ישראל רושמת התאוששות בתנועה בכבישים, חוסר ודאות סביב היקף העובדים המושבתים

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
התאוששות תנועה וחוסר ודאות בעבודה

כל החדשות

הסיפורים החמים

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

ישראל רושמת התאוששות בתנועה בכבישים, חוסר ודאות סביב היקף העובדים המושבתים — התאוששות בכבישים, אי-ודאות בעסקים

החזרה ההדרגתית לשגרה במהלך השבוע השני למערכה משתקפת בנתוני תנועה ותשלומים, אך היקף הפגיעה בפעילות העסקית עדיין שנוי במחלוקת. מנתוני נתיבי ישראל עולה כי נכון ליום שני הנסועה בכבישים המרכזיים הגיעה לכ-85% מרמת השגרה, בעוד שבאוצר ובהתאחדות התעשיינים מציגים הערכות שונות מאוד לגבי מספר השכירים שאינם עובדים בפועל.

היילייטס

תנועה בכבישי ישראל התאוששה לכ-93% במרכז ו-94% בדרום, בעוד שבצפון נרשמו רק 69% בבוקר ו-60% בערב, בעקבות המצב הביטחוני.
הערכת התאחדות התעשיינים מצביעה על כ-1.3 מיליון שכירים מושבתים, בעלות משקית שבועית של כ-4.1 מיליארד שקל, בעוד משרד האוצר דוחה זאת ללא נתון חלופי.
הוצאות בכרטיסי אשראי ירדו בשבוע הראשון של המבצע ל-7.048 מיליארד שקל, ירידה של 48%, עם פגיעה חדה במיוחד באילת, ירושלים ותל אביב.

גלובס מדווח כי לפי נתיבי ישראל, התנועה בכבישים כבר אינה נמוכה כפי שהייתה בשבוע הראשון של המבצע, אז המשק היה כמעט סגור. במרכז הארץ נרשמה בבוקר חזרה ל-93% מהנסועה הרגילה, ובדרום ל-94%, נתון שמרמז על פתיחה רחבה יותר של פעילות ושינוע. בצפון, על רקע המצב הביטחוני והירי, התמונה חלשה יותר, עם 69% בבוקר ו-60% בערב, מה שמדגיש פגיעה אזורית מתמשכת. הנתונים הללו תומכים בתחושת הציבור שהפקקים נעלמו, אך בפועל הכבישים מתמלאים מחדש, בעיקר במרכז ובדרום.

מחלוקת על מספר המושבתים ומתווה החל"ת

מבדיקת גלובס עולה כי בשלב זה אין נתון מוסכם או מלא לכמה ישראלים עובדים כרגע, למרות ההקלות בהנחיות. בהתאחדות התעשיינים מעריכים שכ-1.3 מיליון שכירים מושבתים, כמעט שליש מהשכירים בישראל, ומחשבים עלות של כ-4.1 מיליארד שקל בשבוע למשק גם לאחר ההקלות. במשרד האוצר דוחים את המספרים וטוענים שמדובר בהפרזה, אך אינם מציגים אומדן חלופי מבוסס, בין היתר בשל מתודולוגיה שונה שמסתמכת על מספר הבקשות לחל"ת בפועל. באגף התקציבים כבר הוקצו 300 מיליון שקל למתווה החל"ת, על בסיס הערכה שמספר היוצאים לחל"ת יהיה נמוך יותר ושפתיחת המשק בשבוע השני מצמצמת את היקף ההשבתה.

סימני פעילות מהוצאות אשראי והסיכון לעובדים "בין הכיסאות"

תמונת מצב נוספת לפעילות המשק מגיעה מנתוני שבא, המנהלת את מערכות התשלומים הלאומיות, שמצביעים על ירידה חדה בצריכה בתחילת המערכה. לפי החברה, בשבוע הראשון הוצאות בכרטיסי אשראי הסתכמו ב-7.048 מיליארד שקל, ירידה של 48% לעומת השבוע שקדם למבצע, עם עלייה של 2.2% ברשתות המזון לצד צניחה של 59% בהלבשה ו-37% במסעדות. בפילוח גאוגרפי בלטו ירידות חדות באילת (62%) ובירושלים ותל אביב (53%), בעוד שנתונים לשבוע הנוכחי, שבו המשק פתוח חלקית, טרם פורסמו. במקביל, מסתמנת מחלוקת לקראת דיון אפשרי בוועדת הכספים סביב עובדים שלא עבדו בשבוע הראשון וחזרו לעבוד אחרי ההקלות, מאחר שמתווה החל"ת דורש 14 ימי היעדרות רצופים. רון תומר, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים, טוען שהמודל פוגע במיוחד במגזר הפרטי, שבו העבודה אינה בהכרח דיכוטומית של סגירה מלאה, אלא כוללת ימים חלקיים ושעות משתנות שלא מקבלות מענה במתווה.

בעבר דיווחנו על מתווה הסיוע שפרסם משרד האוצר למשק במהלך מבצע "שאגת הארי", הכולל מענקים לעסקים שנפגעו ומודל חל"ת המבוסס על דמי אבטלה. בכתבה הוצגו תנאי הסף לקבלת המענקים והמחלוקות סביב דרישת 14 ימי היעדרות רצופים, וכן השאלות שנותרו פתוחות לגבי העובדים שלא עבדו בשבוע הראשון ופיצוי לעסקים גדולים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?