משוחד ועד ממקוינים: כיצד הקריפטו משנה את השחיתות

משוחד ועד ממקוינים: כיצד הקריפטו משנה את השחיתות
מה משותף לשחיתות ולמטבעות קריפטוגרפיים?

מטבעות קריפטוגרפיים הבטיחו להפוך את הכסף לשקוף יותר. בפועל, הם העניקו לשחיתות כלים חדשים שמאפשרים להעביר מיליוני דולרים מחוץ לערוצי הבנקאות המסורתיים. אבל למערכת הזו יש נקודת תורפה: כסף דיגיטלי משאיר עקבות שכמעט בלתי אפשרי למחוק.

מאמר זה תורגם מהמקור. קראו את הגרסה המקורית מאת הכתב שלנו כאן.

כיצד בלוקצ'יין מנטר רכש ציבורי

בשנת 2026 פרסם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) דוח מרכזי בנושא המאבק בשחיתות ביותר מ-50 מדינות. מחברי הדוח הגיעו למסקנה שבמדינות רבות הבעיה אינה היעדרם של חוקים נגד שחיתות, אלא האופן שבו הם מיושמים בפועל.

הרכש הציבורי נותר אחד התחומים הפגיעים ביותר. ממשלות משתמשות בו לרכישת תרופות ולבניית כבישים, בתי ספר ותשתיות, ומעניקות חוזים בשווי סכומי עתק. במדינות ה-OECD בלבד, הרכש הציבורי מהווה כ-13% מהתמ״ג. לפי הערכות שצוטטו על ידי הארגון, שחיתות וניהול לקוי עלולים לגרום לאובדן של 8% עד 25% מההשקעות הציבוריות ברחבי העולם.

ה-OECD סבור שטכנולוגיות דיגיטליות יכולות לסייע בזיהוי עסקאות חשודות. לדוגמה, מערכות יכולות לזהות כאשר חברה אחת זוכה במספר חריג של מכרזים, כאשר מעט מדי מציעים משתתפים שוב ושוב, או כאשר פקיד מסוים מעניק באופן קבוע חוזים לאותם ספקים. עם זאת, כלים כאלה עדיין נמצאים בשימוש בהיקף מוגבל בלבד. מתוך 40 המדינות שנבדקו, רק מחציתן משתמשות בניתוח נתונים, בינה מלאכותית, בלוקצ'יין או בטכנולוגיות דיגיטליות אחרות כדי לזהות סיכונים ברכש הציבורי. ניתוח נתונים משמש 16 מדינות, בעוד שרק שלוש משתמשות בבינה מלאכותית.

בלוקצ'יין נפוץ אפילו פחות. הדוגמה הספציפית היחידה שצוינה במחקר היא פרו. מאז 2019, הסוכנות הממשלתית Perú Compras מתעדת הזמנות מקטלוגים אלקטרוניים והצעות של ספקים בבלוקצ'יין. קשה יותר לשנות רשומות אלה מבלי שהדבר יתגלה, ואפשר לבדוק את אמיתות המסמכים באמצעות קוד QR.

השוחד עבר לדיגיטל

אך אותה טכנולוגיה שמסייעת לממשלות לתעד עסקאות ולאמת מסמכים העניקה גם לגורמים מושחתים דרך חדשה להעביר כסף. שוחד כבר לא חייב לכלול מזומן, חשבון בנק או חברת offshore. אפשר לשלוח מטבע קריפטוגרפי ישירות לארנק בתוך דקות.

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר קשורה למייסד FTX, Sam Bankman-Fried. לפי משרד המשפטים האמריקאי, הוא ושותפיו אישרו תשלום במטבע קריפטוגרפי בסך כ-40 מיליון דולר, שנועד לפקידים סינים. המטרה הייתה להבטיח את שחרורם של חשבונות הקריפטו של Alameda Research, בשווי של כ-1 מיליארד דולר.

היו גם מקרים ישירים יותר. בשנת 2022 האשימו תובעים אמריקאים שני קציני מודיעין סינים בניסיון לשחד עובד ממשל אמריקאי. הם שילמו לו כ-41,000 דולר בביטקוין תמורת מסמך חסוי. בפועל, המקבל עבד עם ה-FBI, ולכן התשלום הפך לחלק מהראיות בתיק.

בעיה נוספת מתעוררת כאשר פקידים משתמשים במטבע קריפטוגרפי כדי להסביר את מקור הונם. לדוגמה, אדם יכול לטעון שרכש ביטקוין לפני שנים רבות, כאשר מחירו היה נמוך פי עשרות או מאות. קשה יותר לאמת טענה כזו מאשר לבדוק חשבון בנק או נכס נדל״ן: החוקרים זקוקים למועד הרכישה, לכתובת הארנק ולהיסטוריית העסקאות.

כאשר טוקן מעניק גישה לפוליטיקאי

אך שליחת מטבע קריפטוגרפי לארנק של אדם אחר אינה הדרך היחידה להפיק ממנו תועלת. אם פוליטיקאי או גופים הקשורים אליו משיקים טוקן משלהם, בעלי עניין יכולים לרכוש את הנכס בשוק. רכישה כזו אינה שוחד בפני עצמה, אך היא עלולה ליצור ניגוד עניינים, במיוחד אם מחזיקי הטוקן מקבלים גישה לפוליטיקאי.

הדוגמה הבולטת ביותר היא ממקוין ה-TRUMP, שהושק זמן קצר לפני השבעתו של דונלד טראמפ בינואר 2025. כמה חודשים לאחר מכן הזמין צוות הפרויקט את 220 מחזיקי הטוקן הגדולים ביותר לארוחת ערב עם הנשיא במועדון הגולף שלו בווירג'יניה. המשקיעים הגדולים ביותר קיבלו הטבות נוספות, כולל גישה לקבלת פנים נפרדת.

המצב עורר חששות בקרב הדמוקרטים ומומחי אתיקה. הם טענו שרוכשי הטוקן, כולל משקיעים זרים, יכולים להשקיע סכומים גדולים בנכס הקשור לנשיא ובמקביל לקבל הזדמנות לפגוש אותו באופן אישי. באותה עת, זהותם של מחזיקי ארנקי מטבעות קריפטוגרפיים אינה נחשפת באותו אופן כמו מידע על תרומות פוליטיות מסורתיות.

בשנת 2026 הפך הוויכוח על ניגוד העניינים לחלק מהמחלוקת הרחבה יותר סביב רגולציית הקריפטו. במהלך הדיונים על חוק CLARITY, הציעו סנאטורים לאסור על נבחרי ציבור פדרליים ועל בני זוגם להנפיק נכסים דיגיטליים, ובמקביל לחייב מכירה של החזקות קריפטו גדולות או הפקדתן בנאמנות עיוורת. דונלד טראמפ הסכים לחלק מהמגבלות הללו, אף שחילוקי הדעות סביב נכסי הקריפטו שלו נמשכו.

עקבות שאי אפשר להסתיר

לתוכניות קריפטו יש מאפיין שאין למזומן: עדיין אפשר לצפות ברוב העסקאות בבלוקצ'יינים ציבוריים גם שנים לאחר ביצוען. הרשת מתעדת את כתובות השולח והנמען, את סכום ההעברה ואת מועד ביצועה. שם בעל הארנק אינו מוצג, אך החוקרים יכולים לקשר כתובת לאדם באמצעות בורסות קריפטו, עסקאות בנקאיות, מכשירים שנתפסו ונתונים אחרים.

שיטות אלה כבר נמצאות בשימוש בפועל. בשנת 2026 חשפה Guardia di Finanza באיטליה תוכנית שכללה רווחי קריפטו לא מדווחים בהיקף של יותר מ-€1 מיליון. החוקרים התחילו מארנק החומרה של החשוד, שחזרו את שרשרת העסקאות וקישרו חלק מההעברות לבורסות מרכזיות. נקודות אלה יכולות לסייע לחוקרים לעבור מכתובת אנונימית לבעלים מסוים.

עבריינים הופכים ללא הרף את עקבות הכסף למורכבים יותר, באמצעות העברת כספים בין בלוקצ'יינים שונים, פיצול עסקאות לסכומים קטנים יותר ושימוש בשירותי הלבנת קריפטו. לפי Chainalysis, כתובות קריפטו בלתי חוקיות ידועות קיבלו לפחות $154 מיליארד בשנת 2025, עלייה של 162% לעומת השנה הקודמת. אך גם שרשרת ארוכה של עסקאות נותרת בבלוקצ'יין וניתן לשחזר אותה שנים לאחר מכן.

עם זאת, בלוקצ'יין מציג רק את תנועת הכסף. הוא אינו יכול לקבוע אם העברה של $1 מיליון הייתה השקעה, תשלום עבור שירות או שוחד לפקיד. החוקרים עדיין צריכים לזהות את בעלי הארנקים ולהוכיח שהכסף הועבר בתמורה להחלטה או לשירות מסוימים. מטבע קריפטוגרפי לבדו אינו יכול לעצור שחיתות — הוא רק משנה את האופן שבו הכסף מועבר. אך בניגוד למזומן, בלוקצ'יינים ציבוריים משמרים עקבה דיגיטלית שהחוקרים יכולים לחזור אליה גם שנים לאחר מכן.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

חדשות TRUMP האחרונות