיח שהמידע מדויק בעת הזנתו הראשונית. מסמך כוזב אינו הופך לאמין רק משום שנשמר במערכת עמידה בפני שינוי.
הפיכת רשת בלוקצ'יין לאומית לשירות ציבורי מועיל דורשת יותר מתשתית טכנית. סוכנויות ממשלתיות ועסקים חייבים להסכים על תקנים משותפים, לקבוע מי שולט בגישה ולהתאים את המערכות הקיימות כך שיוכלו לפעול יחד. גם אז, על הממשלות להוכיח שההשקעה יכולה להפוך את השירותים הציבוריים למהירים, זולים או אמינים יותר.
בסין כבר קיימת תשתית בלוקצ'יין, אך ההצעה האחרונה שלה אינה משיבה מה תשיג רשת לאומית חדשה וכיצד יימדד הצלחתה. ממשלות אחרות ניצבות בפני מבחן דומה. הקמת מערכת בלוקצ'יין כלל-ארצית היא דבר אחד. הוכחה שהיא יכולה לספק שירותים ציבוריים טובים יותר מהטכנולוגיה הקיימת היא דבר אחר.